Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > מאמרים והרצאות > דיני עבודה > עדכון חקיקה - חוק הגברת אכיפה
עדכון חקיקה - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011

ביום 12.12.11 אישרה הכנסת את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. החוק, אשר כשמו כן הוא, נועד להגביר את אכיפתן של נורמות דיני העבודה הקיימות, ומשנה באופן דרמטי את תפיסת אחריותם של מעסיקים בכלל, ושל מזמיני שירות בתחומי ניקיון, אבטחה, שמירה והסעדה בפרט.

החוק ייכנס לתוקפו ביום 19.6.12. לעיון בנוסח המלא של החוק (נוסח לא רשמי) לחץ כאן.

עיקרי החוק הינם כפי שיפורט להלן. נוכח חשיבות העניין אנו מוצאים לנכון לציין כי עדכון זה הינו עדכון תמציתי אשר נועד לנוחיות הקורא בלבד, וכי אין בו כדי למצות הוראות החוק ומשמעויותיו. אנו ממליצים לעיין בהוראותיו של החוק בקפידה יתרה, ולהיוועץ ביועצים משפטיים על מנת להערך מבעוד מועד לכניסת החוק לתוקף.

הטלת עיצום כספי:

1.      מפקחי עבודה שימנה שר העבודה והרווחה, רשאים יהיו להטיל על מעסיק שהפר חובה מתחום דיני העבודה (מתוך רשימה ארוכה של חובות המנויה בתוספת השניה), עיצום כספי בשיעור שבין 2,500-35,000 ₪, לפי הנסיבות והעניין, עם תוספות במקרה של הפרה מתמשכת וכפלי קנס במקרה של הפרה חוזרת (סעיף 3).

2.      יודגש כי העיצום הכספי שיוטל כאמור הינו תשלום לאוצר המדינה, בנוסף לתשלום שעשוי להיות זכאי לו העובד. לדוגמה: מעביד המעסיק עובד במסגרת עסק, ולא שילם לו תשלום בגין שעות נוספות, חשוף להטלת עיצום כספי בסך 20,000 ₪, בנוסף כאמור לתשלום שיהיה עליו לשלם לאותו עובד על פי חוקי העבודה הקיימים.

3.      במקרה בו המעסיק הוא תאגיד, חלה על מנכ"ל התאגיד באופן אישי החובה לפקח על יישום דיני העבודה ולנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרתן של נורמות מתחום דיני העבודה. ככל שלא עשה כן – בכפוף למתן התראה וארכה לקיום – רשאי יהיה מפקח עבודה להטיל עיצום כספי אישי על המנכ"ל, ששיעורו מחצית מהעיצום הכספי שניתן היה להטיל על יחיד בגין אותה הפרה (סעיף 14).

4.      החוק מותיר בידי המפקח שיקול דעת להמציא למעביד התראה מנהלית בטרם הטלתו של עיצום כספי, ובכך לאפשר לו תיקון ההפרה בלא תשלום העיצום (סעיף 15).

5.      הליכי העיצום הכספי אינם גורעים מאחריות פלילית בגין ההפרות – אם קיימת – ובמקרה בו הוגש כנגד המעביד כתב אישום בגין ההפרות, לא יחוייב הוא בנוסף בעיצום כספי, ואם חוייב, יוחזרו לו הכספים ששולמו (סעיף 13).

6.      מקום בו הוטל עיצום כספי, יפרסם מפקח העבודה באתר האינטרנט של משרד התמ"ת את פרטי העיצום, לרבות את שמו של המפר (למעט אם מדובר ביחיד).

7.      מפקח העבודה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי גם על מזמין שירות (שמירה/אבטחה, ניקיון, הסעדה מקבלן), בכפוף לתנאים שנקבעו, וזאת מבלי לגרוע מן האחריות האזרחית והפלילית המקיפה שהוטלה במסגרת החוק על מזמין השירות, כפי שיפורט להלן (סעיף 16).

8.      ערעור על הטלת עיצום ניתן יהיה להגיש לועדת ערר מיוחדת שתמונה לצורך כך, וערעור על החלטת ועדת הערר ניתן יהיה להגיש לבית הדין האזורי לעבודה.

 

אחריות אזרחית ופלילית של מזמין שירות

1.      החוק הינו לא פחות ממהפכה בכל הנוגע לאחריותו של מזמין שירות. החוק חל על מזמיני שירות בתחומים הבאים:

                                 א.         שמירה ואבטחה.

                                 ב.         ניקיון.

                                  ג.          הסעדה – אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות.

2.      בחוזה שבין מזמין שירות לבין קבלן, או בהצעת מחיר של הקבלן, ייכללו הפרטים הבאים (סעיפים 28,31):

                                 א.         פירוט רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו.

                                 ב.         פירוט עלות השכר המינימלית שישלם הקבלן לעובדיו, ואשר לא תפחת מהעלות המינימלית שקבע השר.

                                  ג.          הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח קבלני סביר.

                                 ד.         התחייבות של המזמין לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית ומהעלויות הנוספות של הקבלן כאמור.

חתימה על חוזה שלא יכלול פרטים אלה, תהווה עבירה פלילית.

3.      מזמין שירות חייב יהיה לנקוט בכל האמצעים הסבירים בכדי למנוע פגיעה בזכויותיהם של עובדים המועסקים אצלו באמצעות קבלן, ובכלל זאת עליו לקבוע מנגנון נוח למסירת הודעה על פגיעה בזכויות, וליידע את עובדי הקבלן על כך (סעיף 26).

4.      אחריות אזרחית: חובתו של הקבלן כלפי עובד הקבלן, לפי חוקים המנויים בתוספת השלישית לחוק ולפי צווי הרחבה המנויים בסעיף, תחול גם על מזמין השירות בפרק הזמן שהעובד נותן את השירות אצלו, בכפוף לתנאים הבאים (סעיף 25):

                                 א.         השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות לפחות ארבעה עובדי קבלן (גם אם לא כולם מועסקים על ידי אותו קבלן).

                                 ב.         השירות ניתן באופן רציף, למשך תקופה של 6 חודשים לפחות.

                                  ג.          נמסרה למזמין השירות הודעה על ההפרה על ידי העובד, ארגון עובדים או מפקח עבודה, והקבלן לא תיקן את ההפרה בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה.

5.      במקרה בו חתם מזמין השירות על הסכם שאינו כולל את הפירוט הנזכר לעיל, או במקרה בו כולל ההסכם תשלום – בין על ידי הקבלן לעובד ובין על ידי מזמין השירות לקבלן – ששיעורו פחות משיעורי המינימום שקבע השר, תחול על מזמין השירות האחריות כלפי עובדי הקבלן גם אם מדובר בפחות מארבעה עובדי קבלן, וגם אם השירות ניתן לתקופה הפחותה משישה חודשים או שלא באופן רציף. בנוסף, במקרה זה לא רשאי יהיה מזמין השירות להשתמש בטענות ההגנה שמקים החוק (סעיף 28).

6.      תביעה כנגד מזמין שירות לפי הוראות פרק ג' לחוק, תוגש לבית הדין לעבודה, שלו תהיה הסמכות הייחודית לדון בכך (סעיף 29).

7.      טענות הגנה (סעיף 27): אם הוגשה התביעה תהיה למזמין השירות טענת הגנה טובה במקרים הבאים:

                                 א.         ההפרה תוקנה במלואה.

                                 ב.         המזמין הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו על ידי בודק שכר מוסמך (לעניין הגדרת תפקיד בודק השכר המוסמך – ראו בהמשך), עם גילוי ההפרה עשה כל הדרוש בכדי שהקבלן יתקן את ההפרה, ואם הקבלן לא תיקן בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה עם הקבלן.

                                  ג.          המזמין הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו על ידי בודק שכר מוסמך בסמוך לפני מועד הפרת החובה (כלומר, המזמין הסתמך על בדיקות שהראו כי לא הופרה החובה).

8.      אחריות פלילית: חתימה על חוזה עם קבלן, שאינו עומד בתנאים המפורטים מעלה באשר לפירוט רכיבי השכר והעלויות הנלוות, מהווה עבירה פלילית, על כל המשתמע. במקרה בו המעסיק הוא תאגיד, האחריות לכך מוטלת על המנכ"ל, ואם נחתם החוזה שלא כדין, יחוב המנכ"ל באופן אישי באחריות פלילית.

9.      במקרה בו הופרו הוראות חיקוק המנוי בתוספת השלישית לחוק על ידי קבלן, רשאי מפקח עבודה מוסמך לשלוח התראה על כך למנכ"ל מזמין השירות, ובמקרה זה על המנכ"ל לפעול לתיקון ההפרה על ידי הקבלן, או לחילופין לביטול החוזה עם הקבלן. ככל שלא יעשה כן, יחוב מנכ"ל מזמין השירות באופן אישי באחריות פלילית (סעיף 32).

10. על מזמין שירות חלה אחריות פלילית למניעת העבירות המנויות בסעיף 33 לחוק, על ידי הקבלן. בין השאר, מנויות בסעיף עבירות לפי חוק הגנת השכר, חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה. במקרה בו הפר מזמין השירות אחריותו זו – יוטלו עליו הקנסות המוטלים על המעביד לפי כל אחד מדברי החקיקה.

חשוב לציין, כי בהקשר זה החוק מוסיף ומחמיר, על דרך של הקמת חזקה (שניתנת לסתירה בתנאים המנויים בסעיף 33(ב)), כי אם נעברה עבירה על ידי הקבלן, יראו את מזמין השירות כאילו הפר חובתו. לדוגמה: אם הקבלן לא שילם לעובדיו שעות נוספות, יראו את מזמין השירות כנושא באחריות פלילית בגין אי מניעת העבירה, והמזמין עלול לחוב בקנסות הקבועים בגין כך על פי דין.

11. אחריות עובד רשות ציבורית: במקרה של פגיעה בזכויותיהם של עובדי רשות ציבורית, או פגיעה בזכויות עובדי קבלן המועסקים אצל רשות ציבורית, עשוי לחוב העובד האחראי ברשות הציבורית באחריות פלילית, ובנוסף יהווה הדבר עבירת משמעת לפי חוק שירות המדינה (סעיפים 34-39).

לעניין סעיף זה "רשות ציבורית" - משרדי ממשלה ויחידות סמך שאינן תאגיד.

יודגש כי אחריותו זו של העובד האחראי ברשות הציבורית, אינה גורעת מאחריותה על פי החוק של הרשות הציבורית עצמה.

 

בודק שכר מוסמך:

1.      כמבואר לעיל, החוק מטיל אחריות אזרחית ופלילית נוקשה על מזמיני שירות, המחייבת פיקוח הדוק על תנאי העסקתם של עובדי קבלן אשר מקבלים את שכרם ואת התנאים הסוציאליים מן הקבלן, אך מבצעים את העבודה אצל מזמין השירות.

2.      לצורך כך, מגדיר החוק תפקיד של "בודק שכר מוסמך", אשר מזמין השירות יכול למנות, ואשר פיקוח מטעמו עשוי להקים למזמין השירות הגנה במקרה של הפרת חובות על ידי הקבלן.

3.      מינויו של אדם לתפקיד בודק שכר מוסמך, יהיה כפוף לתנאים הבאים (סעיף 40):

                                 א.         תואר אקדמי בתחום שיאושר על ידי השר.

                                 ב.         העדר הרשעות פליליות או הרשעות בעבירות משמעת שמפאת מהותן אין המבקש ראוי לקבלת הכרה כבודק מוסמך.

                                  ג.          הכשרה במתווה שייקבע על ידי השר בנפרד.      

4.      אדם שאושר כבודק שכר מוסמך יהיה רשאי לבצע בדיקות תקופתיות של תנאי העסקת עובדי הקבלן ולהנפיק אישורים שונים, כאשר תוכן הבדיקות ואופן עריכתן ייקבעו בתקנות על פי החוק שיותקנו בנפרד. עד להתקנת התקנות והכשרת בודקי השכר, נקבעו הוראות מעבר שיאפשרו ביצוע הבדיקות באמצעות רואי חשבון מטעם מזמין השירות (ראו בהמשך).

 

תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים:

חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976, יתוקן ברוח חוק זה, כך שהתקשרויות גופים ציבוריים בעסקאות לקבלת שירותי ניקיון, שמירה/אבטחה והסעדה (בתנאי החוק), תהיינה כפופות לקבלת תצהיר על העדר עבירות והעדר עיצומים כספיים על פי החוק, או לחילופין עבירות ו/או עיצומים כספיים בשיעור שלא יעלה על השיעור המקסימלי שנקבע.

 

תחולה והוראות מעבר:

1.      החוק ייכנס לתוקפו 6 חודשים לאחר פרסומו ברשומות, דהיינו ביום 19.6.12.

2.      ב-18 החודשים הראשונים שלאחר כניסתו של החוק לתוקף, במקום בדיקות שייערכו על ידי בודק שכר מוסמך, ניתן יהיה להסתפק בבדיקות של רואה חשבון, שנערכו לגבי 10% לפחות מעובדי הקבלן, לפחות אחת ל-9 חודשים.

 

עדכון זה נכתב ע"י עו"ד יונתן שיאון

 

 

 


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'