Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > פסקי דין > דיני עבודה > אביטל שמעון נ' נשר מפעלי מלט
עב' 750/02, עב' 790/02, עב' 2204/02 אביטל שמעון נ' נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ ואח'

בית הדין האזורי לעבודה חיפה                                                                          בש"א  2751/02

כב' השופט מיכאל שפיצר                                                                                  בש"א  2622/02

   עב'  750/02

    עב'  790/02

       עב'  2204/02

 

 

אביטל שמעון

בשם התובע – עו"ד ספינרד אלכסנדר

 

נ ג ד

 

1. נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ

בשם הנתבעת 1 – עו"ד ישראל גיל

2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב חיפה

בשם הנתבעת 2 – עו"ד אילן גורביץ

 

 

פסק דין

 

 

1.    בפנינו הבקשות הבאות: -

 

א)    בקשתה של נתבעת 1 - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן "נשר"), למחיקה/דחייה על הסף

  של התביעות נגדה (בשא 2622/02 ו-2751/02).

ב)    בקשת התובעים בתיק עב/02/ 790-750, לפיצול סעדים, שכן התביעה הוגשה כסעד הצהרתי.

 

2.    מאחר ולהכרעה בבקשות למחיקה על הסף זיקה לבקשה לפיצול סעדים, נחליט בכל הבקשות

במסגרת פסק דין זה.

3.    עניינן של התביעות הוא הסכם קיבוצי מיוחד מיום 15/1/2001, שנחתם בין נשר מצד אחד, לנתבעת 2

- הסתדרות העובדים הכללית החדשה, וועד עובדי נשר, ואשר מכוחו סיימו את עבודתם בתנאי פרישה

משופרים, שפורטו בהסכם האמור, וחתמו על כתב ויתור (להלן: "הסכם הפרישה").

תביעה אחת הוגשה כתביעה כספית, והיתר כתביעות לסעד הצהרתי. (תביעתו של מר שקד הוגשה

תחילה במסגרת התובענה ההצהרתית, אולם שינתה פניה - ועתה היא מכומתת ועומדת כתביעה

עצמאית כספית, בסכום של כ- 260,000 ש"ח).

 

4.    טענות התובעים, כקליפת אגוז הן, כי ביום 15/1/2001, נקראו במפתיע להנהלת המפעל, ותחת לחץ,

 ומבלי שהיה בידם סיפק לעיין בהסכם הפרישה או אפשרות להיוועץ בעו"ד - הודע להם על סיום

 עבודתם.

 

5.    במקביל - נדרש כל אחד מהתובעים, לטענתם, לחתום על כתב ויתור "שלא רק שלא קיבלו העתקו

לידיהם, אלא גם לא עיינו בו במלואו, וזאת מבלי שהבינו את המשמעות האמיתית של ההסכם ואת

הויתורים הרבים הכללים בו ואת הפגיעה החמורה בזכויותיהם". (סע' 2.6 לתביעה).

 

6.    מוסיפים התובעים, שהם תובעים הוזהרו "שלא לומר אוימו" כי אם יסרבו לחתום על הסכם הפרישה

בנוסחו, יפוטרו לאלתר, ולא יזכו לצאת לגימלאות בתנאים מיטיבים (כביכול) כפי המפורט בסע' 8

ל"הסכם הפרישה". (סע' 2.7 לתביעה).

 

7.    התובעים מעלים בתביעתם טענות משפטיות רבות שהעיקריות שבהן: -

 

א)    בטלות הסכם הפרישה האישי/כתב הויתור - אותו לא ראו קודם לחתימתם עליו ואף לא לאחריה.

ב)    אפלייתם בפיטורים הן לעומת עובדים אחרים בנשר אשר המשיכו בעבודתם, והן לעומת עובדים

 שפרשו קודם לכן.

ג)    כי יש להחיל עליהם את תנאיו של הסכם פרישה קודם, מיום 19/9/2000.

 

8.    התובעים טוענים, כי הם מבקשים "ביטול חלקי" של ההסכם וכתב הויתור, ולא את ביטול ההסכם כולו,

ומכאן - שאין בהודעתם משום ויתור על זכיותיהם על פי הסכם הפרישה.

 

9.         במרבית התביעות הסעד המבוקש הוא הצהרתי (ובקשה לפיצול סעדים), ואלו תביעתו של ברוך שקד,

כאמור, מכומתת - ומסתכמת בכ-.260,000 ש"ח.

 

הגנת נשר

 

10.  נשר בכתב הגנתה, מעלה טענות רבות כלפי התביעה לגופה - טענות שאין עניינן לכאן, וטענותיה,

הרלבנטיות לבקשות למחיקה הן: -

 

א)    החתימה על כתב הויתור שנעשתה מכח הסכם קיבוצי.

ב)    התיישנות בעילות שעפ"י חוק שוויון ההזדמנותי בעבודה, התשמ"ח-1988.

 ג)    שיהוי.

 

11.  הטענות האמורות עומדות בבסיס הבקשה למחיקה על הסף שהגישה נשר.

 

הגנת ההסתדרות

 

12.  לטענת ההסתדרות לא נגרמה הפתעה כלשהי לתובעים, שכן הסכם הפרישה היה תוצאה של 5 חודשי

משא ומתן, והיה "חוליה נוספת בשרשרת הסכמי פרישה דומים שנחתמו במפעל...".

 

13.  הסכם הפרישה היה גלוי וידוע לעובדים, ואיש מהם לא פנה להסתדרות בבקשת סיוע או הבהרה.

 

14.  לא היתה אפלייה כלשהי בהסכם זה, אלא להפך, לחלק מהעובדים ניתנה פנסיה תקציבית מוקדמת

לתקופות של עד 10 שנים.

 

15.    ההסתדרות סבורה, כי קבלת טענות התובעים ביחס להחלת הסכם פרישה קודם מחודש 9/2000

עליהם, פירושו סיכול של יחסי עבודה קיבוציים מתמשכים.

 

הבקשות למחיקה על הסף

 

16.  בשל הזהות המוחלטת למעשה בין טענות הצדדים בשתי הבקשות למחיקה על הסף - נתייחס אליהן

כאל בקשה אחת.

 

16.    בראשית הבקשה יצויין, כי אחד התובעים (אציק הרי) ביקש למחוק את שמו מכתב התביעה - וכך

נעשה, וביחס ל-3 תובעים אחרים, טוענת נשר - כי כלל אינם שייכים לקבוצת התובעים עליהם חל

הסכם הפרישה, אלא הסכם קודם, וב"כ התובעים בתשובתו לבקשה, מסכים למעשה לדברים - ובשל

כך מסייג את הסעד המתבקש לגבי תובעים אלו (9, 24 ו-42) ודורש עבורם רק אחד מהסעדים

המבוקשים בתביעה, והמתייחס להפרשות לפנסיה.

 

דיון והכרעה

 

18.  השאלה העיקרית העומדת לנגד עינינו היא - שאלת תוקפם של כתבי הויתור עליהם חתמו התובעים,

והאם ניתן בשל חתימת התובעים עליהם - למחוק את התביעות על הסף.

 

19.  ערים אנו לפסיקתו של בית הדין הארצי באשר לסילוקן של תביעות על הסף, וכי הדבר ייעשה ביד

קמוצה ובמשורה.

 

20.     כב' הנשיא אדלר - בדב"ע 10/98-2 אלדד קנטי נ. דיגיטל אקויפמנט (דק) בע"מ, שב וקובע: -

 

"המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה, היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות

חריגות ולאחר בדיקה קפדנית".

 

21.  בהמשך מונה הנשיא את המקרים בהם לא ינתן תוקף לכתבי ויתור: -

א)    כתב הויתור אינו ברור וחד משמעי.

ב)    כתב הויתור לא הוסבר לעובד, או שהעובד לא הבין אותו.

ג)    העובד לא קיבל חשבון מפורט.

ד)    יש פגם במסמך הויתור.

ה)   לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.

 

הערה: במקרה זה היה כב' הנשיא בדעת מיעוט, אולם מטעמים שאינם קשורים לאמור לעיל.

 

21.     בתביעה זו שבפנינו - מסלול הפרישה, והתנאים שהוענקו לעובדים שהוחלט על סיום עבודתם, הותוו

בהסכם קיבוצי מיוחד, ומצב דברים זה מייחד ומבדיל מקרה זה, מעניינו של קנטי.

להלן סעיפים 12-8 להסכם הפרישה, (לאחר שבסעיפים הקודמים מפורטים תנאי הפרישה העודפים):

 

"8.  כל אחד מהעובדים ששמו מופיע בנספח א' להסכם זה יידרש לחתום על כתב ויתור

בנוסח המצורף כנספח ב' להסכם זה, וזאת כתנאי לזכאותו לתשלום הסכום הרשום בצד

שמו בטור ב' של נספח א' (מענק פיצויי הפיטורים) הסכום הרשום בצד שמו בטור ג' של

נספח א' (מענק אי ניצול ימי מחלה), הסכום הרשום בצד שמו בטור ה' (המענק המיוחד

הנוסף) ולתשלומים לפי סע' 3א' - ב' לעיל ולתשלומים וזכויות לפי סע' 4 לעיל. לכל

התשלומים האמורים בסע' זה לעיל יקרא בהסכם זה להלן - "התשלומים המותנים". עובד

ששמו מופיע בנספח א' להסכם זה, אשר יסרב לחתום על כתב הויתור או שיכפור בתוקפו

לאחר חתימתו, לא יהיה זכאי לתשלומים המותנים והוא יהיה זכאי רק להשלמת פיצויי

פיטורים בשיעור 28% של מכפלת השכר האחרון של אותו עובד המהווה בסיס לחישוב

פיצויי פיטורים במספר שנות עבודתו בחברה ולא לפני 1.1.73 וכן לאמור בסעיפים 2ב' ו-

2ג' של הסכם זה לעיל בלבד.

 

9.    הסכם זה ממצה באופן סופי ומוחלט את כל זכויות ותביעות העובדים ששמם מופיע בנספח א' להסכם

זה מכל סוג שהוא ואת כל תביעות נציגות העובדים בקשר אליהם מכל סוג שהוא; מבלי לגרוע מכלליות

האמור לעיל, הסכם זה ממצה באופן סופי ומוחלט את כל תביעות העובדים האמורים ונציגות העובדים

בקשר לסיום עבודתם של העובדים האמורים, בקשר לפיצויי פיטורים, בקשר להודעה מוקדמת או

פדיונה, בקשר לזכויות בקרן הפנסיה נתיב ובכל קופת גמל אחרת ובקשר לאמור בכתב הויתור (נספח

ב' להסכם זה).

 

10.  אין ולא תהיה למי מהעובדים זכות חזרה לעבודה.

 

11.  במקרה של סתירה, להוראות הסכם פרישה מיוחד זה עדיפות על פני כל הסכם קיבוצי כללי או מיוחד

אחר, או הסדר קיבוצי ונוהלים כלשהם, בין שחלו או נהגו בחברה בעבר ובין שיחולו או ינתנו בה

בעתיד.

 

12.  כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי נושא פרישת העובדים המפורטים בנספח א' המצ"ב ובתאריך הפרישה

הנקוב בסע' 1 לעיל וכן כל התנאים הכספיים והאחרים הכרוכים בפרישתם כאמור, אינם ולא יהיו נושא

לדיון או לתביעה בפני גוף כלשהו הסתדרותי או אחר, לרבות ומבלי לגרוע עפ"י הליך ישוב חילוקי דעות

לפי ההסכם הקיבוצי".

 

23.  להסכם הפרישה צורף נספח "א/4" המפרט את תנאי הפרישה להם זכאי כל אחד מהתובעים.

 

24.     להלן נוסח כתב הויתור עליו חתם כל תובע: -

 

"הנדון: כתב ויתור קבלתה וסילוק

אני החתום מטה _________ מספר ת.ז. ________ מאשר בזה, כדלקמן:

 

1.         יחסי עובד ומעביד ביני לבינכם נסתיימו באופן סופי ומוחלט ביום _______ וקיבלתי

מכם את כל המגיע לי.

מצורף לכתב ויתור זה כחלק בלתי נפרד ממנו פירוט הסכומים ששולמו לי בגמר

החשבון.

2.    פרט לביצוע האמור בסעיפים 3א' ו-4 להסכם הפרישה הקיבוצי שנחתם ביום

________ בין החברה לנציגות העובדים במפעל (להלן - ההסכם הקיבוצי), אין ולא

תהיינה לי, או למי מטעמי, כלפיכם, או כלפי מי מטעמכם, כל תביעות נוספות, כספיות

או אחרות, לרבות תביעות הנובעות מקשרי העבודה שהיו בינינו ו/או הקשורות ביחסי

העובד-מעביד שהיו בינינו ו/או סיומם; מבלי לגרוע מכלליות המאור לעיל, אין ולא

תהיינה לי או למי מטעמי, כלפיכם ו/או מי מטעמכם, כל תביעות נוספות בקשר

לתשלום שכר עבודה, הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, חופשה או פדיונה, הודעה

מוקדמת או פדיונה, הפרשות כלשהן לקרן הפנסיה נתיב ו/או לכל קרן פנסיה אחרת

ו/או לקופת גמל כלשהי ו/או לקרן השתלמות, דמי מחלה, החזרי הוצאות מכל סוג,

דמי הבראה, גמול שעות נוספות, דמי נסיעות, פרמיות, שכר מינימום, קידום בדרגות,

וכל תביעה אחרת לתשלומים או לתנאים נילווים מסוג כלשהוא.

3.    מסמך זה מהווה גם פשרה והודעת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויים פיטורים.

4.    ידוע לי כי הסכמתי למסמך זה היוותה תנאי להסכמת החברה לתשלום מענק פיצויים

הפיטורים המיוחד המופיע בצד שמי בטור ב' של נספח א' להסכם הקיבוצי המיוחד,

לתשלום המענק בגין אי ניצול ימי מחלה כמופיע בצד שמי בטור ה' של נספח א' הנ"ל

וכן תנאי להסכמת החברה לתשלומים הנ"ל "התשלומים המותנים". ידוע לי ומוסכם

עלי כי אם אכפור בתוקפו של כתב ויתור זה, או על חלק כלשהו ממנו, הרי מבלי

לגרוע מכל סעד או זכות שיעמדו לחברה, לא אהיה זכאי לקבלת התשלומים המותנים

ויהיה עלי להשיב כל תשלום שקיבלתי מתוך התשלומים המותנים בצירוף הפרשי

הצמדה וריבית כחוק. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, החברה תהיה פטורה

מהמשך ביצוע התשלומים המוטלים עליה לפי סעיפים 3א' ו-4 של ההסכם הקיבוצי.

5.    חתמתי על מסמך זה מרצוני הטוב והחופשי לאחר שפירוט גמר החשבון וכן כל

האמור בכתב ויתור זה מילה במילה הוסברו לי על ידכם והבנתי אותם היטב".

 

25.  כאמור, לא רק שכל תובע אישר בסע' 5 לכתב הויתור כי חתם על המסמך מרצונו הטוב והחופשי,

ולאחר שפירוט גמר החשבון הוסבר לו, אלא שבשולי כתב הויתור, נוסף אישור, חתום ע"י נציג ועד

העובדים ונציג החברה, המאשרים כי העובדים "הבין היטב" וחותם "בהסכמה מלאה מרצונו הטוב

והחופשי ואין לו שום הסתייגות והתנגדות להם".

 

26.  בפנינו, אם כן, כתב ויתור מקיף ויסודי שמקורו בהסכם קיבוצי ה"מכסה", כל תביעה אפשרית ואם

נותרה תביעה על פי חוק שוויון ההזדמנויות, שלא נכללה בכתב הויתור הרי שזו הוגשה בחלוף יותר

משנה מיום היווצר העילה, כך שגם התיישנות חוסמת את דרכן של התביעות בעילה זו.

 

27.  לנסיבות פרישה שהן פרי של משא ומתן קיבוצי, נדרש בית הדין הארצי לאחרונה, בענין זכר בנקוביץ

נ. גדות ים בע"מ (ע"ע 1376/00).

 

28.     כב' הנשיא אדלר שב על עמדתו בנושא כתבי הויתור ואומר: -

 

"בית דין זה נותן תוקף לכתבי ויתור ביד קמוצה. אולם, במקרה דנן עצם חובת החתימה על

כתב הקבלה והסילוק וכן תכנו נקבעו בהסכם קיבוצי. כמו כן, בנקוביץ ידע את סכום

התשלום, את מקור הכסף, ופירוט אופן החישוב. יתירה מזו, בנקוביץ קבל את הכסף ולא

החזירו עד היום. על כן, לפנינו המקרה החריג בו יש לתת תוקף לכתב הויתור". (סע' 4

לפסה"ד).

 

29.     אין צורך להכביר מילים על החשיבות שיש לתת למערכת של הסכם פרישה, שהינה תוצאה של משא

ומתן קיבוצי, ושעה שכל הנתונים ומונחים לנגד עיניו של העובד, ובמיוחד בזמן שמדובר במסכת

מתמשכת של פיטורי צמצום שלהם שותפים המעביד, ההסתדרות, ונציגות העובדים במפעל.

 

30.  הלכה פסוקה היא, כי נטייתו של בית דין זה להתערב בהסכמים קיבוציים היא קטנה, ותיעשה בנסיבות

מיוחדות.

 

31.  כזכור, הסכם הפרישה נחתם ביום 15/1/2001, ואולם פנייתם הראשונה של התובעים בנושא בטלות

כתבי הויתור נעשתה רק למעלה משנה לאחר מכן - ביום 26/2/2002 (מכתב ב"כ התובעים לנתבעת –

נספח "ו" לתביעה).

 

32.    תהא עילת הביטול הנטענת אשר תהא - הוראת סע' 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

קובעת: -

 

"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת

הביטול, ובמקרה של כפייה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה".

 

33.  ואולם, גם אם ניתן היה לראות בנסיבות המקרה אילוץ, הרי שחלוף הזמן, שנה ויותר מחתימת ההסכם

הקיבוצי ועד להודעת הביטול שנשלחה ע"י ב"כ התובעים לנשר - מבלי שינתן טעם לכך, חורגת מאוד

ממתחם הסבירות ודי בה כדי להסיר את התביעות על הסף.

 

34.  בהסכם הקיבוצי, נקבע כאמור במפורש כי עובד שיסרב לחתום על כתב הויתור לא יהיה זכאי

לתשלומים העודפים (המסתכמים בסכומים של מאות אלפי שקלים לעובד) אלא, להשלמת פיצויי

פיטורים בשיעור של 28% בלבד.

 

35.     לסוגיית האילוץ בהקשר קיבוצי - מתייחס כב' הנשיא בעניין בנקוביץ ואומר: -

 

"אמנם נקבע בהסכם הקיבוצי כי חתימה על כתב הסילוק הינו תנאי לקבלת הכסף, אולם

בנקוביץ היה יכול לסרב לחתום ולהגיש תביעה לקבלת הכסף המגיע לו לטענתו.

מכאן, כי חובת חתימה כדי לקבל כסף, כשלעצמה, ובנסיבות המקרה דנן, אינה מהווה

אונס. ההתניה בהסכם הקיבוצי לא היתה אילוץ, אלא, קביעת תנאי בהסכמת האיגוד

המקצועי המייצג את המערער" (סע' 4 לפסה"ד).

 

36.  בסוגיית המועדים וטענת האילוץ, נוסיף ונציין, כי בניגוד לאמור בסע' 2.7 לכתב התביעה, הרי

שחתימותיהם על כתבי הויתור, נושאות תאריך של סוף חודש 2/01 ותחילת 3/01 - היינו למעלה

מחודש מחתימת ההסכם הקיבוצי - ובכך - נוסף מימד נוסף להעדר מתן הודעת הביטול תוך זמן סביר.

 

36.     אין חולק שהתובעים גם לא השיבו את הכספים העולים על 285 השלמת פיצויים, כמתחייב מההסכם

הקיבוצי ההסבר לכך ניתן בסע' 3.2.4 לכתב התביעה בו נאמר: -

 

"בהתאם לסעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ז-1973, מצהירים התובעים כי הם

מבקשים ביטול חלקי של ההסכם ולא את ביטול ההסכם כולו. לפיכך - אין בהודעתם בדבר

ביטול כתבי הויתור ו/או ביטול חלקי כדי לוותר על זכויותיהם עפ"י ההסכם. כן מצהירים

התובעים כי טענת הבטלות החלקית מועלית על ידם לשם הזהירות, וכי ככל שיתברר כי

אין הצדקה לטענת הביטול החלקית אין התובעים מבקשים לבטל את ההסכם כולו אלא

הם מבקשים לבטל רק את הסעיפים הנ"ל של הסכם הפרישה, וכן לתקן סעיפים אחרים

כפי שיפורטו להלן ובהתאם להוראות הדין החל".

 

38.  דברים אלו - לבד מהיותם מנוגדים להסכם הקיבוצי, וכן להוראת סע' 4 לכתב הויתור אשר לפיה

מצהיר כל תובע כי "ידוע לי ומוסכם עלי כי אם אכפור בתוקפו של כתב ויתור זה, או של חלק כלשהו

ממנו, הרי מבלי לגרוע מכל סעד או זכות שיעמדו לחברה, לא אהיה זכאי לקבלת התשלומים המותנים

ויהיה עלי להשיב כל תשלום שקיבלתי מתוך התשלומים המותנים..." (ההדגשות שלי - מ.ש.).

 

39.  כב' הנשיא, בפסק דין בנקוביץ, ייחס חשיבות גם לעניין אי השבת הכספים וככל שהסכומים ששולמו

לתובעים (ושאינם שנויים במחלוקת) גדלים, ומתארכת תקופת הפנסיה התקציבית בה נושאת נשר

בגינם, כך גם המשקל שאנו מייחסים לאי השבת הכספים על ידי התובעים, ונכונותם להמשיך ולגבות

את כספי הפנסיה התקציבית, וזאת אף לאחר הגשת תביעתם.

 

40.  אם בכך לא די - הרי שהאמירה שהבאנו לעיל ולפיה מדובר בביטול חלקי של כתב הויתור, שאין בו

ויתור על זכויות התובעים על פי ההסכם, לבד מחוסר ההגיון הבולט שהיא לוקה בו, בבחינת "אחוז בזה

וגם מזה על תנח ידך", אלא שהיא עומדת בסתירה מוחלטת למכתבו של ב"כ התובעים לנשר מיום

26/2/2002.

 

41.    בסע' 10 למכתב עו"ד ספינרד (נספח "ו" לכתב התביעה) נאמר: -

 

"מן האמור לעיל עולה כי כתב הויתור הינו חסר תוקף ועל כן בטל, ולחילופין,

מודיעים בזאת מרשי על ביטולו".

 

42.    זוהי הודעת ביטול מלאה, חד משמעית - שמכוחה יש לפעול עפ"י הוראת סע' 21 לחוק החוזים ולפיה:

 

"משבוטל החוזה חייב כל צד להשיב את מה שקיבל..."

 

43.  זכותם של התובעים לתבוע כמובן את "תיקונו" של הסכם הפרישה כמפורט במכתבו של בא כוחם

המלומד, ובכתב התביעה - אלא זאת יש לעשות מתוך מצב הדברים שהם קבעו, לשיטתם, שההסכם

מבוטל. לכן, חובתם היתה להשיב את סכומי היתר שיקבלו - כתנאי מוקדם לפתיחת שעריו של בית דין

זה לתביעתם, ולא ניתן בדיעבד להפוך את הביטול ל"חלקי"..

 

44.  כאמור - במקרה שלפנינו - דין התביעה להימחק על הסף, שכן, המדובר במשא ומתן קיבוצי, הזמן

שחלף מחתימת הסכם הפרישה, וכתבי הויתור עד להגשת התביעה, שולל את הזכות לתת הודעת

ביטול, ואי מילוי חובת ההשבה - וכשאלו מתווספים לאי מילוי חובת ההשבה - נותרות התביעות ללא

עילה משפטית של ממש והן חסרות סיכוי ותוחלת, גם אם יוכחו כל העובדות הנטענות בהן.

 

45.  נדגיש כי מאחר והמדובר בבקשות למחיקה על הסף - לא דנו בטענות הגנה שונות העוסקות בכתב

הויתור, ובהן, קיום כינוסי עובדים, ומתן פירוט חשבון דוגמת נ/6 לכתב ההגנה, לכל אחד מהם,

הבקשה נבחנה על יסוד טענות התובעים וגירסתם , ועל בסיס זה - ועובדות נוספות שאינן שנויות

במחלוקת, הגענו לתוצאה האמורה.

 

46.    בשולי הדברים, ולמעלה מהדרוש נוסיף - כי תביעות היחיד מסוג זה, הבאות לאחר משא ומתן קיבוצי

שהבשיל לכלל הסכם, עלולות לערער את אושיות היחסים הקיבוציים, כמו גם את נכונותם של מעבידים

להיכנס למו"מ קיבוצי עם הארגון היציג ולהציע באמצעותו תנאי פרישה עודפים - שעה שלאחר מכן

חשופים הם לתביעות נוספות, ואין לדבר סוף.

אלא שבמקרה זה כאמור, התקיימו התנאים המצדיקים את סילוקן של התביעות על הסף.

 

47.  משנמחקות התביעות נגד נשר, נשמט הבסיס לתביעות נגד ההסתדרות ואף הן נמחקות.

 

48.  לאור התוצאה אליה הגענו - מתייתר הדיון בבקשה לפיצול סעדים (בשא 1952/02) ואף היא נמחקת.

נוסיף בענין זה, כי הגשת התביעה של מר ברוך שקד כשהיא מפורטת ומכומתת כדבעי, מצביעה על כך

שניתן היה לכמת את כל התביעות, וכי השיקול שעמד לנגד עיני התובעים הוא הרצון להימנע מתשלום

אגרה.

 

49.  הגשת התביעות בשני "כובעים", תביעה אחת כספית והאחרת הצהרתית, אינה ראויה בעינינו, במיוחד

לאור העובדה שתביעת שקד תחילתה בתביעה הכללית ההצהרתית.

 

50.  התובעים ישאו בהוצאות נשר בסכום כולל של -.15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

 

 ניתן היום כ"ז ב אדר ב, תשס"ג (31 במרץ 2003) בהעדר הצדדים.


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'