Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > פסקי דין > דיני מכרזים > סולל בונה נ' יפה נוף
ה"פ 128/05 סולל בונה בע"מ נ' יפה נוף תחבורה תשתיות ובנייה בע"מ,

בית משפט מחוזי חיפה                                      ה"פ 128/05

בפני כב' סגן הנשיא גדעון גינת

 

 

סולל בונה בע"מ

בשם המבקשת - עו"ד רנאטו יאראק

 

נ ג ד

 

1. יפה נוף תחבורה תשתיות ובנייה בע"מ

בשם המשיבה 1 - עו"ד יהודה שועלי

2. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ

 

 

החלטה

 

1.        המשיבה 1 ערכה מכרז לבניית גשר מעל כביש מס' 2 בחיפה. במעמד פתיחת ההצעות הובהר

       למבקשת כי הצעתה זולה באורח משמעותי מהצעת המשיבה 2. המשיבה 1 החליטה על ביטול המכרז

       בשל הפער הגדול בין האומדן לבין הצעות הקבלנים.

 

2.        המבקשת טוענת, כי ראוי ונכון שבית המשפט יפעיל סמכותו על פי תקנה 130 או 123 לתקנות

       סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וימנה מומחה או חוקר על מנת שתינתן חוות דעת לגבי

       סבירות האומדן של המומחה מטעם משיבה 1. המבקשת הגישה לבית המשפט חוות דעת

       מומחה מטעמה, אשר הגיע למסקנה, כי המחיר שהוצע על ידי המבקשת מייצג נכונה את כל

       מרכיבי העבודה ועלויותיה הקשורים לביצוע הגשר וטוענת כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט

       יראה כי האומדן שבחוות דעת המומחה מטעם המשיבה 1 אינו סביר.

המבקשת טוענת כי השאלה העומדת לדיון הינה שאלה שבמומחיות מקצועית גרידא האם אמדן המשיבה סביר ועל כן הצעת המחיר של המבקשת איננה הגיונית וסבירה, או שמא הצעת

המבקשת הגיונית ואילו האומדן אינו סביר. אין היא בוחנת האם החלטת ועדת המכרזים חוקית

אם לאו אלא בודקת, האם צדק המומחה, שעל חוות דעתו נשענה החלטת ועדת המכרזים. אם

צדק המומחה, הרי יש עילה לביטול המכרז אך אם טעה, אין עילה חוקית לביטול המכרז

ולפרסום מכרז חדש.לטענת המבקשת, אין בית המשפט יכול להכריע בתיק מכיוון שאין בו

נתונים אחרים מלבד שתי חוות דעת סותרות. באין אינדיקציה אחרת, הרי שיש למנות מומחה

לצורך הכרעה. המומחה צריך לסייע לבית המשפט להשיב לשאלה המשפטית, האם החלטת

ועדת המכרזים חוקית (ולענייננו, האם התשתית העובדתית עליה נסמכה החלטת הוועדה ראויה

ומצויה במתחם הסבירות).

לחלופין, התובעת מבקשת, כי בית המשפט יורה לוועדת המכרזים למנות מומחה ולקיים בפנייה

דיון על פי חוות דעתו של המומחה.

 

3.        אין בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו שלו, אלא בוחן את סבירות החלטתה של ועדת

המכרזים. ועדת המכרזים בחרה במומחה ואף הציבה בפניו, בעקבות תוצאות המכרז, שאלות

נוספות עד אשר כי נחה דעתה כי התוצאה סבירה. בעמ"מ 7357/03 רשות הנמלים נגד צומת

מהנדסים תאום תכנון וניהול פרויקטים בע"מ, תק-על 2004(3), 2744 , עמ' 2753 נפסק:

 

"יתרה מזאת, עניינו של המקרה שלפנינו הוא בהליך של ביקורת

שיפוטית על הרשות המינהלית ואין מדובר בהכרעה "רגילה" בין שני

מומחים ובין שתי שיטות חישוב אלא בביקורת שיפוטית על שיקול

דעתה של הרשות אשר בחרה בשיטת חישוב מסוימת. על כגון

דא חלים הכללים הרגילים של המשפט המינהלי וביניהם הכלל כי בית

המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו. לענין

זה אין לנו אלא לחזור ולהביא דברים שאמרנו זה לא מכבר בבר"ם

3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור (טרם פורסם), פיסקה 9:

"הגישה העולה מפסק הדין ביחס למינוי מומחה מטעם בית המשפט

לענינים מינהליים אינה עולה בקנה אחד עם כללי הביקורת השיפוטית

על מעשי המינהל. הדרך בה בחר השופט  קמא לילך - השוואה בין

חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט וקביעת העדפתה על פני

החלטת הרשות המינהלית - אינה מתיישבת עם אופיו של הליך

הביקורת השיפוטית. בית המשפט המינהלי בהליך המתקיים בפניו

יבחן את החלטת הרשות על פי עילות הביקורת השיפוטית, אך אין

הוא משמש ערכאה המחליטה במקום הרשות המינהלית; הוא אינו

שוקל את שיקוליה ולא ימיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו...כל

עוד החלטת הרשות אינה חורגת ממתחם הסבירות, כלומר - כל עוד

מדובר בהחלטה שרשות מינהלית סבירה יכולה הייתה לקבל, לא

יתערב בית המשפט בהחלטה...כך בדרך כלל, וכך במיוחד כאשר

הרשות  המינהלית משתיתה את החלטתה על בסיס חוות דעת

מקצועיות של גורמים מקצועיים...

מקום שהפעילה הרשות מומחים מטעמה, לא ישים עצמו בית המשפט

מומחה, ובודאי שלא ימנה מומחה תחתיו, במטרה להכריע לגופה של

מחלוקת מקצועית. אכן, לעולם לכל בעיה יהיו פותרים ופתרונים

אחדים. ייתכן אף שבית המשפט יטה אחר החלטה המבכרת פיתרון

זה ולא פתרון אחר. אך בכך אין כדי להביא את בית המשפט להחליף

את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו...כך בבית המשפט הגבוה

לצדק, וכך, כמובן, גם בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט

לענינים מינהליים, ובכל ערכאה שיפוטית הנדרשת לכללי המשפט

המינהלי."

 

4.        בעע"מ 10811/04 מחמד עבדאללה סורחי נגד משרד הפנים, שניתן ביום 17.03.05

נאמר:

"אכן, לא מן הנמנע כי ייתכנו מצבים בהם יידרש בית המשפט המינהלי

הדן בעתירה מינהלית לבחון באופן עצמאי את הראיות שעמדו בפני

הרשות המינהלית, לשמוע עדויות ולקבוע ממצאים לגביהן".

במקרה הנוכחי, המבקשת אינה מבקשת קביעת ממצאים על סמך

הראיות והעדויות שעמדו בפני ועדת המכרזים, אלא עתירתה היא

למינוי מומחה נוסף, שחוות דעתו תחליף את חוות דעת המומחה,

אותו מינתה ועדת המכרזים.

 

5.   המבקשת סומכת בקשתה זו על ההחלטה למנות מומחה מטעם בית המשפט בבג"צ 6003/98

       גלוב-קול בע"מ נגד שרת התקשורת ואח' (ניתן ביום 13/09/1999) אולם, המדובר, שם,

       בהחלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים ולא בהחלטה מנומקת של בית המשפט.

 

6.         בבג"צ 2400/91 בוני בנין ופיתוח בפתח תקוה בע"מ נגד עריית נתניה, פ"ד מה(5),69 

        נקבע:

".....מביאה בפנינו העותרת חוות דעת של מומחה אחר, לפיה

האומדן לקוי ושגוי. כאמור, לא מצאנו כל פגם בהחלטה להסתמך על

האומדן המקורי, ועתה, משעומדת לפנינו חוות דעת נוספת, אין

בכוונתנו לנסות ולברור מבין השניים את האחת."

 

7.    מינוי מומחה מטעם בית המשפט מביא לנטילת סמכות ועדת המכרזים והחלפת שיקול דעתה

       של הוועדה בשיקולי בית המשפט כאשר בדרך נוצרים נתונים חדשים אשר לא עמדו בפני

       הוועדה.

 

 

8.        בעמ"נ (י-ם) 210/02 פלונית נגד רשות הרישוי, פ"מ מינהליים (תשס"ג) 145, קבע השופט מ.

דרורי, כי בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך למנות מומחה מטעמו כאשר מדובר בהחלטת

רשות הרישוי בשלילת רישיון נהיגה קיים. ביטול רישיון מהווה מעיין "זכות מוקנת" והרשות

צריכה לשכנע כי אכן מוצדק לפגוע ברישיונו של אזרח וכדבריו:

 

"החזקת רישיון ברכב אינם בגדר מותרות יוצאות דופן אלא הם חלק

ממהלך החיים של בני החברה.....כך יש חופש התנועה ברכב."

לא ניתן ללמוד מכך, כי יש מקום למינוי מומחה מטעם בית משפט כל

אימת שמתעוררת מחלוקת לגבי סבירות חוות דעת של מומחה

שמינתה ועדת מכרזים.

 

הבקשה למינוי מומחה נדחית.

 

9.        באי כוח בעלי הדין יודיעו בתוך 5 ימים (ממועד ההמצאה)  את הצעתם לגבי המשך ההליכים

הנוכחיים.

 

 

המזכירות תרשום את תיק הפ 128/05 לתזכורת מזכירות ליום:  29/6/05.

 

 

ניתנה היום כ"ג באייר, תשס"ה (1 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'