Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > פסקי דין > דיני רשויות מקומיות > גנון נ' מועצה מקומית קרית טבעון,
ת.א 4748/08 גנון נ' מועצה מקומית קרית טבעון,

בית המשפט השלום החיפה                                                                   ת.א 4748/08

בפני כב' הרשמת גילה ספרא ברנע

 

המבקשים:

1.  יגאל גנון

2.  איריס גנון

ע"י ב"כ עו"ד ד. גנון

 

נגד

 

המשיבה:

מועצה מקומית קרית טבעון

ע"י ב"כ עו"ד י. אבני

 

 

החלטה

 

 

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיבה מהמבקשים לתשלום השתתפות (בשיעור 100%) בהוצאות

סלילת כביש.

 

בפתח דברי אתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן ההחלטה, למרות שהוסכם כי ההחלטה תינתן על סמך

סיכומים בלבד, ואלה הוגשו זה מכבר.

מסיבה זו לא ייחסתי לבקשה למתן החלטה משמעות, מעבר לרצון המוצדק של התובעת לקבל החלטה, והאמור

בבקשה ובתגובה לה לא בא לידי ביטוי בהחלטתי.

 

התביעה


המשיבה הינה רשות מקומית והמבקשים הינם בעלים של הנכס הידוע כגוש 11399 חלקה 75, בכתובת ברחוב

הצבעוני 42 קרית טבעון. הנכס האמור גובל ברחוב הצבעוני, אשר נסלל ע"י המועצה מכוח חוק העזר המקומי.

 

חוק עזר לקרית-טבעון (סלילת רחובות), התשכ"ב-1962 קובע, כי בעלי נכסים הגובלים ברחוב שבו נסלל כביש

לפי חוק העזר, ישתתפו בהוצאות סלילתו כדי 100%, כאשר סכום ההשתתפות יחולק בין בעלי הנכסים ביחס

לאורך חזיתותיהם הגובלות ברחוב (להלן: "החוק").

 

בהתאם לחוק, שלחה המשיבה למבקשים דרישה לתשלום מקדמה על חשבון דמי ההשתתפות ביום 7/11/2004.

מאז ועד ליום 5/12/2006 שלחה המשיבה למבקשים עוד ארבע דרישות מתוקנות לעלות ההשתתפות, לבקשתם

של המבקשים.

עוד טוענת המשיבה כי המבקשים היו בעלי הנכס האמור במועד השלמת הסלילה. המבקשים לא הכחישו עובדה

זו.

 

לטענת המשיבה חובם של המבקשים עומד על סך של 172,398.40 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום

5/3/2008.

 

המבקשים העלו מספר טענות, בגינן הם מבקשים רשות להתגונן:

 

1. קבלת אישור היעדר חובות מהמשיבה

 

המבקשים טענו כי בטרם פנו לרכישת המקרקעין וכן גם בעקבות רכישתם, פנו בבקשות למשיבה מיום

4/6/2002 בדבר החובות ואו היטלים שעלולים לחול עליהם כבעלי המקרקעין, לרבות בירור האם יחויבו בגין

פריצת הכביש ברחוב הצבעוני. על סמך המידע אותו קיבלו מאת המשיבה רכשו את המקרקעין תוך הסתמכות

על הבטחה מוסדית של הרשות בדבר העדר חובות הרובצים על המקרקעין (מיום 16/6/03). התגבשות החוב

נעשתה טרם רכישת המקרקעין ועל המשיבה להפנות את דרישתה לתשלום לבעליו הקודמים של הנכס.

 

2. סלילת הכביש נשוא ההיטל

המבקשים הכחישו את החובות הנטענים והסכומים המפורטים בתביעת המשיבה וצירפו תצלומים המוכיחים כי

לא הוקמו מדרכות ו/או מצעים לאורך רחוב הצבעוני, בצד הדרך בו נמצא ביתם. כמו כן טוענים המבקשים כי

בשל עיכובים רבים בסלילת הכביש, המדרכות ובניית בור הביוב, נאלצו להמשיך ולהתגורר בדירות שכורות.

 

דיון


הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשת המבקש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו

וזכויותיו של המבקש, אלא רק לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט

 אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה שביעית), בעמוד 311: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו

 צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של המבקש נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו

 צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

ביהמ"ש חייב לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית.

לגופו של עניין:

"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר

 ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה

 חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו

 עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס

 לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן" (כב' השופטת איילה פרוקצ'יה

 בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, מאגר נבו).

 

בענייננו אני מוצאת כי טענות המבקשים אינן מקימות להם, ולו הגנה קלושה לכאורה, כמצוות הפסיקה.

 

  1. אישור המשיבה בדבר העדר חובות

אישורי היעדר החובות אותם קיבלו מהמועצה המקומית קריית טבעון, אינם רלבנטיים כיוון שניתנו ביום

13/6/02 (נספח אא1 לסיכומים), ביום 16/3/03 (נספח א') וביום 1/4/04 (נספח ב'), האישורים הינם

ממועד מוקדם למועד ההודעה על הסלילה (אוגוסט 2004), הדרישה לתשלום מקדמה נשלחה רק בחודש

נובמבר 2004, בסמוך לתחילת הסלילה, והתשלום הינו בסוף הסלילה.

 

המבקשים לא הצהירו מעולם מתי רכשו את הזכויות, אך ממילא ניתן להבין כי לאור טענתם כי בסמוך ליוני

2002 בקשו את האישור "ערב הרכישה", כי הפכו לבעלים סמוך למועד זה. חוזה הרכישה הוסתר, והדבר

פועל לרעת המבקשים, שכן ברור כי המסמך ברשותם, ואם לא צירפו אותו, חזקה שלו היה מוגש, לא היה

מאשש את גירסתם. בנוסף האישורים הנ"ל אינם קובעים את שהמבקשים טוענים כי הם קובעים. באף

אחד מן האישורים לא נכתב דבר לעניין היטל סלילה, וכידוע שלשכת רישום המקרקעין דורשת לצורך

העברת זכויות רק אישור על העדר חובות והיטל השבחה, ואין דרישה לאישור כי אין היטלי סלילה צפויים.

כאמור במועד בו הוצאו האישורים לא היה עדיין כל היטל בתוקף, וההודעה על תחילת הסלילה הוצאה

חודשים לאחר מכתבי המשיבה, באוגוסט 2004, הדרישה למקדמה נשלחה רק בנובמבר 2004,

והדרישה הסופית רק באוקטובר 2005.

 

על כן אין באף דבר מן האמור בטענה זו כדי להוות הגנה, אף אם נקבל את כל האמור כאמת.

 

  1. הכביש לא נסלל

      גם טענה זו דינה להידחות מתוכה. כבר בתמונות שמציגים המבקשים רואים כי הכביש סלול, ובצידו

האחד מדרכה.  אין חובה על המשיבה לסלול את הכביש והמדרכות באופן מסויים, וכל עוד שלא נטען כי

המשיבה חייבה את המבקשים בסלילה שלא בוצעה, אין הגנה למבקשים בטענה, כי בצד בו הם בנו את

ביתם, אין מדרכה. למבקשים עמדה הזכות לבדוק את תחשיבי המשיבה, לפרטיהם, לא נטען כי נמנע

מהם לעשות זאת, ולהיפך - לכתב התביעה צורפו מכתבי ב"כ המבקשים וב"כ המשיבה מהם עולה כי כבר

בשנת 2006 הוזמנו לעיין בכל המסמכים והחישובים הקשורים לסלילה, וקיבלו תשובות מפורטות.

 

המבקשים לא סתרו את העובדה כי הנכס שבבעלותם הוא נכס גובל, לא הכחישו קבלת הודעות על הכוונה

לסלול את הכביש, והוכח כי קיבלו דרישות תשלום רבות.

 

יתר הטענות בעניין הביוב, האפלייה והנזקים שנגרמו למבקשים הינן טענות כלליות וסתמיות, אשר בוודאי

אינן מקנות הגנה, ולו בדוחק.

 

עולה מן המקובץ כי אין בפי המבקשים טענה שיש לבררה, ואף אם מתייחסים לכל העובדות המצויינות

בבקשה ובתצהיר כאמת, לאחר שלא התקיימה חקירה נגדית, אין בהן כדי להעמיד הגנה בפני תביעת

המשיבה, המבוססת בחוק ובמסמכים שצורפו ע"י שני הצדדים.

 

התוצאה היא שאני דוחה את בקשת הרשות להתגונן, ומחייבת את הנהתבעים בתשלום סכום התביעה,

הוצאות ושכ"ט עו"ד.

 

ב"כ המשיבה יגיש נוסח פסק דין פורמלי לחתימתי, תוך 10 ימים.

 

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

 

ניתנה היום,  ג' תשרי תש"ע, 21 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'