Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > מאמרים והרצאות > כללי > חשיפת פרוטוקולים של ועדות בדיקה – עדכון פסיקה
חשיפת פרוטוקולים של ועדות בדיקה – עדכון פסיקה

1.        בית המשפט הגבוה לצדק נדרש לאחרונה להכרעה בין דרישת מוסד להשכלה גבוהה להסתיר פרוטוקולים של וועדת בדיקה לבין דרישת המרצים לחשוף את הפרטים לצורך הגנתם.

 

2.        באותו מקרה נדון עניינים של שלושה מרצים בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. על רקע התנהלות קשה בחוג הוקמה וועדת בדיקה וולונטרית. על פי המלצות וועדת הבדיקה הוחלט שלא לחדש את הסכם העסקתם של שני מרצים ולהעביר מרצה נוסף לחוג אחר.

המרצים עתרו לקבל לעיונם את כל החומר עליו נסמכה הוועדה בהמלצותיה , לרבות פרוטוקולים ועדויות.

 

3          בית המשפט הגבוה לצדק ערך איזון נאות בין האינטרסים המתנגשים והכריע לטובת העובד. וכך נקבע :

"מאחר שענייננו בועדת בדיקה וולונטרית לבחינת סוגיות פנים-אוניברסיטאיות, נראה כי האינטרס הציבורי הקיים בהבטחת פעילותן האפקטיבית של ועדות מסוג זה אינו מצדיק כשלעצמו קביעת נורמה משפטית בדרגה גבוהה של חיסיון ככל שהדבר נוגע לעדויות ולראיות שהוצגו בפניה. ככל שקיים חשש מפני פגיעה בתפקוד ועדות בדיקה אוניברסיטאיות, חשש זה נסוג מפני הצורך לאפשר לעובדים שנפגעו ממסקנות ועדות כאלה להתגונן מפני המיוחס להם, זאת במיוחד, מקום בו מתקיים הליך בפני ערכאה שיפוטית; הפגיעה הנטענת בפרטיות המתלוננים והעדים לא מצדיקה יצירת הגנה במדרג הגבוה מסוג חיסיון כנגד חשיפת המידע. עצמת הפגיעה הנטענת בפרטיות, ככל שאירעה, נמוכה יחסית ולא שקולה נגד הפגיעה העלולה להיגרם לזכותם של המשיבים להליך הוגן אם לא ייחשפו הפרוטוקולים והתלונות כאמור".

 

4.        בית המשפט אף הגדיל והדגיש כי אפילו ההתחייבות לסודיות שניתנה למתלוננים ולעדים ע"י הועדה, לא מהווה בסיס לחיסיון, וכשלעצמה לא מקימה חיסיון השולל את זכותו של בעל דין בהליך שיפוטי לעיין במסמכים שאליהם מתייחסת אותה התחייבות, ככל שהם רלוונטיים להליך.

עוד הודגש כי אין בפגיעה בפרטיות של המתלוננים והעדים ואף לא בחשיבות ועדות בדיקה, כדי לבסס אינטרס ציבורי המצדיק חיסיון המידע נוכח עצמת השיקולים שמנגד.

 

5.       פסק דין זה מהווה ביטוי נוסף לנטייה המתגברת של בתי המשפט לצמצם את החיסיון שהמוסדות להשכלה גבוהה מבקשות לקנות לעצמן מכוח ה"חופש האקדמי" המוקנה להן בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

לעניין זה אזכיר את עניינו של ד"ר צמח כנגד אוניברסיטת בר אילן , שם נתקבלה דרישתו לחשוף פרוטוקולים של וועדות מינויים בגין טענת אפליה.

באותו מקרה, ונוכח חשיבות הנושא, התייצבו להליך מרבית האוניברסיטאות והתנגדו נחרצות לחשיפת הפרוטוקולים.

בית הדין, בפסק דין ארוך, מנומק ומאוזן, קבע כי ככל שהמדובר בפעילותה של האוניברסיטה כמעסיקה, יש לראותה כגוף דו-מהותי בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים. משכך הוא, חלות על האוניברסיטה החובות שמתחום המשפט הציבורי וכללי המשפט המנהלי, לרבות חובת תום הלב וההגינות.

בית הדין הדגיש כי "החופש האקדמי" אינו מילת קסם הדוחה מלפניה את הגשמתם של עיקרי הצדק הטבעי ומימוש זכויות שבדין. תכלית החופש האקדמי אינה למנוע את זכות העיון מאדם הרואה עצמו נפגע מהחלטתה של ועדה אקדמית, וגם לא ליתן היתר לקיומם של דיונים חסויים.

גם החשש מפני תרעומת העלולה להיות מופנית כלפי חברי הוועדה אינו טעם מספיק לחיסוי מלא ומוחלט של הפרוטוקולים מפני בעל הדבר, שכן חברי ועדת המינויים ממלאים תפקידם בזכות מומחיותם, ומתוקף תחולת חובת ההגינות וחובת תום הלב, עליהם לעשות מלאכתם נאמנה, ומשיקולים כשרים. מניעת השקיפות והטלת מסווה של סודיות על דיוני הוועדה עלולים להטיל צל כבד על כשרות פעולתה ועל שיקולי חבריה.

לסיכום קבע בית הדין כי אין להתיר הטלתו של החיסיון באורח גורף, אלא בסבירות ובמידתיות הנדרשות לעניין, ותוך מתן המשקל הנדרש לאינטרס האישי של מבקש המידע, בשים לב לנסיבות המקרה. במסגרת איזון האינטרסים ייתכנו מקרים בהם יורה ביהמ"ש על גילוי שמותיהם של הדוברים בדיון או יחייב את הרשות לנמק בקשתה להשמטת שמותיהם של דוברים מסוימים מפרוטוקול מסוים. במקרים אחרים נכון יהיה להורות על גילוי הפרוטוקולים תוך חיסוי מלא או חלקי של שמות הדוברים, או של פרטים בפרוטוקול שאינם מעניינו הישיר של המבקש והעלולים לפגוע בצד שלישי.

 

 

נכתב ע"י עו"ד קרן אבידן

 


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'