Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > חוקים ותקנות > דיני עבודה > חוק עבודת הנוער
חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953

 

פרק ראשון: מבוא

 

 1.        פירושים 

 

(א)   בחוק זה –

 

"ילד" פירושו - מי שעדיין לא מלאו לו 16 שנה ;

 

"צעיר" פירושו - מי שמלאו לו 16 שנה, אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה ;

 

"נער" פירושו - ילד או צעיר ;

 

"הורים", לגבי נער, לרבות אפוטרופוס של הנער וכל מי שהנער נמצא ברשותו, בפיקוחו, או בהשגחתו ;

 

"מפקח עבודה" פירושו - מפקח עבודה כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;";

 

"מפקח עבודה אזורי" פירושו - מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי ;

 

"פנקס עבודה" פירושו - פנקס שהוצא על פי סעיף 28 ;

 

"רוכלות" או "התעסקות ברוכלות" פירושו - מכירה או הצעת מכירה, וכן שירות או הצעת שירות ברשות הרבים במקום ציבורי או מבית לבית.

 

(ב)   לענין חוק זה רואים נער כמועבד ואת מי שהנער עובד אצלו רואים כמעבידו אם הנער עובד-

 

(1)          אצל הוריו - בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח ידם, להוציא

               עבודה ארעית שלא בתעשיה ועבודה חקלאית במשק של ההורים ;

 

(2)          אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עובד ומעביד ובין

               אם לאו;לענין זה, "עבודה" - לרבות רוכלות;

 

(3)          בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד אף אם אינה לשם

               עסק או לשם ריווח, ובכלל זה במקום שהוכרז על ידי שר העבודה

               כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב

               עבודה מעשית.

 

(ג)        לענין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום,

            או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעבדה, אף אם לא נתקיימו

            בהעסקה יחסי עובד ומעביד, ואף אם ההעסקה היתה תד-פעמית, וזאת בין

            אם ההעסקה היתה בתמורה ובין שלא בתמורה;לענין זה, "העסקת ילד" –

            לרבות שיתופו.

 

 

פרק שני : גיל עבודה ועבודות אסורות

 

2.         גיל עבודה

 

(א)       לא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה.

 

(ב)       ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-

            1949 (בסעיף זה - לימוד חובה), לא יועבד אלא אם נתקיים אחד מאלה:

 

            (1)   הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות, תשי"ג - 1953;

 

            (2)   בוטל.

 

            (3)   ניתנה לגבי הילד הוראה לפי סעיף 5(ב) (II) (1) לחוק לימוד חובה,

                   תש"ט - 1949;

 

            (4)   מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך

                   חובה בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו.

 

(ב1)    צעיר ומי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה לא יועבדו בשעות

            הלימודים אלא בהתקיים לגביהם האמור בפסקאות (1), (3) או (4)      

            שבסעיף קטן (ב).

 

(ג)        שר העבודה רשאי להתיר העבדת ילד שמלאו לו 14 שנה וניתן לגביו פטור

            לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949; היתר על פי סעיף קטן זה

            יכול להיות כללי או מיוחד.

 

(ד)   בוטל

 

 

2א. עבודה בחופשת לימודים

 

(א)       ילד שמלאו לו 14 שנה, מותר להעבידו בתקופת חופשת לימודים רשמית, על

            אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו

            ולהתפתחותו, הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים

            שיקבע, לרבות מספר השעות שמותר להעביד ילד כאמור;תקנות כאמור, או

            מקצתן, יכול שיחולו גם על העבדת ילד לפי סעיף 2(ג).

 

(ב)       הוראת חוק החניכות. תשי"ג-1953, לא יחולו על העבדה כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

3. איסור רוכלות לילד

 

בוטל

 

 

 4. הופעות וצילומים  

 

(א)          מבלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א), אין להעביד ילד שטרם מלאו לו 15 שנים,

               בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום.

 

(ב)          על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 2, רשאי שר העבודה והרווחה לתת

               היתר, לתקופה מוגבלת, להעבדתו של ילד פלוני או לתיווך להעבדתו של

               אותו ילד, בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף קטן (א). ובלבד שלא יינתן

               היתר להעבדה כאמור בשעות הלימודים של הילד.

 

(ג)           בסעיף זה, "הופעה" - לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון

               לצורך ההופעה.

 

 

5. איסור עבודה במקומות מסויימים  

 

ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועבד במקום שקבע שר העבודה והרווחה, בין בדרך כלל

ובין במיוחד, אם לדעתו עבודתו של ילד, באותו מקום, עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית,

הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או בשל כל סיבה אחרת.

 

 

6. עבודות אסורות

 

שר העבודה רשאי לאסור או להגביל, בתקנות, העבדת ילד או צעיר בעבודות, בתהליכי ייצור

או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לדעתו, לפגוע בבריאותם, שלומם או

בהתפתחותם הגופנית, אף אם העבדתם אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

 

 

7. גיל מיוחד לעבודות מסויימות

 

שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, כי נער שעדיין לא הגיע לגיל פלוני לא יועבד בעבודה

פלונית, אם לדעתו עלולה העבודה לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית,

החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הנער, אף אם העבדתו אינה אסורה על פי הסעיפים

הקודמים.

 

 

 

פרק שלישי : בדיקות רפואיות

 

 

8. מוסד רפואי מוסמך

 

(א)          בפרק זה –

 

               "מוסד רפואי מוסמך" - קופת חולים, כהגדרתה לפי חוק ביטוח בריאות

               ממלכתי, התשנ"ד-1994;

 

               "רופא משפחה" - רופא, רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים או רופא

               בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה, כמשמעותם לפי פקודת הרופאים

               [נוסח חדש], התשל"ז-1976 (להלן - פקודת הרופאים), המועסקים על ידי

               מוסד רפואי מוסמך;

 

               "רופא מורשה" - רופא בעל תואר מומחה ברפואה תעסוקתית לפי פקודת

               הרופאים או רופא המועסק על ידי מוסד רפואי מוסמך שהורשה, לענין

               הוראות פרק זה, על ידי שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות.

 

(ב)          בדיקה רפואית לענין עבודות המחייבות בדיקות התאמה לפי סעיפים 11(ב)

               ו-12, תיעשה בידי רופא מורשה.

 

 

9. איסור תשלום

 

נער, הוריו או מעבידו, אינם חייבים בכל תשלום בעד בדיקה רפואית או בעד אישור רפואי על פי פרק זה.

 

 

10. סדרי בדיקה רפואית

 

שר העבודה רשאי, לאחר התיעצות בשר הבריאות, לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר עריכתן

והיקפן של בדיקות רפואיות על פי פרק זה.

 

 

11. אישור רפואי להעבדה

 

(א)          לא יועבד נער אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו

               נתן אישור רפואי להעבדתו.

 

(ב)          (1) בפרק זה, "עבודה המחייבת בדיקות התאמה" - עבודה ששר העבודה

               והרווחה קבע כי דרושה קביעה מקדמית רפואית על התאמתו הבריאותית

               של הנער לעבוד בה, וכן עריכת בדיקות רפואיות חוזרות לענין התאמתו

               הבריאותית לאותה עבודה.

 

               (2)   לא יועבד נער בעבודה המחייבת בדיקות התאמה אלא אם כן נבדק גם

               בידי רופא מורשה שקבע את התאמתו לעבודה כאמור ושנתן לו אישור רפואי

               על כך.

 

               (3)   אישור לפי פסקה (2) יהיה לעבודה מסוימת המחייבת בדיקות התאמה

               או לסוג עבודות בדומה לה מבחינת סיכון הבריאות והמאמץ הגופני הנדרש

               מהנער, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים ומוגבל בזמן לשם ניסיון;האישור

               יירשם בפנקס העבודה של הנער.

 

 

11א. עבודה זמנית

 

שר העבודה רשאי להתיר לנער, בכפוף להוראות סעיף 2, לעבוד תקופה שלא תעלה על

שלושה חדשים בעבודה שקבע בהיתר שאינה מסכנת את הבריאות ואינה כרוכה במאמץ

גופני קשה, אם ניתן מאת רופא המשפחה אישור רפואי להעבדתו של הנער באותה עבודה;

היתר לפי סעיף זה יכול שיהיה כללי או מיוחד.

 

 

12. בדיקה רפואית חוזרת

(א)          נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה ייבדק בידי רופא מורשה,

               במועדים ובתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לגבי עבודה כאמור ולפחות

               אחת לשנה (להלן - בדיקה רפואית חוזרת).

 

(ב)          על סמך דין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת על פי

               סעיף זה, ירשום המוסד הרפואי המוסמך, בפנקס העבודה של הנער, כל

               הגבלה בעבודה וכל שינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויביא אותם

               לידיעת ההורים, המעביד, לשכת העבודה לנוער כמשמעותה בחוק שירות

               התעסוקה, התשי"ט-1959, וכן לידיעת מפקח העבודה ומפקח החניכות

               האזורי כמשמעותם בחוק החניכות, התשי"ג-1953."

 

 

13. הודעה על תוצאות בדיקה רפואית

 

(א)          העלתה בדיקה רפואית על פי סעיפים 11(ב) ו-12, כי –

 

      (1)   בוטל ;

 

      (2)   הנער אינו מתאים מבחינה רפואית לעבודה בה הוא מועבד;

 

      (3)   העבודה בה מועבד הנער משפיעה לרעה על מצב בריאותו –

             ימסור המוסד הרפואי המוסמך הודעה בכתב למפקח עבודה אזורי.

 

(ב)          מפקח העבודה האזורי ישלח העתק של ההודעה לאחד מהורי הנער, ואם

               נאמר בהודעה שהנער אינו מתאים לעבודה בה הוא מועבד, יישלח העתק גם

               למעבידו של הנער וללשכת העבודה הכללית שבאזורה הוא מועבד.

 

 

14. איסור העבדה לאחר קבלת הודעה

 

קיבל המעביד העתק הודעה בהתאם לסעיף 13, יחדל להעביד את הנער תוך עשרה ימים

מיום קבלת ההודעה, או תוך זמן קצר יותר שנקבע על ידי מפקח העבודה האזורי, בעבודה

שאליה מתייחסת ההודעה או בעבודה הדומה לה מבחינת סיכון הבריאות או המאמץ הגופני

הנדרש מהנער.

 

 

15איסור. רוכלות לאחר בדיקת בקורת

 

בוטל

 

 

16בדיקה. רפואית עד גיל 21

 

(א)       מועבד אדם שעדיין לא מלאו לו 21 שנה, והוא מועבד בעבודה שיש בה סיכון מיוחד

            לבריאות - חלות לגביו הוראות פרק זה והוראות הפרק הששי, כאילו היה נער.

 

(ב)       שר העבודה יקבע, בתקנות, לאחר התיעצות בשר הבריאות, את העבודות שיש בהן

            סיכון מיוחד לבריאות לענין זה.

 

 

פרק רביעי : הדרכה בבחירת מקצוע

 

 

17. פירושים.

 

בפרק זה, "הדרכה בבחירת מקצוע" פירושו - ההדרכה הניתנת לנער בבחירת מקצוע או

להתקדמותו במקצוע, בשים לב לתכונותיו האישיות של הנער ולסיכויי התעסוקה.

 

 

18. מתן הדרכה בבחירת מקצוע

 

(א)       שר העבודה ינקוט צעדים הדרושים לדעתו כדי לאפשר הדרכה בבחירת מקצוע.

 

(ב)       שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, עבודות שאין לקבל להן נער אלא אם נוכח

            המקבל שניתנה לנער קודם הדרכה בבחירת מקצוע על ידי מוסד מוסמך, על פי

            סעיף 19.

 

 

19. מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע

 

(א)       שר העבודה רשאי למנות אדם להיות הממונה על הדרכה בבחירת מקצוע. הודעה

            על המינוי תפורסם ברשומות.

 

(ב)       שר העבודה יסמיך מוסדות למתן הדרכה בבחירת מקצוע ומוסד שהוסמך כאמור לא

            יעסיק במתן הדרכה בבחירת מקצוע אלא אנשים שיש להם ההכשרה שנקבעה על

            ידי שר העבודה בתקנות.

 

 

פרק חמישי : שעות עבודה ומנוחה וחופשה שנתית

 

 

20. יום. עבודה ושבוע עבודה

 

(א)       לא יועבד נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה לשבוע.

 

(א1)     על אף הוראות סעיף קטן (א), במקום עבודה שמותר בו לעבוד יותר מ-8 שעות

            עבודה ליום, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 8, יכול

            שיועבד צעיר עד תשע שעות ליום עבודה, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40

            שעות עבודה.

 

(ב)       ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו, בין על פי חוק

            ובין על פי הסכם או נוהג, לא יועבד נער יותר משבע שעות עבודה.

           

(ג)        "שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה, לרבות הפסקות

            קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 22א,

            חוץ מהפסקות על פי סעיף 22.

 

 

21. שעות. המנוחה השבועית

 

(א)       לא יועבד נער במנוחה השבועית.

 

(ב)       המנוחה השבועית של הנער היא לפחות שלושים ושש שעות רצופות ותכלול –

 

            (1)   לגבי נער יהודי - את יום השבת ;

 

            (2)   לגבי נער שאיננו יהודי - את יום השבת או את היום הראשון או את היום הששי

                   בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

 

 

22. הפסקות

 

(א)       הועבד נער שש שעות עבודה ליום או למעלה מזה, תופסק עבודתו למנוחה ולסעודה,

            3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. ביום

            שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

 

(ב)       ההפסקה לא תעלה על שלוש שעות.

 

(ג)        בשעת ההפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי הנער לצאת מהמקום שבו הוא

            עובד, אלא אם היתה נוכחותו במקום העבודה הכרח לתהליך העבודה או להפעלת

            הציוד והשימוש בו, והנער נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה ; במקרה

            זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

 

 

22א. הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים

 

(א)       נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים,

            בהתאם לצרכיו.

 

(ב)       (1)       המעביד יוודא כי יש חדר שירותים ותקין וראוי לשימוש העובדים, במקום

                        העבודה או בקרבתו.

 

            (2)       על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות

                        עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יחולו גם לגבי תחולת הוראות פסקה (1).

 

(ג)        אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי

            שירותים, אלא להוסיף עליהן.

 

(ד)        הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן

            כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות

            המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1),

            העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי

            העניין;

 

״מזמין שירות״ - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;

 

״מעסיק בפועל״, ״קבלן כוח אדם״ - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996;

 

״קבלן שירות״ - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.

 

(ה)       על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות

            לעבודה בישיבה, התשס״ז-2007.

 

 

23. לימוד. ושעות עבודה

 

(א)       נמסרה למעביד הודעה בכתב מאת מוסד מוסמך להשתלמות, האומרת שנער פלוני

            מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, לא יועבד הנער באותם הימים אחרי

            שעה 16.00.

 

(ב)       לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי ערב

            כאמור, אלא אם המוסד המוסמך להשתלמות הודיע למעביד בכתב שהנער לא ביקר

            בשיעורים ורק בעד השעות שבהן נעדר הנער מהעבודה על מנת לבקר בשיעורים

            ולא ביקר.

 

(ג)        לענין סעיף זה, "מוסד מוסמך להשתלמות" פירושו - מוסד להשתלמות נוער עובד

            ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך או מוסד להשתלמות במסגרת חוק החניכות,

            תשי"ג-1953, ששר העבודה הסמיכו לכך ושפורסמה על כך הודעה ברשומות.

 

(ד)        הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 4 (ג) לחוק לימוד חובה, תש"ט-

            1949, ועל סעיף 14 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, ולא לגרוע מהן.

 

 

24. איסור. עבודת לילה

 

(א)       נער לא יועבד ולא ירכול בלילה.

 

(ב)       בסעיף זה, "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 11, חל עליהם

            - פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה,

            התש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ובין 06:00.

 

(ג)        על אף האמור בסעיף 1 (ב) רואים נער כמועבד, לענין סעיף זה, גם אם הוא עובד

            בבית ספר מקצועי.

 

 

25. היתר. עבודת לילה

 

(א)       שר העבודה רשאי להתיר העבדת צעיר עד שעה 23.00 במקום שבו עובדים במשמרות.

 

(ב)       (1)       ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה

                        להתיר העבדת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים במשמרות

                        או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד שהובטחו לדעת

                        השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר.

 

            (2)       תוקפו של היתר לפי פסקה (1) יפקע במועד שבו פקע תוקפה של החלטה

                        על שעת חירום שבעקבותיה ניתן ההיתר, או במועד אחר שנקבע בהיתר.

 

            (3)       בסעיף קטן זה, "החלטה על שעת חירום" - כל אחת מאלה:

 

                        (א)       הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות

                                    האזרחית, התשי"א-1951.

 

                        (ב)       הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8

                                    לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

 

                        (ג)        הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח

                                    חדש], התשל"א-1971

 

(ג)        סבור שר העבודה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר, רשאי הוא

            להתיר, התרת שעה, את העבדתו בלילה במקום שבו עובדים ברציפות.

 

(ד)        סבור שר העבודה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא להתיר, התרת שעה,

            העבדתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24.00, אם לדעתו הובטחו התנאים

            לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער.

 

(ה)       שר העבודה רשאי להתיר העבדת צעיר עד שעה 24.00 בחקלאות או במפעל

            תעשיה שבהם עובדים במשמרות ותנאים מיוחדים מצדיקים זאת; כן רשאי שר

            העבודה להתיר העבדת צעיר משעה 05.00 בעבודה חקלאית עונתית שבה

            מקדימים להתחיל בעבודה.

 

 

26. היתרים, הוראות כלליות

 

(א)       בהיתר לפי סעיף 25 ייקבע תנאי המבטיח לנער מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום

            עבודה למשנהו ורשאי שר העבודה לקבוע תנאים והגבלות אחרים.

 

(ב)       היתר לפי סעיף 25 (ג) או (ד) יהיה מיוחד ; היתר לפי סעיף 2 (א) או (ב) יכול להיות

            כללי או מיוחד או לסוג של צעירים או מפעלים. היתר לפי סעיף 25 (א) או (ה) יהיה

            כללי למקום או לעבודה המפורטים בהיתר ויינתן לאחר התייעצות בארגון העובדים

            הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, בארגון הגדול ביותר של נוער

            עובד ובארגוני מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.

 

(ג)        כל היתר, להוציא היתר מיוחד, והתנאים וההגבלות שנקבעו בו, וכן ביטול היתר כזה

            ושינוי התנאים שנקבעו בו - יפורסמו ברשומות.

           

(ד)        מי שניתן לו היתר מיוחד יציג אותו הצגה נראית לעין, במקום שבו מעבידים לפיו, אך

            אם הוא מנהל פנקס לפי סעיף 31, רשאי הוא לצרף את ההיתר לפנקס.

 

(ה)       במשלחי-יד לא-תעשייתיים, כמשמעותם באמנה בדבר הגבלת עבודת לילה של

            ילדים ונערים במשלחי-יד לא-תעשייתיים, 1946 15, לא יינתן היתר לפי סעיף 25

            (א) אלא אם נתמלאו התנאים הקבועים בסימן ג' פסקה 2 לאמנה.

 

 

27. חופשה שנתית

 

(א)       לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3 (א) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 16, "18 יום"

            במקום "14 יום".

 

(ב)       הוראות סעיף זה יחולו על שנת העבודה כמשמעותה בחוק האמור שתחילתה ביום

            ט"ז בניסן תשי"ג (1 באפריל 1953) ועל כל שנת עבודה שלאחריה.

 

 

פרק ששי : חובת יום לימודים

 

27א. חובת יום לימודים

 

(א)       שר העבודה יטיל בצו על כל נער עובד שמלאו לו 15 שנים ועדיין לא מלאו לו 18

            שנים חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית והם יקויימו במקום שקבע לכך.

 

(ב)       שר העבודה רשאי להחיל את חובת הלימודים בהדרגה, ובלבד שתוך חמש שנים

            מיום תחילת סעיף זה יטיל אותו על כל נער עובד שאין חוק החניכות, תשי"ג-1953

            17 (להלן - חוק החניכות), חל עליו.

 

(ג)        שר העבודה לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, יקבע תכנית לימודים

            מינימלית אחידה; קביעת התכנית לא תמנע הוספת שיעורים על המפורטים בה;

            משך הלימודים, לפי סוגי הנערים, ייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

 

(ד)        צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהא כללי, או מיוחד למפעל פלוני או לסוגי מפעלים,

            לענפי עבודה או לאזורים גיאוגרפיים, או לבני גיל או רמת השכלה מסויימים.

 

(ה)       בצו יכול שייקבע חובת לימודים רצופה ביום אחד בשבוע או מפוצלת לכמה ימים

            בשבוע, ובלבד שלא תעלה בסך הכל על תשע שעות בשבוע.

 

(ו)         לגבי סוגי נערים מסויימים, רשאי השר לקבוע תקופות לימודים מרוכזות במשך

            השנה, ואת מספר השעות בשבוע שיוקדשו ללימודים אלה.

 

(ז)        נער החייב בחובת לימודים לפי סעיף זה זכאי לקבלם חינם, ולא יידרש לשלם כל

            תשלום בעדם; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי לימוד.

 

 

27ב. פטור מן החובה

 

חובת הלימודים לפי פרק זה לא תחול לגבי נער –

 

(1)       הלומד בבית ספר שחוק פיקוח על בתי-ספר, תשכ"ט-1969 חל עליו.

 

(2)       הלומד במוסד מוסמך להשתלמות כמשמעותו בסעיף 23;

 

(3)       הלומד בבית ספר או במוסד לימודים שרוב עובדי החינוך בו הם עובדי המדינה

            הפועלים בתוקף תפקידם;

 

(4)       הלומד בבית ספר או במוסד לימודים ששר העבודה קבע אותו כמוסד שהלימודים בו

            פוטרים את הנער מהחובה לפי פרק זה;

 

(5)       בגיל שחלה עליו חובת לימודים לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 18, זולת אם

            שוחרר מחובה זו מטעם שר החינוך והתרבות.

 

 

27ג. סמכות פיקוח

 

(א)       מפקח על חניכות כמשמעותו בחוק החניכות, יפקח גם על קיום החובות לפי פרק זה,

            ויהיו לו לשם כך הסמכויות המוקנות לו בחוק האמור.

 

(ב)       מועצת החניכות שהוקמה לפי חוק החניכות תהיה מועצה מייעצת לענין הוראות פרק זה.

 

 

27ד. אישור על סיום לימודים

 

שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן אישור על סיום חובת הלימודים לפי פרק זה.

 

 

27ה. שחרור ללימודים

 

(א)       מי שמעביד נער שחלה עליו חובת לימודים לפי פרק זה, חייב לשחררו מעבודה

            לשעות הלימודים ואין להעבידו בשעות אלה.

 

(ב)       לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מעבודתו לרגל לימודים כאמור, אלא אם

            הוכח כי לא השתתף בלימודים, והכל אם אין בהסכם קיבוצי החל על הנער ועל

            מעבידו הוראה אחרת לענין זה.

 

(ג)        המוסד שבו לומד הנער בשעות העדרו מעבודה יודיע למעבידו, בדרך שנקבעה, על

            שעות הלימודים שבהן חייב הנער ואם אכן השתתף בהן.

 

(ד)        שר העבודה רשאי לקבוע בהוראה כללית או מסווגת שהוראות סעיפים קטנים (א)

            עד (ג) יחולו גם לגבי נער הלומד בבית ספר או מוסד מן המנויים בסעיף 27ב.

 

 

 

פרק שישי 1: הוראות בדבר היתרים

 

27ו. היתר להעבדת נער

 

(א)       לא יינתן היתר להעבדת נער לפי חוק זה (בפרק זה - היתר להעבדת נער) אם יש בו

            כדי לפגוע בטובתו של הנער.

 

(ב)       שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע,

            ולענין סעיף 4 יקבע, כללים, תנאים וסייגים למתן היתר להעבדת נער או לתיווך

            להעבדת נער;כללים, תנאים וסייגים כאמור יכול שייקבעו דרך כלל או לסוגי היתרים

            מסוימים.

 

(ג)        היתר להעבדת נער יכלול את אלה:

 

            (1)       תנאים שיבטיחו כי הנער לא ינוצל לרעה, כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו, או

                        התפתחותו התקינה לא ייפגעו, וכי יהיו לו שעות מנוחה ופנאי הולמות;

 

            (2)       תנאים בדבר שעות העבודה, הפסקות בעבודה וכן הפסקות בין יום עבודה

                        אחד למשנהו.

 

(ד)        שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה שקבע לפי סעיף קטן (ב)

            או על אלה המפורטים בסעיף קטן (ג), לענין היתר להעבדת נער פלוני.

 

 

27ז. שמיעת הנער

 

(א)       במתן היתר להעבדת נער תהיה זכות לנער המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את

            עמדתו לענין מתן היתר להעבדתו, ויינתן לדעתו משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת

            בגרותו.

 

(ב)       שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יתקין תקנות

            לענין דרכי המימוש של זכות הנער לפי סעיף זה.

 

 

 

פרק שביעי : ביצוע ועונשין

 

 

28. פנקס עבודה

 

(א)       נער לא יועבד, אלא אם קיים פנקס עבודה שהוצא לשמו על ידי שר העבודה, ועל

            המעביד, הראיה כי קיים פנקס כאמור. פנקס עבודה יוצא, ללא תשלום, על פי בקשה

            שהוגשה בצירוף מסמכים להוכחת גילו של הנער.

 

(ב)       שר העבודה יקבע בתקנות את הנוהל להגשת בקשה לפנקס עבודה ואת דרך

            מסירתו, החזקתו והצגתו.

 

 

28א. הודעה בדבר שעות הלימודים

 

(א)       בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ב1), לא יועבד צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה, שחל

            עליהם לימוד חובה, אלא אם כן נמסרה למעביד הודעה של מוסד החינוך שבו לומד

            הצעיר או מי שמלאו לו 18 שנה בדבר שעות הלימודים שלו באותו מוסד; הוראות

            סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1), (3) או (4)

            שבסעיף 2(ב).

 

(ב)       שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהסכמת שר החינוך, לקבוע הוראות בדבר

            הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לעניין הגורם במוסד החינוך המוסמך לתיתה,

            פרטיה, צורתה, דרכי מסירתה והחזקתה.

 

 

29. סמכויות. מפקח עבודה

 

(א)       סמכויות של מפקח עבודה ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמועבד בו נער, יהיו

            כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

 

(ב)       אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח עבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), וכן

            נער שיש למפקח עבודה יסוד להניח שהוא עובד או רוכל - רשאי מפקח עבודה

            לחקור אותו אדם, אותו נער ואת הוריו, בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש איש

            ליתן תשובה או עדות העלולות להפלילו. מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את

            תשובותיו והודעותיו של הנחקר.

 

(ג)        דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף

            2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 19, והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים

            עליו.

 

 

30. מועצה לעניני נוער עובד

 

(א)       תוקם מועצה לעניני נוער עובד (להלן - המועצה) שתייעץ לשר העבודה בכל ענין

            הנוגע לחוק זה.

 

(ב)       המועצה תהיה מורכבת מבאי כוח הממשלה שיתמנו על ידי שר העבודה, מבאי כוח

            מרכז לשכות העבודה הכלליות, ומאנשי הציבור שיתמנו על ידי שר העבודה

            כנציגיהם של עובדים, של נוער עובד, של מעבידים וכן של מוסדות ציבוריים שלדעת

            שר העבודה הם נוגעים בדבר. נציגי עובדים יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים

            הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, ונציגי הנוער העובד יתמנו

            לאחר התיעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד,

            ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, ונציגי מעבידים יתמנו

            לאחר התיעצות בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שלדעת שר העבודה

            הם נוגעים בדבר.

 

(ג)        מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה בהודעה שתפורסם

            ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד גם יחד יהיה כמספר נציגי

            המעבידים.

 

(ד)        שר העבודה, ובהעדרו מי שנתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב ראש המועצה.

 

(ה)       המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

 

 

30א. ועדות המועצה

 

המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, או שלא מבין חבריה, ועדות, ולאצול להן מסמכויותיה,

למעט הסמכות לייעץ לשר בכל ענין הנוגע להתקנת תקנות כאמור בסעיף 42.

 

31.       רישום נערים עובדים

 

(א)       מעביד חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל נער המועבד על ידיו, הפרטים

            שייקבעו בתקנות.

 

(ב)       שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם חל

            סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שמעביד חייב

            לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.

 

 

32. חובת יידוע

 

(א)       מעביד יביא לידיעת נער המועבד על ידיו את הוראות חוק זה.

 

(ב)       שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע דרכים ליידוע נער על פי הוראות סעיף זה.

 

 

33. העבדה מסכנת

 

(א)       המעביד נער באחד מאלה –

 

            (1)       בניגוד להוראות סעיפים 2(א), (ב),  ו-(ג), 2א או 4 או בניגוד להוראות היתר

                        שניתן מכוחן;

 

            (2)       במקום ששר העבודה והרווחה קבע, בהתאם להוראות סעיף 5, כי עבודה

                        של נער בו עלולה לסכנו;

 

            (3)       בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה ששר העבודה והרווחה אסר או

                        הגביל העבדת נער בהם, בהתאם להוראות סעיף 6;

 

            (4)       בעבודה, שעל פי הקבוע בתקנות לפי סעיף 7 אין להעבידו בה בגילו;

 

            (5)       בניגוד להוראות סעיף 14, דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס

                        הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 20 (להלן - חוק

                        העונשין).

 

(ב)       המעביד צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בניגוד להוראות

            סעיף 2(ב1), דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף

            61(א)(2) לחוק העונשין.

 

 

33א. העבדה אסורה אחרת

 

המעביד נער באחד מאלה –

 

(1)       בניגוד להוראות סעיפים 11 או 12 או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 11א,

            שענינן בדיקות רפואיות;

 

(2)       בניגוד להוראות סעיפים 22 ,21 ,20, 22א ו-24, או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי

            סעיף 25, שענינן שעות עבודה ומנוחה;

 

(3)       בניגוד להוראות היתר שניתן לפי חוק זה ושלא לפי סעיפים 2 ,2א, או 4, לרבות

            הוראות בענין קביעת מספר מרבי של שעות עבודה, מנוחה שבועית, הפסקות

            בעבודה או עבודה בלילה.

            דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

 

 

33ב. העבדת בוגר

 

המעביד את מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בעבודה ששר העבודה והרווחה

קבע, לפי סעיף 16, שיש בה סיכון מיוחד לבריאות, בניגוד להוראות פרק שלישי:בדיקות

רפואיות, או בניגוד להוראות פרק שישי:חובת יום לימודים, דינו - כדין המעביד נער לפי

סעיפים 33 או 33א, לפי הענין.

 

 

33ג. עבירות נוספות

 

(א)       המעביד נער באחד מאלה –

 

            (1)       בעבודה שנקבעה לפי סעיף 18, בלי שנוכח שניתנה לנער, קודם לכן, הדרכה

                        בבחירת מקצוע, כאמור באותו סעיף;

 

            (2)       בניגוד להוראות סעיף 23, למעט סעיף קטן (ב) שבו, שענינן נער המבקר

                        בשיעורי ערב;

 

            (3)       בלי שהציג היתר מיוחד לעבודת לילה בהתאם להוראות סעיף 26(ד);

 

            (4)       בניגוד להוראות סעיף 27ה(א), שענינן נער שחובת לימודים חלה עליו;

 

            (5)       בלי שהוצא לו פנקס עבודה בהתאם להוראות סעיף 28;

 

            (6)       בלי שניהל פנקס בהתאם להוראות לפי סעיף 31;

 

            (7)       בלי שהביא לידיעתו של הנער את הוראות חוק זה בהתאם לחובתו לפי סעיף 32;

                        דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

 

(א1)     המעביד צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה מבלי שנמסרה לו

            הודעה כאמור בסעיף 28א או שלא החזיק הודעה לפי הוראות סעיף 28א(ב), דינו –

            קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

 

(ב)       מעביד שניכה משכר עבודתו של נער, בשל היעדרות לצורך לימודים, בניגוד להוראות

            סעיפים 23(ב) או 27ה(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

33ד. פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים

 

(א)       המתווך, ללא היתר, להעבדה של ילד בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף 4, או

            המתווך להעבדת ילד בניגוד להוראות היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 4, דינו –

            כדין המעביד ילד בניגוד להוראות אותו סעיף.

 

(ב)       המזמין הופעה או צילומים כמשמעותם בסעיף 4, שבה אמור לעבוד ילד, חייב

            להתנות את העבדת הילד בהופעה או בצילומים שהזמין בקבלת היתר לפי הוראות

            אותו סעיף;הפר המזמין חובה זו, וילד הועבד ללא היתר, בהופעה או בצילומים

            שהזמין, דינו - מחצית העונש הקבוע למעביד ילד כניגוד להוראות סעיף 4.

 

(ג)        בסעיף זה, "ילד" - מי שטרם מלאו לו 15 שנים.

 

 

33ה. אחריות תאגיד

 

בוצעה עבירה לפי סעיפים 33 ,33א, 33ב, 33ג או 33ד, בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס

הקבוע לאותה עבירה.

 

 

33ו. אחריות קפידה

 

עבירה לפי סעיפים 33 ,33א, 33ב, 33ג, 33ד, 33ה ו-38א(ג) היא מסוג העבירות של

אחריות קפידה.

 

 

33ז. עבירה נמשכת

 

בית משפט רשאי, בנוסף לכל עונש הקבוע לעבירה לפי חוק זה, שהיא עבירה נמשכת,

להטיל על הנידון קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.

 

 

33ח. הפרעה למפקח עבודה

 

המפריע למפקה עבודה להשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד

וחצי מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

 

 

34. נער המועבד על ידי מעבידים שונים

 

המעביד נער שלפי הרישום בפנקס העבודה הוא מועבד גם על ידי מעביד אחר, רואים את מי

שהעבידו אותו יום או אותו שבוע שעות העודפות על שמונה ליום או על ארבעים לשבוע

כמעבידו של הנער בכל השעות, אלא אם לא ידע, ולא יכול היה לדעת, את מספר השעות

שבהן כבר הועבד הנער על ידי מעביד אחר.

 

 

35. הרשאת רוכלות בניגוד לחוק

 

בוטל

 

 

36. [תיקון: תש"כ]

 

בוטל.

 

 

37. חובת הורים

 

(א)       הורה לנער חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבדת הנער בניגוד להוראות

            סעיף 33; המפר חובה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע למעביד נער בניגוד לאותן

            הוראות.

 

(ב)       הועבד נער בניגוד להוראה מהוראות סעיף 33, חזקה היא כי הורה הנער הפר חובתו

            האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא

            רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

 

38. חובת פיקוח

 

(א)       נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיפים

            33 ,33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו;המפר חובתו

            האמורה, דינו - קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

            לענין סעיף זה,

            "נושא משרה" -מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי

            מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

 

(ב)       נעברה עבירה לפי סעיפים 33 ,33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי תאגיד, חזקה היא כי

            נושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה

            פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

 

38א. חובות פיקוח ברשות ציבורית

 

(א)       בסעיף זה -

            "ראש רשות ציבורית" - המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - בעל תפקיד מקביל ברשות

            הציבורית, ובהעדרם ראש הרשות;ולענין רשות מקומית - ראש הרשות המקומית;

            "רשות ציבורית" - גוף מהגופים המפורטים בתוספת, אולם לענין פסקה (9) בתוספת

            - רשאי שר העבודה והרווחה לפטור בצו חברה כאמור באותה פסקה מהחובות

            האמורות בסעיף זה, כולן או חלקן.

 

(ב)       ראש רשות ציבורית חייב לעשות את כל אלה, כדי למנוע העבדת נער בניגוד

            להוראות סעיפים 33 ו-33א על ידי קבלן המבצע עבודה או הנותן שירותים לפי

            הזמנתה של הרשות הציבורית (בסעיף זה -הקבלן המבצע):

 

            (1)       למנות מבין עוברי הרשות הציבורית אחראי מטעמו, שתפקידו לדווח לראש

                        הרשות על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 ו-33א בידי קבלן

                        מבצע (בסעיף זה - אחראי);

 

            (2)       לכלול בחוזה בין הרשות הציבורית לבין הקבלן המבצע, סעיף המפרט את

                        הוראות סעיפים 33 ו-33א והקובע כי הפרת הוראות החוק האמורות מהווה

                        גם הפרת החוזה בין הצדדים;

 

            (3)       לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה על כל

                        הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, על ידי הקבלן המבצע

                        שהאחראי דיווח לו עליה;

 

            (4)       לדרוש מהקבלן המבצע להפסיק לאלתר הפרה של הוראה מהוראות סעיפים

                        33 או 33א, שהאחראי דיווח לו עליה.

 

(ג)        אלה דינם מחצית הקנס הקבוע בסעיף 33:

 

            (1)       ראש רשות ציבורית המפר חובה מהחובות המפורטות בסעיף קטן (ב);

 

            (2)       אחראי שאינו מדווח לראש רשות על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או

                        33א בידי קבלן מבצע.

 

(ד)        ראש רשות ציבורית חייב לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרר העבודה

            והרווחה על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, בידי קבלן מבצע, ולדרוש

            מהקבלן המבצע להפסיק את ההפרה לאלתר, אף אם ההפרה לא דווחה לו בידי

            האחראי אלא נודעה לו בדרך אחרת;העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מחצית

            הקנס הקבוע בסעיף 33.

 

 

39. ראיות

 

(א)       תמצית מהרישום בספר התושבים לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949 21

            בדבר גילו של אדם, או אישור משרד הרישום המעיד שלפי הפקודה האמורה נמסרה

            הודעה למשרד הרישום שאדם נולד בתאריך פלוני - ישמשו ראיה לגילו של אדם בכל

            תביעה על פי חוק זה, אלא אם הוכח על פי תעודת לידה שהאדם נולד בתאריך אחר.

 

(ב)       נמצא נער במקום שבו נעשית עבודה או פועלות מכונות, רואים את הנער כעובד

            באותו מקום ובאותה שעה, אלא אם הוכח ההיפך.

 

 

40. אגרות

 

שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע אגרות שיש

לשלמן בעד בקשות להיתרים לפי חוק זה ובעד מתן ההיתרים.

 

 

40א. תשלום שכר עבודה

 

העסקת נער בניגוד להוראות חוק זה אינה פוטרת את המעביר מתשלום שכר העבודה או

מכל תשלום אחר, שהנער זכאי לו עבור עבודתו, עקב עבודתו, ולפי כל דין.

 

 

41. המדינה כמעביד

 

לענין חוק זה דין נער המועבד על ידי המדינה כדין נער המועבד על ידי כל מעביד אחר.

 

 

42. ביצוע ותקנות

 

(א)       שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע

            לביצועו.

 

(ב)       שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי הסעיפים 31 ,10 ו-32, אלא

            לאחר התיעצות עם המועצה לעניני נוער עובד המוקמת על פי סעיף 30.

 

 

43. העברת סמכויות

 

(א)       שר העבודה רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי הסעיפים 25 ,4 ,3 ו-28 (א),

            פרט לסמכות ליתן היתר כללי לפי סעיף 25 (א) או (ב).

 

(ב)       הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

 

 

44. אי-חלות חוק

 

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 22 - לא יחול על העבדת נער.

 

 

45. ביטול

 

פקודת העבדתם של ילדים ונערים, 1954 23, והתקנות שהותקנו על פיה - בטלות.

 

 

46. תחילת תוקף

 

תקפו של חוק זה הוא בתום ששה חדשים לאחר שנתקבל בכנסת.

 

 

תוספת

(סעיף 38א(א))

 

(1)   משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2)   לשכת נשיא המדינה;

(3)   הכנסת;

(4)   משרד מבקר המדינה;

(5)   בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וכל גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין;

(6)   רשות מקומית;

(7)   תאגיד בשליטת רשות מקומית;

(8)   תאגיד שהוקם בחוק;

(9)   חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'