Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > פסקי דין > דיני עבודה > דורון שובל נ' מ.מ. זכרון יעקב
עב' 3027/05 דורון שובל נ' מ.מ. זכרון יעקב

בית הדין האזורי לעבודה – חיפה                                               עב' (חיפה) 3027/05

השופטת דלית גילה

נציגת ציבור - גב' עדה וולקן

נציג ציבור - מר יוסי הלפרין

 

 

דורון שובל

ע"י ב"כ עו"ד אילן גורביץ

 

נ ג ד

 

1. המועצה המקומית זכרון-יעקב

2. אלי אבוטבול - ראש מ.מ. זכרון-יעקב

 ע"י ב"כ עו"ד חן סומך

 

 

פסק דין

 

כללי

 

1.    זו תביעתו של מר דורון שובל (להלן - דורון), אשר כהן כקצין הביטחון של מוסדות החינוך

במועצה המקומית זכרון-יעקב (להלן - המועצה), נגד המועצה והעומד בראשה, מר אלי אבוטבול

(להלן - ראש המועצה), בה הוא עותר להצהיר על בטלות החלטת ראש המועצה מיום 22.8.05

להשעותו מעבודתו במועצה עד להחלטת בית הדין למשמעת בתובענה שהוגשה נגדו ביום

1.8.05 בגין הפרת משמעת המיוחסת לו [נספח יג' לתצהיר הראשון של ראש המועצה - נ/9

(להלן - החלטת ההשעיה)], ולהחזרתו מיידית לעבודה בהיקף מלא.

 

2.    לצד התביעה העיקרית הגיש דורון בקשה לסעד זמני (בש"א 3092/05). בהסכמת הצדדים

אוחד הדיון בהליך הזמני עם הדיון בתביעה העיקרית, כאשר עד להכרעה דורון יהיה בחופשה

מעבודתו במועצה, בהיקף חצי משרה, וימשיך לתפקד כקצין בטחון ברשויות המקומיות בנימינה

גבעת-עדה ואלונה בהיקף של חצי משרה, ממנה לא הושעה.

 

3.    הטענה המרכזית של דורון היא, שהחלטת ההשעיה התקבלה משיקולים זרים באשר ראש

המועצה נגוע בעוינות אישית כלפיו וברצון לפטרו, עקב סכסוך קודם שנפל בין השניים. לטענת

דורון - יש בהחלטת ההשעיה משום משוא פנים של ראש המועצה כלפיו ביחד עם מניע פסול,

משום שעוד לפני החלטת ההשעיה, העלה ראש המועצה לסדר היום של המועצה, ללא הצלחה,

את נושא פיטוריו של דורון, בעקבות אירוע שבו דורון דיבר אליו בצורה לא מכובדת, לטענתו.

החלטת ההשעיה נובעת, לדעת דורון, מהרצון לפטרו ולא מתוך שמירה על אינטרס הציבור, היא

אינה סבירה, אינה מידתית ולא ניתנה לו זכות הטעון נגד הגשת התובענה.

 

4.    דורון טוען עוד, כי הופלה לרעה ביחס לעובדים אחרים במועצה, אשר הפרו את כללי המשמעת,

אך ראש המועצה לא נקט כלפיהם במדיניות הרתעה אחידה. בעוד דורון הושעה בצעד חריף, עד

לאחר החלטת בית הדין למשמעת בתובענה נגדו, עובדים אחרים שנחשדו כמוהו ברישום כוזב

בשעון הנוכחות הושעו מהעבודה ליומיים שלושה בלבד.

 

5.    מנגד טוענים המועצה וראש המועצה - כי לא נפל פגם כלשהו המצדיק את התערבות בית הדין

בשיקול הדעת של ראש המועצה עת פעל מתוקף סמכותו והחליט להשעות את דורון עד לסיום

ההליך בבית הדין המשמעתי, לאחר שניתנה לדורון זכות השימוע בכתב ובעל-פה, וכן הזכות

לייצוג. לטענתם, רק לאחר שראש המועצה שקל את מכלול השיקולים הרלבנטיים שהובאו בפניו,

החליט לאמץ את המלצת היועץ המשפטי של המועצה לנקוט בצעד ההשעיה עד להחלטת ביה"ד

למשמעת בעניינו של דורון, שמעשיו חמורים לעומת עובדים אחרים.

 

6.    במהלך המשפט ניסו הצדדים להגיע להבנות כוללות אשר ייתרו את ההליכים בבית-הדין

לעבודה ובבית-הדין למשמעת, לשם כך אף נדחה מועד הגשת הסיכומים, אבל, משלא צלחו

המגעים - ועד היום לא שמענו אחרת - ניתנת הכרעתנו כאן.

 

רקע עובדתי

 

7.    עובר להחלטת ההשעיה עבד דורון כ-15 שנים במועצה. במסגרת תפקידו שמש כקצין בטיחות

אזורי של מוסדות החינוך במועצה וכן בישובים בנימינה, גבעת-עדה ואלונה. דורון עבד במשרה

מלאה וקבל את מלוא משכורתו מהמועצה, כאשר שאר הישובים נהנים מעבודתו ואמורים

להתחשבן עם המועצה ולשאת בחלק היחסי של שכרו בגין העבודה אצלם. למעשה, חלק נכבד

מתקציב העסקתו של דורון מומן ע"י משרד החינוך [75%, כעולה מנספחים ב'1 ו-ב'2 לתצהירו

של דורון - ת/4].

 

8.    המועצה לא היתה מרוצה מהמצב בו דורון מקבל מתקציבה שכר מלא ומקדיש לה רק מחצית

מזמנו, בעוד המחצית האחרת מוקדשת לענייני מועצות מקומיות אחרות ודרשה ממנו, כבר

בשנת 2004, להסדיר את המשך העסקתו מול הרשויות האחרות, על אף שמקור ההסדר

בהתנהלות בין המועצות לבין עצמן, בתיאום עם רשויות המדינה, כאשר דורון קשור בחוזה

העסקה רק עם המועצה.

 

9.    בחודש 5/05 נערך במועצה מכרז פנימי לתפקיד מזכיר המועצה. דורון הגיש מועמדותו לתפקיד

זה ולא נבחר. באותו מעמד היו חילופי דברים בין דורון לבין ראש המועצה אשר הצדדים חלוקים

על תכנם, אולם, אין חולק, כי ראש המועצה חש פגוע מהתנהגותו של דורון כלפיו וסבר שלא ניתן

להם להמשיך לעבוד בצוותא (להלן - אירוע ועדת המכרזים).

 

10.  ראש המועצה ניסה להביא להפסקת עבודתו של דורון במועצה ובהנחייתו זימנה מזכירת

המועצה, גב' מרים בן בעש"ט, ישיבת הנהלה של המועצה ליום 19.6.05, כאשר אחד הנושאים

שעל הפרק הוא - "דורון שובל, אביגיל אמר - פיטורים" [נספח ב' לתצהיר ת/3].

 

11.  ביום 29.5.06 כתבה גב' בן בעש"ט לדורון מכתב הזמנה לדיון בעניינו בועדת פיטורים ביום

31.5.06, אולם, לאחר שראש המועצה קיבל ייעוץ משפטי המבהיר לו, כי אין בסמכותו לכנס דיון

כזה בנושא פיטורי עובדים בוטלה ועדת הפיטורים והמכתב לא נשלח [מוצג נ/8]. דורון למד על

הכוונה לדון בפיטוריו רק בדיעבד, משמועות שנפוצו במסדרונות המועצה.

 

12.  במהלך שנת 2005 הגיע אל ראש המועצה מידע בקשר להפרות משמעת של עובדים במועצה,

בכך שמספר עובדים מחתימים כרטיס נוכחות עבור עובדים אחרים, למרות החובה המוטלת על

כל עובד להחתים את כרטיס הנוכחות האישי בעצמו. ביחס לדורון דווח על ידי מספר עובדים

במועצה, כי הוא עוסק בפעילויות פרטיות על חשבון שעות העבודה.

 

13.  בעקבות המידע הנ"ל, מינה ראש המועצה בתאריך 7.6.05 את עו"ד חן סומך לתפקיד "תובע"

לצורך קבלת קובלנות על עובדי המועצה והגשת תובענות לבית הדין המשמעתי מכוח חוק

הרשויות המקומיות (משמעת) התשל"ח-1978 (להלן - חוק הרשויות). יצויין, כי עו"ד חן סומך

הוא גם בא-כח המועצה וראש המועצה בהליכים שהתנהלו לפנינו.

 

14.  ההליכים שננקטו לצורך בחינת החשדות נגד דורון ויתר עובדי המועצה הם הצבת מצלמה מעל

שעון הנוכחות במועצה, על מנת לגלות אם המידע נכון ומיהם העובדים החותמים בשם אחרים;

כן נשכרו שרותיו של חוקר פרטי לביצוע מעקב אחר דורון למשך כשבוע ימים. ממצאי דו"ח

החקירה והמעקב אחר דורון, נערכו ותועדו על ידי החוקר, במסמך הנושא תאריך 29.6.05

[נספח ה' לתצהיר נ/9].

 

15.  דורון זומן בהתראה קצרה לפגישה עם ראש המועצה בבית-ספר "החורש", שם סיפר לו ראש

המועצה, בנוכחות החוקר הפרטי, על החקירה והמעקב שהתנהלו נגדו ועל הממצאים שהתגלו

מהם עולה, לכאורה, כי במשך שבוע ימים, מ-14.6.05 עד 21.6.05, דורון החתים את כרטיס

הנוכחות במועצה בעת שהיה בסידורים אישיים. באותה הזדמנות נבדקה אפשרות שדורון יפרוש

מעבודתו מרצונו, אך, הצדדים לא הגיעו לעמק השווה.

 

16.  בתאריך 17.7.05 פנה בא כוחו של דורון במכתב אל ראש המועצה, בו פרט את הדרך בה הוא

רואה את האירועים שהתרחשו. לדעתו, היחסים העכורים בינו לבין ראש המועצה החריפו החל

מהמועד בו העביר דורון טיוטת תביעה מטעמו כנגד המועצה, בגין זכויות המגיעות לו, לטענתו,

על פי הדין. מאז עשה ראש המועצה כל שביכולתו להצר את צעדיו ולפגוע במעמדו ובתפקידו.

הדבר בא לידי ביטוי בכך שעניינים שהיו בסמכותו במהלך שנים רבות ניטלו ממנו, עבור דרך

אירוע וועדת המכרזים והעובדה שנושא פיטוריו הועלה לסדר יומה של ישיבת המועצה והוסר

לבסוף, מבלי שמלכתחילה ניתן לו לטעון בעניין זה, עוד הוזכרה ישיבת מנהלי מחלקות בנוכחות

שר הפנים ושר השיכון ממנה נתבקש דורון לצאת, בנוכחות המוזמנים האחרים, וכן הפגישה

שנערכה באופן מפתיע בבית הספר "החורש" שם סיפר לו ראש המועצה על החקירה והמעקב

שהתנהלו נגדו ועל הממצאים שהתגלו. ראש המועצה נדרש לחדול מהתנהגות פוגעת בדורון

ולהשיב לו סמכויותיו כדי למנוע פניה לערכאות.

 

17.  מכתב זה זכה להתייחסות, רק לאחר הגשת התובענה המשמעתית. זו הוגשה בתאריך 1.8.05

ע"י עו"ד חן סומך, עם שובו של ראש המועצה מחו"ל, על בסיס החומר שמסר החוקר [נספח ה'

לתצהיר נ/9]. בו ביום, נשלחה לדורון מאת עו"ד יוסי ברזילי, היועץ המשפטי הפנימי של

המועצה, הזמנה לשימוע שיערך לפניו ביום 3.8.05 ובה נרשם :

 

                    "הריני להודיעך כי הוסמכתי על ידי ראש המועצה ... לערוך לך הליך שימוע טרם

                    תתקבל החלטת ראש המועצה להשעותך מעבודתך במועצה המקומית זכרון יעקב.

                    בתאריך 1.8.05 הגיש כנגדך התובע מטעמה של המועצה ... תובענה בשל עברות

                    משמעת אשר העתקה רצ"ב.

                    ראש המועצה שוקל בנסיבות העניין להפעיל את סמכויותיו בסעיף 47(2) לחוק

                    הרשויות המקומיות (משמעת) [צ"ל סעיף 47(ב) - ד.ג.] ולהשעותך מעבודתך

                    במועצה עד לתום ההליכים המשמעתיים. טרם יקבל ראש המועצה החלטה בעניין

                    ניתנת לך האפשרות לטעון הן בעניין זה, והן בנוגע לנטען בתובענה ..."

 

                            [נספח ד' לבקשה].

 

18.  ביום 2.8.05 פנה בא כוחו של דורון בכתב אל היועץ המשפטי של המועצה, וביקש דחייה של

הליך השימוע, על מנת שיוכל להיערך אליו כראוי, תוך דרישת מסמכים הנחוצים לו למימוש זכות

הטיעון ותוך חזרה על האמור במכתבו מיום 17.7.05.

 

19.  על המכתב הנ"ל הגיב עו"ד חן סומך, מתוקף הסמכתו כתובע, במכתב מיום 3.8.05. בתגובתו

התייחס עו"ד סומך עניינית לטענות שהועלו במכתבי בא-כוחו של דורון ובין השאר ציין, כי ראש

המועצה שהה בחו"ל מיום 18.7.05 וחזר לעבודה סדירה רק ביום 31.7.05, על כן, לא יכול היה

להגיב למכתב מיום 17.7.05. עוד הבהיר, כי בהתאם לסמכויותיו כתובע הנחה את החוקר לזמן

את דורון לעימות עם תוצאות החקירה ביום 11.7.05, אולם, דורון סרב להפגש עם החוקר

והתובענה הוכנה ע"י התובע על בסיס חומר החקירה שהונח לפניו.

 

20.  בתאריך 18.8.05 נערך לדורון שימוע בעל-פה בפני היועץ המשפטי של המועצה. במעמד זה

נכחו גם עו"ד חן סומך, עו"ד מורן סימון ומזכירת המועצה גב' בן בעש"ט, דורון התייצב מיוצג

והוגש מסמך כתוב בשמו ע"י בא-כוחו [נספח ה' לבקשה, ונספח יא' לתגובה לבקשה].

 

21.  היועץ המשפטי למועצה המליץ לראש המועצה, לא בלב קל, על השעייתו של דורון מהמועצה עד

לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו [נספח יב' לתגובה]; וזו תמצית נימוקיו:

 

                       א.    תפקידו של דורון מחייב אמינות ומהימנות רבה, מתוקף תפקידו לא ניתן לפקח

                               על עבודתו, לרבות שעות עבודתו, על כן חשובה הקפדה רבה על דיווח שעות

                               אמין;

                       ב.    דורון מסר גרסה להתנהגותו בימים בהם עקבו אחריו, המעלה תהיות. מבלי

                              להכריע עובדתית - ככל שהתובענה המשמעתית תוכח היא מייחסת לדורון

                              עבירות חמורות;

                       ג.     עובדים אחרים במועצה אשר ביצעו לכאורה עבירות חמורות פחות נענשו במלוא

                               החריפות וראוי שלא לנקוט איפה ואיפה על מנת למנוע הישנות של מעשים

                               דומים;

                       ד.    אין רלבנטיות להתנהגות דורון עד אותו מועד ולהערכה הרבה לה זכה;

                       ה.    דורון לא הביע צער או חרטה על המעשים המיוחסים לו;

                       ו.     דורון לא הצביע על נסיבות מיוחדות בהן הפגיעה הכלכלית בו תהא קשה מנשוא,

                               ככל שיוחלט להשעותו מעבודתו במועצה, ואין כל מניעה שימשיך לעבוד בשאר

                               הישובים עליהם הוא אמון, בהתאם להסדרי העסקתו;

                       ז.    בשולי הדברים נרשם, שאין נפקות לטענת דורון באשר למערכת היחסים העכורה

 בינו לבין ראש המועצה, לאור ממצאי החקירה, המתוארים בתובענה.

 

22.  ביום 22.8.05, נתקבלה החלטת ההשעיה. ראש המועצה החליט לאמץ את המלצתו של היועץ

המשפטי למועצה ולצרף אותה כחלק מהחלטת ההשעיה. כנימוק להשעיה צויינה חומרת

העברות המיוחסות לדורון, לכאורה, בהתחשב בתפקידו הדורש אמון רב יחד עם הצורך בקיום

מדיניות משמעת אחידה במועצה, הגוברת על האינטרס האישי של דורון [נספח יג' לתגובה].

 

23.  עובדים אחרים שנחשדו בעברות הקשורות ברישום כוזב בשעון הנוכחות הושעו השעיה זמנית

ליומיים עד ארבעה, לפי סעיף 48 לחוק המשמעת, כאשר מיוחסת להם החתמת כרטיס נוכחות

במקום עובד אחר, שעבד ולא חתם בעצמו, כמפורט בתצהיר משלים שהוגש ע"י ראש המועצה

[מיום 16.10.05; סומן נ/14, על נספחיו].

 

24.  מבחינה מנהלית היה דורון כפוף לראש המועצה, אך, מבחינה מקצועית הונחה על ידי הקב"ט

המחוזי של משרד החינוך במחוז חיפה, מר רן קליימן. מר קליימן העיד לפנינו, כי לא היו לו כל

טענות מקצועיות כלפי דורון וזאת אמר גם לראש המועצה, לאחר ששמע ממנו, כי המשקעים בינו

לבין דורון אינם ניתנים לגישור ומזה מספר חודשים אינם מדברים. מר קליימן העלה התייחסותו

על הכתב במכתב אל ראש המועצה מיום 15.6.05 [נספח ז' לתצהיר ת/4] ועולה ממנו, כי כבר

בשיחה ביניהם הזכיר ראש המועצה את אפשרות פיטוריו של דורון על רקע היחסים האישיים עם

ראש המועצה.

 

25.  בשכרו של דורון נכללה תוספת גלובלית בגין "שעות נוספות" והוא קיבל גם תמורה בגין "שעות

כוננות" [ראו שתלוש לדוגמא - ת/5].

 

דיון והכרעה

 

26.  החלטה בדבר השעיה הינה החלטה מנהלית, הניתנת לבחינה על-ידי בית הדין לעבודה בדרך

של ביקורת שיפוטית על אקט מינהלי. השאלה העומדת בפנינו היא - האמנם נפגמה החלטת
ההשעיה עקב שיקולים זרים, משוא פנים או חוסר סבירות ועל כן היא בטלה.

 

27.  הסמכות להשעות עובד מועצה או להעבירו מתפקידו הוקנתה לראש המועצה והיא מעוגנת

בסעיף 20 לחוק הרשויות, המחיל את הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963

(להלן - חוק המשמעת), בשינויים ובתיאומים, כאמור בחוק הרשויות ובתקנות הרשויות

המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), התשל"ט-1979 (להלן - תקנות המשמעת). בתקנה 7

לתקנות המשמעת נקבעה התאמת סעיף 47 לחוק המשמעת על עובדי רשויות מקומיות, אשר

הוגשה נגדם "תובענה" ונקבע, כי ראש המועצה רשאי להשעות עובד כאמור עד לגמר ההליכים

המשמעתיים בתנאים המנויים בסעיף המותאם. עוד נקבע שם, כי במקום להשעות את העובד

רשאי ראש הרשות להעבירו זמנית לעבודה אחרת.

 

28.  סמכות ההשעיה לפי סעיף 47 לחוק המשמעת היא סמכות רחבה [ראו בג"ץ 527/80, 561/80

זאב סבו - יו"ר ביה"ד למשמעת של עובדי עיריית תל אביב יפו ואח' פ"ד לה(1) 669; וכן דב"ע

נד/120-3 שבח - ראש עיריית תל אביב ואח' פד"ע כו' 395 (להלן - הלכת שבח)] .

 

29.  הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין השעיה נעשית לפי אמות מידה של המשפט המנהלי

ובהתאם להלכותיו. בית-הדין לא בא בנעלי הרשות המחליטה, ובמקרה דנן - ראש המועצה, ולא

נשים שיקול דעתנו במקום שיקול דעתו. ההלכה היא, כי בבוא בית הדין להעביר תחת שבט

ביקורתו החלטה על השעיה ייתן דעתו לתקינות הליכי ההשעיה ויבחן האם ההחלטה באה בגדרי

מתחם הסבירות, ללא משוא פנים ובתום לב, בשים לב לנסיבות המקרה, כפי שאלה נלמדות

מהמסמכים והעדויות. עם זאת - נפסקו גם הדברים הבאים:

 

                    "אכן, כלל הוא, שאל לו לבית-משפט לשים שיקול-דעתו במקום זה של מי שהוסמך

                    ליתן חוות-דעתו או להחליט בעניין. אך כלל זה כפוף לכלל אחר, והוא, שכשנמסר

                    לרשות שיקול-דעת להחליט בעניין מקצועי או בעניין שבמומחיות, חובה עליה,

                    כבכל מעשה רשות, לפעול ללא שרירות, ללא הפליה, ללא שיקולים זרים או

                    שיקולים פסולים אחרים ומבלי להתעלם משיקולים החשובים לעניין. ובמלים

                    אחרות, לפעול בסבירות ובהגינות, כפי שרשות סבירה, שלה מסור שיקול הדעת

                    באותו עניין, חייבת לפעול (ראה: ע"א 549 /80-562, 773, 778, 779, 870-

                    873[2] הנ"ל; ע"א 224/79 [5], בעמ' 436; בג"צ 734/80 (המ' 100/81) [6],

                    בעמ' 695, וכן בג"צ 16/77-20, 151[1] הנ"ל, בעמ' 542)".

                    [בג"ץ 571/89 מוסקוביץ - מועצת השמאים פ"ד מד(2), 236 , 241-242; וראו גם

                    ע"ע 1435/02 מ.י. - דרוואשה פד"ע לט 149, 151 ועוד].

 

30.  אין ספק, כי - מהבחינה הפורמאלית - החלטת ההשעיה הסתמכה על העובדה שהוגשה תובענה

נגד דורון, ועל כך שניתנה לו הזדמנות להשמיע דברו נגד הכוונה להשעותו עד תום ההליכים

המשמעתיים, באמצעות עורך-דין, קודם לקבלת החלטת ההשעיה. ברם, לאחר שבחנו את

הנימוקים להחלטת ההשעיה וכשנתנו את דעתנו למספר אירועים שקדמו לה - לא שוכנענו

שהיתה זו החלטה עניינית, מאוזנת ומידתית.

 

31.  השעיה מן העבודה היא פועל יוצא מאופייה וממידת חומרתה של העבירה המשמעתית

המיוחסת לעובד. לפי אלה יש לקבוע, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם צורכי המשמעת בשירות

הציבורי מצדיקים הפסקת ביניים במילוי התפקיד של העובד המואשם ברשות המקומית.

בהטלת אמצעי ביניים - קודם הרשעה בהליך משמעתי - יש להתחשב באופי החשדות או

ההאשמות; בעובדה, כי האישומים העומדים כנגד העובד טרם התבררו, וטרם הוכרע האם סטה

מנורמה מחייבת, ואם כן, מה היקפה של הסטייה ומה חומרתה. בהקשר זה ישנה משמעות גם

לתיפקודו הכללי של העובד קודם לאירועים נשוא ההליך המתקיים, ולנסיבות אישיות ואחרות

העשויות להיות רלבנטיות לעניין. יש להעריך, בין היתר, גם את מידת ההסתברות כי יתברר

בסופו של יום "שלא כצעקתה", וכי לא יימצא יסוד ראייתי לקביעת אשמתו של העובד. אין צריך

לומר, כי צעדי ביניים הננקטים כנגד עובד אשר יזוכה בדין המשמעתי, בסופו של יום, מסבים לו

פגיעה הקשה לתיקון, וגם אם, לעיתים, פגיעה כזו במהלך הליכים משפטיים הינה בלתי נמנעת,

יש להעריך את מדתיותה, ככל הניתן, לפני מעשה. מקום שניתן להשיג באורח מאוזן את תכלית

אמצעי הביניים בלא נטילת סיכון לפגיעה בלתי מדתית בעובד, בטרם הוכרע דינו בבית הדין

למשמעת, ראוי לעשות כן.

 

32.  בית-הדין הארצי לעבודה הותווה את הדרך לבחינת החלטת השעיה בקווים אלה:

 

                            "... בראיה כוללת של דיני המשמעת בעבודה, המתייחסים לעובדי ציבור, יש מקום

                            לשיקולים אלה, כולם או חלק מהם לפי הנסיבות, לפני קבלת החלטה בדבר

                            השעיה:

 

                            (א) אופי העבירה, היקפה וחומרתה;

                            (ב) תפקידו של העובד הנדון, מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה;

                            (ג) מידת ההשפעה על הציבור ועל עובדים אחרים במקום העבודה, וכן מידת

                                 ההשפעה על המוסר בעבודה והמשמעת בעבודה, כתוצאה מההעמדה לדין או

                                 מפתיחת חקירה משמעתית או חקירה פלילית נגד העובד;

                            (ד) מניעת אפשרות של ביצוע עבירות נוספות במילוי התפקיד על ידי העובד הנדון;

                            (ה) התחשבות בהתנהגות קודמת של העובד הנדון;

                            (ו) התחשבות בנסיבות אישיות מיוחדות של העובד הנדון;

                            (ז) התיחסות ערכאות השיפוט המשמעתיות לעבירות מסוג העבירה המיוחסת

                                 לעובד הנדון ואמצעי המשמעת שהוטלו בגין אותן עבירות.

 

33. במכלול השיקולים האמורים יש להביא בחשבון גורם נוסף בעל משקל רב, והוא כי 'לשימוש

באמצעי ההשעיה יש תוצאות כלכליות ואישיות קשות' כלפי העובד המושעה (דב"ע מט/3-138,

חיים שוורץ - עירית תל אביב-יפו, פד"ע כ"א 174, 179). כמו כן, יש להביא בחשבון את

האפשרות שהעובד הנדון יחזור בתום תקופת ההשעיה לעבודתו.

 

34. בהקשר זה יש לתת את הדעת על כך כי הרקע להשעיה מתייחס בדרך כלל לקיומן של ראיות

לכאורה ..."

[הלכת שבח, עמ' 405-406].

 

33.  לצערנו, מהעדויות שהובאו לנו מסתמן, כי עובר לקבלת החלטת ההשעיה בענייננו לא נשקלו

מכלול השיקולים דלעיל, היא הוטתה - מראש - ע"י ראש המועצה, כוונה והושפעה מיחסו האישי

אל לדורון, על רקע היתקלויות קודמות ביניהם. עדות ראש המועצה לפנינו היתה חד משמעית

ולא הותירה כל מקום לספק בהבנת מהלכיו - כלה ונחרצה היתה עימו להרחיק את דורון מעבודה

בצוותא חדא במועצה. זו המטרה לשמה החץ נורה ורק אחר כך נבחר הנימוק, שנראה, כי

יתקבל על הדעת ויסבר את האוזן.

 

34.  אין להבין מדברינו הבעת עמדה לגוף העבירות המשמעתיות המיוחסות לדורון. אלה מקומן

להתברר בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ולהיות מוכרעות שם, הן לעצם

ביצוען והן לענישה הראויה, היה ויימצא שדורון עשה מעשה מהמיוחס לו. אולם, לדעתנו, החלטת

ההשעיה היתה כלי בידי ראש המועצה להשגת תכלית אחרת מזו אליה מכוון האמצעי של

השעיית עובד מעבודה סדירה ואין בנימוקים המופיעים בהמלצת היועץ המשפטי למועצה כדי

לרפא את הפגם שנפל בהחלטת ההשעיה עצמה.

 

35.  בפתח החקירה הנגדית, משנשאל ראש המועצה שאלה ישירה - "למה החלטת לפטר את

התובע כבר ב-5/05 ?" [בעמוד 20, שורה 22 ואילך] השיב:

 

                    "בחודש 5/05, נערכה ועדת מכרזים פנימית לצורך בחירת או אי בחירתו של

                    התובע, שהגיש מועמדות למשרת מזכיר המועצה המקומית זכרון.

                            . . .           

בישיבה עצמה זה היה מחזה נוראי מבחינתי כראש עיר. נכחו בישיבה מי
שאחראי עלי במשרד הפנים, סגן הממונה על המחוז, שהוא מחזיק תיק הרשויות
המקומיות
לביב נאסר אדין, מר חיים געש, ראש המועצה המקומית פרדס חנה ...
[ועוד שמות
- ד.ג.]. במהלך הישיבה ... מר געש בקש לדעת האם התובע מסוגל
לעבוד כיד ימין
של ראש המועצה, ולאור זה כשביקשתי שיבהיר את הסוגיה, את
מערכת היחסים,
זה היה אחד הדברים הקשים, האיש פשוט החל במסע
השמצות, שפת גוף אלימה,
שהוא הגיש נגדי קלסר עב כרס למחלקת חקירות
הונאה בבת ים על הרדיפה, ...
זה היה רצף של אמירות שיקריות, רעות, פוגעות,
מעליבות ומשפילות בפני אנשים
שלא הכרתי ותחושתי היתה איומה. ידעתי
שהדברים יעברו מחוץ לכותלי החדר לכל
המושבה ...

בישיבה עצמה בקשתי ממנו להבהיר את אותה התקלות ראשונית שבה תפסתי

אותו מחטט במגירות שלי ... הוא הכחיש ...לי היה ברור לחלוטין ... ולי היה ברור
שבלתי אפשרי לעבוד עם העובד הזה
בתפקיד קב"ט.

... ברור, לחלוטין, שלא ניתן לעבוד יחד, זו פגיעה במערכת ופגיעה במושבה לא

ניתן להמשיך כך.

ש.   האם זה הרקע לזימונו לוועדת הפיטורין ב-29.5?

ת.   מה שקרה הוא שלאחר המקרה הזה קיבלתי החלטה שחייבים לעשות משהו

במקרה. ומאחר ובתוקף תפקידי כיועץ משפטי בהסתדרות, חשבתי שהדבר
הנכון הוא לזמן אותו לועדה לעניין הפסקת עבודתו בגלל שלא ניתן להמשיך

ולעבוד, לא ניתן. לא ניתן. בסופו של דבר, לאחר פגישה שהתקיימה עם היועץ

המשפטי יוסי ברזילי, ועם מרים ואני מאמין שלאחר התייעצות של עו"ד ברזילי

עם עו"ד סומך כיועץ משפטי חיצוני בענייני עבודה, הובהר לנו שלמועצה

המקומית זיכרון יעקב גם לעניין התובע וגם לעניין אביגיל, אין סמכות להחליט

על פיטורין והמסלול חייב להיות בית דין משמעתי וגם הנושא של אותה ועדה

במועצה המקומית, נעזב.

ש.   ולכן, ניתנה הוראה לבטל כרגע את הליך הפיטורין, כפי שכתוב בנ/8?

ת.   לא. שההליך הנוכחי מבוטל. ההליך הוא לא ההליך הנכון. ...

לי היה ברור או שאני ראש מועצה מסיים את תפקידי, או שהתובע, בתפקיד

הנוכחי, בלתי אפשרי, פשוט נתק מוחלט, משבר אימון כל כך חריף וקשה שלא

ניתן לאיחוי."

 

       [ההדגשות שלנו - ד.ג.].

 

36.  הדברים מדברים בעד עצמם. מאז האירוע בוועדת מכרזים - ואין צורך לקבוע אם חילופי

הדברים בין דורון לבין ראש המועצה התנהלו מילה במילה כמתואר ע"י ראש המועצה, או שדורון

דייק יותר בנקודה זו - היה בליבו של ראש המועצה על דורון והוא החליט שיש לעשות מעשה

בנוגע להמשך העסקתו של דורון במועצה.

 

37.  ראש המועצה אף עשה מעשה - הוא הורה למזכירת המועצה להזמין את דורון לדיון בנושא

פיטוריו וכלל עניין זה על סדר יומה של הנהלת המועצה לישיבה המיועדת ליום 19.6.06. העתק

זימון לוועדת פיטורים, נושא תאריך 29.5.05, הוגש, אך הובהר, כי על אף שנחתם לא נשלח אל

דורון נוכח הנחיה נוספת של ראש המועצה.

וכך העידה מזכירת המועצה, גב' מרים בן בעש"ט [בעמ' 17, שורה 12 ואילך]:

 

                    "אני מאשרת את חתימתי על מסמך מיום 29.5.05 שאתה מציג לי שעניינו: 'ועדת

                    פיטורין' ועליו כתבתי בכתב יד: 'מבוטל כרגע'. הוגש וסומן נ/8.

                    את נ/8 הינחה אותי לכתוב ראש המועצה ובהתייעצות עם היועץ המשפטי סוכם

                    לבטלו.

                    את ההנחיה לבטל היה סיכום בע"פ, בהשתתפות היועץ המשפטי עו"ד ברזילי

                    וראש המועצה.

                    את המילה 'כרגע' יכול להיות שכתבתי על דעת עצמי.

 

ש.   למה כתוב כרגע?

 

ת.    כל מה שאני יכולה לומר לך זה השערה על סמך הארועים שהיו.

כתוב 'כרגע' ואין לי הסבר לכך.

לא זכור לי שפניתי לעו"ד סומך בכתב וביקשתי ממנו חוות דעת איך ניתן לפטר

את התובע. ואם פניתי זה היה באמצעות עו"ד ברזילי, שהוא היועץ המשפטי

הפנימי של המועצה. אני לא הייתי שותפה להליך פיטורים של עובד ואינני

יודעת כיצד צריך לנהוג בו ורציתי חוות דעת מקצועית אם ההליך נכון ותקין.

נראה לי שפניתי לעו"ד ברזילי והוא היה בקשר עם עו"ד סומך, שהוא עו"ד

חיצוני.

אתה אומר לי שיש חוות דעת כתובה של עו"ד סומך איך צריך לפטר את

התובע, אך אני לא ראיתי אותה. אני לא זוכרת אם הפניה שלי לעו"ד ברזילי

היתה אחרי או לפני נ/8.

לא יכול להיות שמכתב הפיטורים נ/8 בוטל בעקבות חוות דעת של עו"ד סומך.

היה מכתב הפיטורין, בעקבות התייעצות עם ראש המועצה והיועץ המשפטי של

המועצה, הוחלט לבטל, למיטב זכרוני, את המכתב ונדמה לי שאז עו"ד של

המועצה התייעץ עם עו"ד סומך."

 

38.  משכבר הימים, עקרון יסוד במנהל תקין, לעניין משוא פנים ודעה קדומה, הוא - כי אם הוכח

שהייתה קיימת דעה מוקדמת מוגמרת ומוצקה יש בכוחה לשמש עילה לפסילתו של האקט

המנהלי. לעתים יספיק לכך אף חשש למשוא פנים. המבחן הקובע הוא אם היה המחליט אדם

בעל לב פתוח, הנתון לשכנוע כדי לסטות מדעתו הקדומה או, שמא, עמדתו היא נחרצת ומנוי

וגמור עימו לדבוק בה יהיו הנימוקים נגדה אשר יהיו. בדרך כלל הוכחת משוא פנים הנעוץ

באטימות לב ודעה קדומה נחרצת זה עול כבד להרימו, המדובר במחשבות וצפונות לב, שאין

לגלותן, אלא, אם הן באות לידי ביטוי בדיבורים או במעשים גלויים [בג"ץ 701/81 מלאך ואח' –

יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואח' פ"ד לו' (3) 1, 5, 8].

 

39.  מדברי ראש המועצה, שהובאו לעיל, עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי גמר בדעתו

לפטר את דורון מעבודתו במועצה בעקבות אירוע וועדת המכרזים על רקע תחושותיו האישיות.

ראש המועצה הודה בפה מלא, שהיה ברור לו - כבר אז - כי זה בלתי אפשרי מבחינתו להמשיך

ולעבוד עם דורון, לכן, קיבל החלטה שהוא חייב לעשות משהו להפסקת עבודתו של דורון

במועצה ובעקבות ההחלטה, עבר לשלב הביצוע והחל בהליך פיטורים. הליך הפיטורים הופסק

לאחר שקיבל ייעוץ משפטי, כי אין בסמכותו לפטר את דורון בדרך שבחר, והמסלול חייב להיות

בית-דין משמעתי. לאור זאת מובן, כי דורון היה "על הכוונת" וכשמינה ראש המועצה את התובע

לבחון שמועות שהגיעו אליו אודות התנהגות לא ראויה של מספר עובדים, ובהם דורון, נפלה

לידיו הזדמנות להשיג מטרתו בדרך אחרת.

 

40.  עדות נוספת לדעתו הקדומה של ראש המועצה כלפי דורון ורצונו להביא לפיטוריו מצויה במכתבו

של מר קליימן, קצין הביטחון המחוזי של משרד החינוך, מיום 15.6.05, המופנה אל ראש

המועצה בנושא "דורון שובל - סיכום ישיבה" בו נכתב במפורש:

 

"1.  בהמשך לישיבה שקיימנו בנושא שבנדון ברצוני להדגיש:

א.    ...

ב.    בשיחתנו הבהרת לי בצורה חד משמעית כי המשקעים בינך לבין מר שובל אינם ניתנים

       לגישור והמצב אף הגיע לידי כך שמזה מספר חודשים אינכם מדברים.

 

 2.  לאור האמור הייתי שמח לו ניתן היה לנסות לגשר על המשקעים ולהחזיר המצב לקדמותו,

      אך באם אינך מעוניין בכך הינך רשאי כראש המועצה לסיים העסקתו של דורון, בצורה

      מקובלת, ואין בכוונתי להתערב בנושא."

 

41.  מר קליימן, העיד לפנינו [עמ' 38, שורה 18 ואילך] וכך אמר:

 

                            "אשר למכתבי מיום 15.6.05 ... - ראש המועצה דיבר איתי והבהיר לי כי מבחינה

                            אישית הוא אינו מסתדר עם התובע. הבהרתי לראש המועצה כי מבחינה מקצועית

                            אין לי טענה ואפילו חצי טענה לתובע והוא ממלא את תפקידו ללא דופי. בהמשך

                            השיחה אמרתי לו, שמכיוון שאין ביני ובין התובע יחסי עובד-מעביד, אין בכוונתי

                            להיכנס ליחסים שבין שניהם והוא כראש מועצה אם הוא לא מסתדר איתו הוא יכול

                            לפטר אותו וברגע שהפיטורים הם מסיבות אישיות ביחסים האישיים שבין שניהם,

                            אין בכוונתי להתערב בנושא.

                            אני חייב לציין, כי לאחר מכתבי זה, עוד ניסיתי לדבר עם ראש המועצה ולגשר, אך

                            זה ללא כל הצלחה.

                            התייחסתי במכתב זה לאפשרות של פיטורים, כי ראש המועצה דיבר איתי על כך.

                            אני לא זוכר אם הוא נקב בסיבה ספציפית באיזשהו נושא.

                            לשאלתך, האם הוא שוחח איתך על משקעים אישיים או על נושאים מקצועיים, אני

                            משיב, כי אני זוכר דבר אחד באחת השיחות, דובר על מכרז של מזכיר מועצה, שבו

                            התובע דיבר אליו בצורה מאוד לא מכובדת ..."

 

                            [ההדגשה הוספה - ד.ג.].

 

42.  דבריו אלה של מר קליימן - לעניין רצונו של ראש המועצה לפטר את דורון עקב אירוע ועדת

המכרזים - מתיישבים עם דברי ראש המועצה עצמו. השיחה המתוארת במכתב התרחשה לפני

שהובאו לידיעת ראש המועצה ממצאי החקירה, שהובילו להגשת התובענה נגד דורון, והדבר

מחזק את מסקנתנו, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים כלפי דורון בעת קבלת החלטת ההשעיה,

משום שדעתו של ראש המועצה כבר היתה נגועה ו"נעולה" להשיג את המטרה של הרחקת דורון

מהמועצה. לא מדובר בתחושה סובייקטיבית של דורון, שראש המועצה לא שקל את עניינו בלב

פתוח ובנפש חפצה, אלא, בראיה אובייקטיבית שזה היה מצבו הנפשי של ראש המועצה בכל

הנוגע לדורון.

 

43.  לא ניתן להתעלם מרצף האירועים דלעיל וסמיכותם: החל באירוע וועדת המכרזים - בחודש מאי

2005; דרך התכנון להעלאת נושא פיטורי דורון לישיבת הנהלת המועצה, והסרתו, בחודש יוני;

מינוי תובע ב-7.6.05 והצמדת חוקר למעקב אחר דורון מ-14 עד 21 בחודש זה; יחד עם השיחה

עם מר קליימן אודות הרצון לפטר את דורון, לפני נסיעת ראש המועצה לחו"ל ביולי, וכלה בהגשת

התובענה מייד עם חזרתו ב-1.8.05. הדברים מלמדים, לדעתנו, על קיומו של מניע זר שהשפיע

על קבלת החלטת ההשעיה, במועד שהתקבלה - 22.8.05.

 

44.  לא נעלמו מעיננו טענות ב"כ המועצה, כי ראש המועצה אימץ בהחלטת ההשעיה את המלצת

היועץ המשפטי של המועצה, שניתנה "לא בלב קל", להשעות את דורון לאחר שהתובע החליט

להגיש את התובענה נגדו. אבל, עיון בהנמקות שניתנו מצביע על כך שלא נערך האיזון הראוי בין

כל השיקולים שנמנו בהלכת שבח, כשיקולים שיש לקחת בחשבון בהחלטה על השעיית עובד עד

לסיום הליכים משמעתיים נגדו. כך - למשל - נראה, כי לא ניתן כל משקל להסברי דורון

להתנהגותו ונדמה ששורבבו שיקולים נוספים שלא ממין העניין, דוגמת ההתחשבנות בין

המועצות המקומיות שדורון פעל בהן.

45.  לצד הטענה, כי מעמדו של דורון כקב"ט במועצה, תפקיד הדורש אמון רב ללא יכולת פיקוח זולת

באמצעות דיווחי השעות הנמסרים על ידו, הוא ההופך את פגיעה בדיווח לעבירה חמורה, עומדת

"השורה התחתונה" בהמלצה ובהחלטת ההשעיה, כי דורון ימשיך לתפקד כקב"ט במועצות

המקומיות בנימינה גבעת-עדה ואלונה. כיצד הדברים מתיישבים?

אם מתייחסים ברצינות לחומרת העבירות המיוחסות לדורון, החמורות פי כמה בשל תפקידו

במועצה, יפים הדברים גם לתפקידו המקביל במועצות האחרות. המסקנה המתבקשת היא, כי

החומרה נקשרה רק למחצית המשרה שבוצעה במועצה, משיקולים כלכליים ואחרים, בעוד

המחצית השניה נותרה כשירה, חרף העובדה שמדובר באותו עובד המבצע את שני חלקי

התפקיד. אין זאת, אלא, שהגורם הכלכלי תרם את חלקו להכתבת התוצאה, שהרי זה מכבר

ביקשה המועצה להתנער מההסדר המחייב אותה לשלם לדורון משכורת מלאה ולחזר אחר

המועצות האחרות שיעבירו לידיה את חלקן בתקצוב משרתו [ראו לעניין זה תצהירו של גזבר

המועצה, מר דני שניר - נ/11].

לטעמנו, העובדה שמלכתחילה הסכים ראש המועצה להמלצה שדורון ימשיך לעבוד כקב"ט

במועצות האחרות מראה, שמעשיו לא נתפסו בחומרה יתירה. ניתן היה להסתפק בהעמדתו לדין

משמעתי וברור התובענה תוך כדי המשך עבודתו וצעד ההשעיה נבחר מטעם אחר.

 

46.  אשר למידת חומרתם של המעשים המיוחסים לדורון והוכחתם, היועץ המשפטי למועצה לא

התמודד עם ההסברים שנתן דורון ועם המסמכים שצרף לתמיכה בטענותיו. הנמקתו היתה, כי

גרסת דורון מעלה תהיות ומבלי להכריע עובדתית - ככל שהתובענה המשמעתית תוכח היא

מייחסת לדורון עבירות חמורות. בכל הכבוד, לא די בכותרת היבשה של עבירה חמורה, החומרה

נלמדת מההקשר ומהנסיבות ואלה לא נבחנו דיים.

איננו מתכוונים לגלוש לתחום תפקידו של בית הדין למשמעת ולהכריע בין הגרסאות, זו של

החוקר שעקב אחרי דורון וזו של דורון עצמו, אבל, משעה שדורון העלה הסברים העשויים לשפוך

אור אחר על התנהגותו, הנחזית להיות השתמטות מעבודה, לא ניתן לפטור אותם באמירה,

שאם יוכחו האישומים הם חמורים; צריך היה להעריך את סיכויי ההגנה.

לנגד עיני מקבל ההחלטה על השעיה צריכות להיות ראיות מנהליות כבדות משקל בדבר האשמה

המיוחסת לעובד, כדי להצדיק צעד דרסטי של השעיה. אמנם, אין הוא מכריע אם בוצעה העבירה

אם לאו, אך, דווקא משום כך, כאשר יש לעובד הסבר המעמיד את מעשיו בראיה אחרת וגדר

הספקות אם יתקבלו הסבריו אם לאו ומה משקל יינתן להם הוא רחב - ראוי היה שלא לחרוץ

משפט לפני שבית-הדין למשמעת יאמר את דברו.

 

47.  כנגד הימים בהם נראה דורון ע"י החוקר שעקב אחריו במקומות אחרים ולא בעבודה - מתחם

מת"מ בחיפה, שפת הים בבת-גלים, מרכז מסחרי בזכרון יעקב, מוסך בפרדס חנה, או בזכרון

יעקב ומספרה באור עקיבא - מסר דורון הסברים הנעוצים בסדרי עבודתו הגמישים, בדיווח

בדיעבד על חופשה ומילואים, מלווים באישורים בכתב ובעדויות של אחרים [כמו תצהיר של מר

וגיה קרא, מפקח שמירה על מוסדות חינוך - ת/1, ועדותו].

ביה"ד למשמעת הוא אשר יקבע את משמעות מכלול הראיות, ברם, היה צריך להעריכן כבר בעת

ההחלטה וזאת לא עשו. ההנמקה לחובת דורון, כי "לא הביע חרטה על מעשיו", כמוה כקביעה

מראש שביצע עבירות, לפני שביה"ד למשמעת קבע שבעבירות משמעת עסקינן.

 

48.  בנסיבות אלה, ראוי היה לתת משקל, כבר בשלב ההחלטה אם להשעות את דורון אם לאו,

להתנהגותו עד אותו מועד ולהערכה הרבה לה זכה משך 15 השנים שעבד במועצה עד אז.

הקביעה בהמלצה ובהחלטה, כי "אין רלבנטיות" לנתון זה - שגויה.

אכן, המנעות מהשעיה אינה פרס בעד עבודה טובה, כדברי הנשיא ברניב [דב"ע לג/3-32 דוד

יכין - מ.י. פד"ע ד' 428, 434], אך, התחשבות בהתנהגות קודמת של העובד הנדון ראויה

ונחוצה במסגרת האיזונים הנדרשים בין טובת השירות הציבורי מחד ומניעת שרירות ופגיעה

בעובד בו מדובר, מעבר למתחייב להשגת מטרת ההשעיה, מאידך. גם זאת לא נעשה.

 

49.  על כל אלה מתווספת טענת הנתבעים, שאין בה ממש, כי ההשעיה באה כדי "שלא לסטות

ממדיניות המשמעת" כלפי עובדים במועצה ש"נענשו במלוא החריפות". גלוי לעין, כי שימוש

בביטויים אלה הינו מוגזם בקשר לאחרים, שהושעו השעיה דחופה בלבד, לפי סעיף 48 לחוק

המשמעת, ולימים בודדים בלבד, משום שאובחנו מדורון ונטען שביצעו, לכאורה, עבירות חמורות

פחות. אין מנוס ממסקנה, שנקטו בלשון זו רק על מנת לתרץ את ההשעיה של דורון, שנעשתה

מכח סעיף 47 לחוק, וחבל שכך.

 

50.  לא ראינו שבמסגרת השיקולים נלקחו בחשבון, באופן אמיתי, נתוניו האישיים של דורון או

הענישה המקובלת במקרים דומים. בטיעוניו בשימוע הפנה בא-כוחו של דורון את תשומת הלב

לשורה ארוכה של תקדימים מפסיקת בתי-הדין למשמעת, מהם עולה עונש אופייני של נזיפה ו/או

הפחתת משכורת בהיקף זה או אחר. היועץ המשפטי למועצה ביטל תקדימים אלה בטענה, כי

הם משקפים הסדרי טיעון. אין נפקא מינא לכך, שהרי, לו הסדרי הטיעון לא היו משקפים רמת

ענישה נאותה - היה בית-הדין חורג מהם.

מצאנו, כי מטעם המועצה אוזכרה, לדוגמא, הפסיקה בעניין אלקריף [עש"מ 1804/01 מ.י. –

אסתר אלקריף (פורסם בעבודה עליון)], אשר כלל אינו דומה לענייננו. שם היה מקרה של עובדת

מדינה אשר בתקופה של יותר משלש שנים שינתה במחשב המשרד את שעות הגעתה לעבודה,

כך שבפרטי הדיווח הוקדמה שעת הכניסה מהשעה בה נכנסה בפועל ונרשמה שעת יציאה

מאוחרת משעת היציאה בפועל. שינויים כאלה הכניסה העובדת ב-405 הזדמנויות שונות, ועקב

כך זכתה בתוספת של 900 שעות נוספות. המעשים נעשו באופן שיטתי ועקבי ונפסקו רק עם

זימונה לבירור לאחר הפסקת נוהל השעות הנוספות במשרד. בקבלו את ערעור המדינה אישר

בית-המשפט העליון מפי השופטת ביניש (כתוארה אז) להמשיך בהעסקת העובדת עד הגיעה

לגיל 40, מועד בו פיטוריה יזכו אותה בגמלה.

להבדיל ממקרה אלקריף הוכח, כי לרישום בשעון הנוכחות אין השלכה ישירה על שכרו של דורון,

שקבל תשלום גלובלי בגין "שעות נוספות", אשר לא הושפע מהרישומים בשעון [עדות מזכירת

המועצה עמ' 18-19]. דורון נבדל בעניין זה משאר עובדי המועצה והיה צריך לתת לנתון זה את

הדעת, כמו גם לעובדה שצורת עבודתו היא כזו המחייבת אותו לשהות רב הזמן מחוץ למשרדי

המועצה, כשהוא מסתובב בין המועצות בהן הוא משרת ובין בתי הספר עליהם הוא מופקד,

שעות עבודתו גמישות והוא מוזעק לעיתים בערב ובלילה כ"כוננות".

 

51.  ראש המועצה אישר, כי דורון אינו ממונה על עובדים אחרים (אין לו, אפילו, מזכירה), הוא אינו

על תקן "מנהל" ומגעיו עם עובדי המועצה האחרים מצומצמים (לצורך הכרעתנו איננו רואים

הכרח להכנס לבחינת מערכת היחסים המורכבים בין דורון לבין הקב"ט הנוסף במועצה, מר אלי

עטיה). בנסיבות אלה דומה, כי את אלמנט ההרתעה נתן היה להשיג בהחלטה על תקופת

השעיה מדתית, קצרה יותר מאשר עד תום ברור התובענה. בחוק המשמעת קיים סעיף 48,

המאפשר השעיה דחופה, במקרים המתאימים, מכוחו פעלו כלפי העובדים האחרים. העובדה

שלא פעלו מכח סעיף זה בעניינו של דורון מצביעה מצד אחד על איפה ואיפה, אותו ייעדו מראש

להשעיה ארוכה, דווקא, וצד שני, מהעובדה שלא הורחק מיידית מתבקשת מסקנה, כי התנהגותו

לא היתה כזו המחייבת השעיה ועוד לזמן ארוך.

 

52.  על יסוד כל האמור עד כה, במצטבר, דעתנו היא, שהחלטת ההשעיה נגועה בשיקולים זרים,

אינה סבירה בנסיבותיה ואינה מדתית, ועל כן - בטלה.

 

53.  ב"כ הנתבעים התנגד להרחבת חזית ע"י דורון, שהעלה בסיכומיו את הטענה, כי לא ניתנה לו

זכות שימוע לפני ההחלטה על הגשת התובענה. הנתבעים משיבים לטענה זו באמירה, כי ביום

11.7.05 זומן דורון אל החוקר כדי לעמתו עם ממצאי החקירה והוא סרב לכך. מבלי שנכריע,

האמנם הוכח כדבעי שדורון סרב לשתף פעולה בנקודה זו, הרי, לאור מסקנתנו בדבר בטלות

החלטת ההשעיה - אין צורך להידרש לטענה נוספת זו של דורון.

 

54.  לפני סיום נדגיש, כי הכרעתנו זו אין פרושה שקבלנו את כל טיעוניו של דורון ככתבם וכלשונם.

אמנם מצאנו, כי נפלו בהחלטת ההשעיה פגמים, הנעוצים - בעיקרם - בטבע האדם, המתקשה

להתנתק ממשקעים שצבר כלפי אחר, במיוחד בסמוך להתרחשויות בעטיין התפתחה טינה בין

אנשים, אולם, ההצהרה על בטלות החלטת ההשעיה אינה עוצרת את בירור התובענה נגד דורון,

ככל שזו עדיין תלויה ועומדת, והצדדים ימתינו לסיומה בהכרעה לכאן או לכאן ויחסיהם יימשכו

בכפוף לתוצאותיה.

כמו כן - פסק-דין זה אינו מעניק לדורון חסינות מפני סיום העסקה, מלא או חלקי, אם הממונים

עליו במועצה סבורים שקיימת הצדקה לכך, שלא מחמת עבירת משמעת, ובלבד שינקטו בהליך

המקובל, בתוך קיום כל הכללים המחייבים, לרבות כללי הצדק הטבעי.

 

סיכום

 

55.  החלטת ההשעיה בטלה ויש להחזיר את דורון, לאלתר, לעבודתו במועצה.

 

56.  הואיל וקבענו, כי החלטת ההשעיה בטלה - ברור גורלם של ימי החופשה בהם שהה דורון מעת

שהצדדים הגיעו להסדר הדיוני, במסגרת הבקשה לסעד זמני (29.8.05). התשלום בגין ימים

אלה צריך להיזקף על חשבון המועצה מבלי שינוכו ממכסת החופשה הצבורה, שעמדה לזכות

דורון ערב ההסדר. ככל שנגרעו הימים ממכסת ימי חופשתו יש לעדכנה בהתאם. מובן, כי אם

בינתיים חזר דורון לקבל משכורת מלאה, נוכח הוראות חוק המשמעת - תיערך ההתחשבנות

עבור התקופה שעד אותו מועד.

 

57.  המועצה תשא בהוצאות משפט בסכום של 8,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין, לתשלום תוך 30 יום,

שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

58.  זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה.

 

 

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

ניתן היום, ו' בתשרי, תשס"ז (28 בספטמבר 2006), בהעדר הצדדים.


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'