Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > חוקים ותקנות > דיני מיסים > פקודת מס הכנסה
פקודת מס הכנסה

חלק א' - פרשנות

 

 1. הגדרות

 

בפקודה זו –

 

"אדם" - לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה;

 

"אחוזת בית", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

 

"בורסה" - בורסה לניירות ערך שניתן לה רישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך

מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק

מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת;,

 

"בן זוג" - אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;

 

"בן זוג רשום" - בן זוג שנקבע או נבחר לפי סעיף 64ב;

 

"בנין תעשייתי", בשטח שאינו עירוני - כמשמעותו בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

 

"גיל הפרישה" - גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

 

"הכנסה" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע

לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;

 

"הכנסה חייבת" - הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;

 

"הפרשי הצמדה" - כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים

לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער ואולם לענין פטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף

לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער;

 

"הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בסעיף 159א(א);

 

"הפרשי שער" - סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא

הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ;

 

"הכנסת עבודה" - הכנסה לפי סעיף 2)2);

 

"זכות באיגוד מקרקעין" - כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין;

 

"זכות במקרקעין" - כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

 

"חבר בני-אדם" - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין

שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות;

 

"חברה" - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה

שיתופית

 

"חודש" - לרבות חלק ממנו,

 

"חוק מיסוי בתנאי אינפלציה" - חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ"ב-1982;

 

"חוק תיאומים בשל אינפלציה" - חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985;

 

"חוק לעידוד השקעות הון" - חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959;

 

"חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963;

 

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

 

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

 

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999.

 

"חוק עידוד החיסכון" - חוק עידוד החיסכון, הנחות במס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956.

 

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

 

"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;

 

"חוק עידוד התעשיה" - חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;

 

"חוק הפיקוח על קופות גמל" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

 

"חוק השקעות משותפות" - חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

 

"סכום מתואם" - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;

 

"תושב ישראל" או "תושב" –

 

(א)          לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

 

               (1)       לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים,

                           הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

 

                           (א)   מקום ביתו הקבוע;

                           (ב)   מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

                           (ג)   מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

                           (ד)   מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

                           (ה)   מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

 

               (2)       חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

 

                           (א)       אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

                           (ב)       אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל

                                       בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר; לענין פסקה זו, "יום"     
                                       –לרבות חלק מיום;

 

               (3)       החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

 

               (4)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד

                           שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד

                           מאלה:

 

                           (א)       הוא עובד מדינת ישראל;

 

                           (ב)       הוא עובד רשות מקומית בישראל;

 

                           (ג)        הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;

 

                           (ד)        הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;

 

                           (ה)       הוא עובד חברה ממשלתית;

 

                           (ו)         הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק.

 

                           וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות

                           (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע.

 

(ב)          לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:

 

               (1)       הוא התאגד בישראל;

 

               (2)       השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל; למעט חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו

                           וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה

                           לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב

                           ישראל כאמור, או בידי מי מטעמו, ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם

                           אם השליטה על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא

                           אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;

 

               "תושב-חוץ" - מי שאינו תושב ישראל; וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

 

               (א)       הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס

                           שלאחריה;

 

               (ב)       מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב ישראל" או

                           "תושב"", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);

 

"הכנסה מיגיעה אישית" - לרבות –

 

(1)          קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר;

 

(2)          קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים

               לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת

               מיגיעה אישית

(3)          קיצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פסקאות (1) או (2) מכוח זכאותו לקיצבה כאמור

               בהן;

 

(3א)        קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או

               המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה; לענין זה, "אבדן כושר עבודה" - פגיעה בכושר

               עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי

               סעיף 1)2) או (2);

 

(4)          קיצבה חבת-מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי;

 

(5)          מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות;

 

(6)          סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות (1) עד (4);

 

(7)          סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת

               השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד;לענין זה,

 

               "אדם" - לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו;

 

               "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

               "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף

               התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה

               לפני תחילת התקופה;

 

               "מילוות מועדפים" - מילוות, או פקדונות על פי תכניות חסכון, שהריבית עליהם פטורה מהמס

               כולו או מקצתו על פי כל דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין, וכן תעודת השתתפות בהן;

  

               מס הכנסה" - או "מס" - בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;

 

               "מסי חוץ" - כהגדרתם בסעיף 199;

 

               "מדינה גומלת" - כמשמעותה בסעיף 196;

 

               "משלח-יד" - מקצוע וכל משלח-יד אחר שאיננו עסק;

 

               "נייר ערך" - כהגדרתו בסעיף 88;";

 

               "נישום" - אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;

 

               "מנהל" - המנהל שנתמנה לפי סעיף 229, לרבות סגן המנהל;

 

               "עסק" - לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה;

 

               "פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

 

               "פנקסים קבילים" - פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבלם ולא פסל אותם, או שסירב

               לקבלם או פסלם אולם ועדה כאמור בסעיף 146 או בית המשפט ביטלו את החלטתו ובלבד שלא

               יראו פנקסים כקבילים אם הנישום הודה כי אינם קבילים ואישר בכתב שהוסברו לו התוצאות

               המשפטיות הנובעות מהודאתו;

 

               "פסולי-דין" - קטין, שוטה, חולה-רוח וכל שאינו כשר לפעולה משפטית;

 

               "פקיד שומה" - פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו, וכן סגן פקיד שומה, עוזר פקיד

               שומה או גובה ראשי שהמנהל הרשה אותם בכתב לשמש בסמכות פלונית של פקיד שומה לפי

               פקודה זו, או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו; מינוים של פקיד שומה, של סגן פקיד שומה, של

               עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות;

 

               "פיקדון" - סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין

               במדינה שבה הוא מתנהל.

 

               "קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל לקיצבה", "קרן

               השתלמות" ו"קופת ביטוח"- כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

 

               "קרקע", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940; בשטח שאינו עירוני –

               כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

 

               "ריבית על איגרות חוב" - ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרות חוב או לפי שטר נאמנות

               על איגרת חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש

               בהם הודאה בחבות;

 

               "רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית או רשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר

               תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף

               אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רשות מקומית;

 

               "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, על פי כללים שנקבעו על ידי

               מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;

 

               "שטח עירוני" - שטח שחייבים בו לשלם מס רכוש עירוני לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

  

               "שנת מס" - תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב-1 בינואר ואם נקבעה תקופת

               שומה מיוחדת - תקופת השומה שנקבעה כאמור.

 

               "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

  

               "תכנית חיסכון" - בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן

               מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על

               ידי המפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

 

 

 

חלק ב': הטלת מס

 

 

פרק ראשון: המקור

 

 

2.            מקורות הכנסה

 

מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו

של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ

שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:

 

(1)          עסק ומשלח יד

 

               השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק

               אקראי בעלי אופי מסחרי;

 

(2)          עבודה

 

               (א)       השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו;

                           תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון,

                           נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור

                           המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו

                           של העובד, והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או

                           בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

 

               (ב)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או

                           ברדיו טלפון נייד, שהועמד כאמור לרשות העובד;

 

(3)          בוטל.

 

(4)          דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה

 

               דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי

               נכיון;

 

(5)          גימלאות

 

               קיצבה, מלוג או אנונה;

 

(6)          אחוזת בית וקרקע

 

               דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע או

               בבנין תעשייתי; בנה אדם אחוזת-בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר

               ההשכרה מכר אותה אחוזת-בית לאחר, במישרין או בעקיפין, על פי הסכם שנעשה בשעת

               ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו

               סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם

               כאמור;

 

(7)          נכסים אחרים

 

               השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי;

 

(8)          חקלאות

 

               השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה

               של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות-בית לצרכי מקורות ההכנסה

               האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור;

 

(9)          פטנט וזכות יוצרים

  

               תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על

               ידי היוצר, אם הומצאה ההמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או

               היוצר;

 

(10)        מקורות אחרים

 

               השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש

               ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.

 

 

2א.          השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים

 

(א)          השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן

               השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים,

               בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחיו או הכנסתו ויראו אותם לענין

               פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.

 

(ב)          הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:

 

               (1)       השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;

 

               (2)       השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;

 

               (3)       השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת

                           הכספים של הכנסת.

 

 

3.            הכנסות אחרות

 

(א)          סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה,

               יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו. לענין זה, "ביטוח מפני אבדן כושר עבודה" - ביטוח מפני

               פגיעה בכושר עבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה,

               והכל בין אם הכספים על פי הביטוח שולמו בסכום חד-פעמי ובין אם שולמו בתשלומים

               תקופתיים, בין אם שולמו בידי קופת גמל ובין אם שולמו בידי אחר;

 

(ב)          (1)       אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר

                           בבירור הכנסתו החייבת, יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה.

 

               (2)       אדם שניתנה לו הלוואה אשר אילו היה ניתן במקומה מענק היה המענק בגדר הכנסה,

                           ונותן ההלוואה נתן לו מענק לפני שההלוואה נפרעה או תוך שנה מיום שנפרעה, יראו את

                           המענק עד לסכום ההלוואה כחלק מההכנסה של מקבלו בשנת המס שבה ניתן; לענין זה

                           יראו מחילת הלוואה כמתן מענק.

 

               (3)       (א)       אדם שבשנת מס פלונית נמחל או שומט לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע

                                       מסכומים שקיבל לצורך ייצור הכנסתו מעסק או ממשלח יד, או שניתן לו מענק

                                       לצורך ייצור הכנסתו כאמור, והוא אינו חייב במס עליהם על פי סעיף 2 או על פי

                                       פסקאות (1) או (2) לסעיף קטן זה וגם הוראות סעיפים 20א ו-21(ב) אינן חלות

                                       עליהם, יראו את החוב כהכנסה   בשנה שבה נמחל או שומט ואת המענק

                                       כהכנסה בשנה שבה ניתן, ואותו אדם יהיה חייב עליהם במס בשיעור שלא יעלה

                                       על %50.

 

                           (ב)       לפי בקשתו של אדם שהיתה לו הכנסה כאמור בפסקת משנה (א), יראוה לענין

                                       סעיף 28(ב) כהכנסה מעסק.

 

                           (ג)        מס על פי פסקת משנה (א), יראוהו לענין סעיף 92(א) כמס על ריווח הון.

 

               (4)       הוראות פסקאות (2) ו-(3) לא יחולו על מענק או על הלוואה שנמחלה או שומטה, שנתנו

                           המדינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, הסוכנות

                           היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או חברה להתישבות חקלאית

                           ועירונית "רסקו" בע"מ, לאגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות סיווג אותה

                           כאגודה שיתופית חקלאית או לחבר באגודה כאמור, אולם אם היה לאגודה או לחבר

                           הפסד כאמור בסעיף 28 יוקטן סכום ההפסד בסכום המענק או ההלוואה שנמחלה או

                           שומטה.

  

               (5)       לענין סעיף קטן זה, מי שנמחל לו חוב - לרבות מי שנהג בחוב כאילו נמחל לו או מי

                           ששומט חובו.

  

(ג)           (1)       אדם שקיבל סכומים מפדיון של מניות הניתנות לפדיון שהוצאו על ידי חברה ללא תשלום,

                           וכן אדם שקיבל מפדיון של מניות הניתנות לפדיון סכומים העולים על הסכום ששולם

                           בעדם לחברה (בסעיף זה - סכום ההכנסה), למעט פדיון מניות באגודה שיתופית

                           במקרה של פרישת חבר באגודה כאמור, מותו או פירוק האגודה, ולמעט סכומים מפדיון

                           של מניות שהוקצו לעובד או למספק שירותים כמשמעותם בסעיף 3(ט), יהיה חייב במס

                           בשיעור של 35% על חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, גם אם הוא פטור ממס

                           או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מ-35% ועל יתרת סכום ההכנסה -בשיעור של

                           %25, ואולם אם היה יחיד בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 - בשיעור של %30 גם

                           אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מהשיעור האמור לענין סעיף זה

-"חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע" - חלק מסכום ההכנסה שיחסו לכלל סכום

ההכנסה הוא כיחס שבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד למועד הקובע לבין

התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד ליום הפדיון שלה;

 

                           "יתרת סכום ההכנסה" - הסכום המתקבל מהפחתת חלק מסכום ההכנסה שעד למועד

                           הקובע, מסכום ההכנסה;

 

                           "המועד הקובע" - כהגדרתו בסעיף 88;

 

               (2)       החברה המשלמת תנכה את המס בעת תשלום הסכומים כאמור בפסקה (1) ותשלמו

                           לפקיד השומה תוך שבוע ימים מיום התשלום בצירוף דין וחשבון;

 

               (3)       הסכומים כאמור בפסקה (1) ששולמו על ידי החברה לא יינתנו כניכוי לפי הסעיפים 127

                           ,17 ו-128;

 

               (4)       החיוב על פי פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על סכומים שקיבל תושב חוץ כתוספת לסכומים

                           ששילם לחברה בעד המניות עקב שינוי בשער החליפין הרשמי.

 

               (5)       בוטל.

 

(ג1)      סכומים שקיבל מי שחייב בתשלום היטל לפי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 [13],

               המוחזרים לו בשל תשלום היטל ביתר, יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של

               מי שקיבל אותם, בעת שקיבל אותם.

 

(ד)           (1)       סכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47, לרבות ריבית, הפרשי

                           הצמדה ורווחים אחרים, ושמקורם בתשלומי המעביד לאותה קופה, יובאו בחשבון

                           בקביעת הכנסתו; לענין זה, "סכומים ששולמו למעביד" - לרבות סכומים שהמעביד נהג

                           בהם כאילו נתקבלו מהקופה והופקדו בה מחדש, ותבע ניכויים לפי סעיף 5)17).

 

               (2)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין מתן פטור ממס

                           בשל סכומים שהועברו מקופת גמל לקופת גמל אחרת, או בשל סכומים ששונה ייעודם

                           באותה קופה.

 

(ה)          סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי

               כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם

               קיבוצי החל עליו - בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי

               העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ - %8.4 מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-

               %7.5 מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל

               אותם, ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת

               ששולמו לקרן.

               לענין זה -

               "משכורת קובעת" - הכנסת עבודה - למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות

               נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים - אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה

               לענין תשלום תוספת היוקר כפי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים

               הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;

 

               "עובד הוראה" - חבר באחת מקרנות השתלמות אלה:

 

               (א)   קרן התשלמות למורים וגננות בע"מ;

               (ב)   קרן השתלמות למורים על יסודיים, מורי סמינרים ומפקחים בע"מ;

               (ג)   קרן השתלמות למורים על יסודיים בע"מ.

 

(ה1)        בוטל

 

(ה2)        סכומים שקיבל יחיד מקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 5)17א), לרבות ריבית, הפרשי

               הצמדה ורווחים אחרים ולמעט סכומים שהפקיד, שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 5)17א), יראו

               אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של היחיד בעת שקיבל אותם; ואולם סכומי

               ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף

               16)9ב), יראו אותם כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4).

 

(ה3)        (1)       סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב

                           תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או

                           בסכום התקרה, לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו

                           שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על שיעור

                           ההפקדה כשהוא מוכפל כאמור, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל

                           אותם;

 

               (2)       בסעיף קטן זה –

 

                           "השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורף גמלאות ודמי ביטוח

                           לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כפי שמפרסם

                           המוסד לביטוח לאומי;

 

                           "השיעור להפקדה" - השיעור הקבוע לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל,

                           להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור ממשכורתו של העובד שאותו

                           הפקיד המעביד בקופת הגמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, לפי הנמוך מביניהם;

 

                           "מרכיב תגמולי מעביד" - כמשמעותו בכללים;

 

                           "משכורת"- כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם

                           המעביד לקופת גמל;

 

                           "סכום התקרה" - סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק בחודש.

 

                           "תקרת הכנסה מזכה" - הסכום הנקוב בפסקה (1) שבהגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף

                           47, לפי הענין.

 

(ה4)        (1)       ריבית ורווחים אחרים שקיבל יחיד  מקרן השתלמות, במועדים הקבועים בסעיף 9(16א)

                           או (16ב), לפי הענין, יראו אותם כהכנסה מריבית; ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום

                           הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לקרן ההשתלמות, יראו אותם כהכנסה

                           מהפרשי הצמדה.;

 

               (2)       (נמחקה)

 

               (3)       ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לא משלמת לקצבה והנובעים מכספים

                           שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל,

                           יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה

                           שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק

                           מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן

                           יחסי.

 

(ה5)        רווחים שקיבל יחיד מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, יראו אותם כהכנסה מריבית ואולם

               רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לתכנית החיסכון,

               יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה

 

(ה6)        הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית; בסעיף קטן זה, "הפרשי הצמדה

               חלקיים" - כהגדרתם בסעיף 1)(13)19) ואולם לענין זה יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן,

               שער המטבע, לרבות הפרשי שער, או כל מדד אחר.;

 

(ו)            אדם שבשנת מס פלונית נפסקה התעסקותו והכנסתו נקבעת בשומה לפי בסיס מזומנים, יראו

               את כל הסכומים שלא חוייבו בידי אותו אדם במס לפני ההפסקה מחמת קביעת ההכנסה על

               בסיס מזומנים כהכנסה בידי מי שזכאי לאותם סכומים בעת קבלתם ולענין זה, "הפסקת

               התעסקות" - לרבות שינוי התעסקות או פטירה; אולם סכומים כאמור שנכללו בעזבונו של אותו

               אדם, יופחתו לענין מס עזבון על פי חוק מס עזבון, תש"ט-1949, בסכום המס המגיע עליהם לפי

               סעיף 125א.

 

(ז)           חבר בני אדם שבשנת המס היה מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 2)9), או שעיסוקו לא היה לשם

               קבלת רווחים או שכל הכנסתו היתה פטורה ממס, או שנקבע לגביו בחיקוק שדינו לענין תשלום

               מיסים כדין המדינה, יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור של %90 ללא זכות לפטור,

               לניכוי או לקיזוז כלשהם:

 

               (1)       סכומים שהוציא למטרות המפורטות על פי סעיף 31 אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים

                           בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי;

 

               (2)       סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 11)32);

 

               (3)       סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי אילולא

                           היה פטור ממס.

 

(ח)          קיבל אדם סכומים כריבית על איגרות חוב - ולגבי איגרת חוב שלא בשל מילווה מועדף, ריבית –

               לרבות הפרשי הצמדה - בשל תקופה שהאיגרת היתה בבעלותו של אחר (להלן - ריבית צבורה)

               יחולו הוראות אלה:

 

               (1)       אם הריבית הצבורה איננה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 1)2) - יראו את הריבית

                           הצבורה כהכנסה שאין לגביה זכות לפטור, למעט פטור שניתן על הריבית עצמה, לזיכוי,

                           לניכוי או לקיזוז כל שהם; הוראה זו לא תחול על אותו חלק מריבית צבורה שמקבלת

                           קופת גמל פלונית, אשר נצבר בידיהן של קופות גמל אחרות, כל עוד יש רציפות במכירה

                           מקופת גמל אחת לשניה; לענין זה, "קופת גמל" - קופת גמל פטורה ממס לפי סעיף

                           2)9);

 

               (2)       אם הריבית הצבורה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 1)2), ובאיגרת חוב צמודה –

                           אם נתקיימו שתי אלה:

 

                           (א)       הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שנה;

 

                           (ב)       איגרת-החוב נרכשה בתוך שנה וחצי לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום

                                       הריבית;

 

                           ובאיגרת חוב בלתי צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:

 

                           (א)       הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שלושה חדשים;

 

                           (ב)       איגרת החוב נרכשה בתוך שלוש שנים לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום

                                       הריבית.

 

                           לא יובאו בחשבון, לענין חישוב הריווח או ההפסד של מקבל הריבית ממכירת האיגרת או

                           מפדיונה, אותו חלק מהסכום שהוציא לרכישת האיגרת השווה לריבית הצבורה, בניכוי

                           המס החל עליה. האמור בסעיף קטן זה לגבי ריבית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי

                           הענין, גם על דמי נכיון כהגדרתם בסעיף 13)9ב) שאינם פטורים ממס לפי הסעיף

                           האמור.

                          

(ח1)        שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ח) לא יחולו

               על סוגי השקעות או על סוגי נישומים, והכל בתנאים ובתיאומים שיקבע.

 

(ט)          (1)       מימש אדם זכות שקיבל בעבר לרכישת נכס או שירות, ובעת המימוש היה הפרש בין

                           המחיר המשתלם כרגיל בעד אותו נכס או שירות לבין המחיר ששילם אותו אדם, או קיבל

                           אדם הלוואה, בין שניתנה לו במישרין או בעקיפין או לאחר לטובתו, וההלוואה היא ללא

                           ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של

                           הכנסת בין דרך כלל ובין לסוגי הלוואות או להלוואות למטרות שונות, יראו את ההפרש –

 

                           (א)       בזכות או בהלוואה שניתנו בקשר ליחסי עובד ומעביד - כהכנסת עבודה;

 

                           (ב)       בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים - כהכנסה לפי

                                       סעיף 1)2) זולת אם הוכיח שניתנו ללא קשר עם השירותים שסיפק;

 

                           (ג)        בזכות או בהלוואה שפסקאות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליה שקיבל בעל

                                       שליטה או קרובו, מחברה שבשליטתו - כהכנסה לפי סעיף 4)2); לענין זה –

 

                                       "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1);

 

                                       "בעל שליטה" - מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד

                                       עם קרובו, אחד מאלה:

 

                                       (1)   %5 לפחות מהון המניות שהוצא;

 

                                       (2)   %5 לפחות מכוח ההצבעה בחברה;

 

                                       (3)   זכות לקבל %5 לפחות מרווחי החברה או מנכסיה בעת פירוק;

 

                                       (4)   זכות למנות מנהל.

 

                                       לענין סעיף קטן זה –

 

                           "הלוואה" - לרבות כל חוב למעט אחת מאלה:

 

                                       (1)       עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

 

                                       (2)       הלוואה שניתנה עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008),

                                                   שהיתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום

                                                   כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), או שהיתה נכס קבוע בידי

                                                   המלווה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר

                                                   2008) עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), אילו הוראות

                                                   חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

 

                                                   "ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה.

 

               (2)       לפי בקשת הנישום יחושב המס על הפרש במימוש זכות כאמור כאילו היה הכנסה

                           שנתקבלה בחלקים שנתיים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום מתן הזכות ועד

                           למימושה אך לא יותר משש שנים המסתיימות בשנת המימוש.

 

               (3)       שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב ההפרש האמור בפסקאות (1) ו-(2) וכן את דרך

                           חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.

 

               (4)       בוטל

 

               (5)       הוראות פסקה (1)(ג) לא יחולו על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם

                           שאינו חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף

                           64א1.

 

(י)            (1)       אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה היו חייבים

                           לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או חבר בני אדם שנתן הלוואה, וההלוואה

                           היא בלא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר באישור ועדת

                           הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 4(2) בידי נותן ההלוואה

                          

                           לעניין פסקה זו –

 

                           "ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה;

 

                           "הלוואה" - לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה:

 

                           (1)       חוב של לקוחות או חוב של ספקים בשל שירותים או נכסים;

 

                           (2)       בוטל

 

                           (3)       בוטל

 

                           (4)       הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;

 

                           (5)       בוטל

 

                           (6)       בוטל

  

                           (7)       בוטל

 

                           (8)       הלוואה שנתן מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 2(9) לפקודה לשם מטרתו

                                       הציבורית;

 

                           (9)       הלוואה שהיא עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

 

                           (10)     הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי,

                                       שנתן חבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים

                                       לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה

                                       והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש

                                       בפירוק;

 

                           (11)     שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחה בתנאים הקבועים בפסקה

                                       (5) שבהגדרה "נכסים קבועים" שבתוספת ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה עד

                                       יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), שהיו נכס קבוע בידי נותן

                                       ההלוואה, לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31

                                       בדצמבר 2007), או שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה במועד החל בתקופה

                                       שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5

                                       במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה

                                       תקופה.

 

                           (12)     הלוואה שנתן אדם עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) שנרשמה

                                       בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי

                                       שיטת החשבונאות הכפולה, והוראות פרק ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה לא

                                       יחולו בקביעתה;

 

                                       "יחסים מיוחדים" - לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד

                                       להלוואה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה, במישרין או

                                       בעקיפין, לבד או יחד עם אחר;

 

                                       "שליטה" - החזקה, במישרין או בעקיפין, ב-5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי

                                       השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס, ולעניין פסקה (10) להגדרה "הלוואה" 
                                       –החזקה ב-25% לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או

                                       בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס.

 

                                       "אמצעי שליטה" ו"יחד עם אחר" - כהגדרתם בסעיף 88;

 

                                       "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד).

 

               (2)       שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב הפרש הריבית וכן את דרך חישובו של כל נתון

                           הנחוץ לצורך זה.

 

               (3)       הוראות פסקה (1) לא יחולו על הלוואות או פקדונות כמפורט להלן:

 

                           (א)       הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;

 

                           (ב)       פקדון לזמן קצוב או יתרה בחשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שהוא בנק או בנק

                                       חוץ שהורשה על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

 

                           (ג)        פקדון שהופקד אצל המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברת בת

                                       ממשלתית, והלוואה שניתנה להם;

 

                           (ד)        הלוואה שעל פי חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985,

                                       היא נכס קבוע בידי המלווה;

 

                           (ה)       הלוואה שנתן מוסד כספי במהלך העסקים הרגיל, למעט הלוואה שנתן לחברה

                                       שבשליטתו או לחברה אחות;

 

                                       לענין זה –

 

                                       "מוסד כספי" –

 

                                       (א)       כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

 

                                       (ב)       מי שהכנסה מריבית בידיו היא הכנסה לפי סעיף 1)2) ועיקר הכנסתו

                                                   היא הכנסה כאמור;

 

                                       "שליטה" - %25 לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או

                                       בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס;

 

                                       "חברה אחות" - חברה שגם היא וגם המוסד הכספי נותן ההלוואה, נשלטים בידי

                                       חברה שלישית כלשהי.

 

                           (ו)         הלוואה שנתן מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 2)9) לפקודה, לשם מטרתו

                                       הציבורית.

 

(4)          החייב במס לפי פסקה (1) ישלם לפקיד השומה, תוך 30 ימים מתום שנת המס שלגביה חושב

               הפרש הריבית, את המס שהוא חייב בו כאמור; לא שילם את המס במועד האמור, יראו את המס

               כחוב מס המגיע ממנו מתום שנת המס;

 

(5)          מקבל הלוואה שחלה עליה פסקה (1) לא יהיה זכאי לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם בשל המס לפי

               הפסקה האמורה.

 

 

3א.          הכנסה מאזור

 

(א)          לענין סעיף זה –

 

               "אזרח ישראלי" - כל אחד מאלה:

 

               (1)       אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, תשי"ב-1952;

 

               (2)       תושב ישראל;

 

               (3)       מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש"י-1950, והוא תושב אזור;

 

               (4)       חבר-בני-אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו;

                           לענין זה, "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 9)32);

 

               "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון, וחבל עזה; כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט

               הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם

               בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994);

  

               "תושב אזור" - כהגדרת "תושב ישראל" או "תושב" בסעיף 1, אלא שבכל מקום שנאמר שם

 

               "בישראל" קרי "באזור";

 

               "רווחים" - כמשמעותם לענין מס על פי חוק המס החל באזור;

 

(ב)          הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה שהופקה או

               שנצמחה בישראל.

 

(ב1)        הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו

               אותה כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל.;

 

(ג)           (1)       אזרח ישראלי הנמנה עם חבר-בני-אדם תושב האזור - יראו חלק מרווחי החבר כיחס

                           חלקו של אותו אזרח בזכויות לרווחי החבר, כהכנסתו.

 

               (2)       לענין האמור בפסקה (1), הופקה הכנסתו של חבר בני אדם בישראל או באזור - יראו

                           את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו הופקה בישראל; הופקה הכנסתו של החבר

                           מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו היתה הכנסתו

                           של תושב ישראל שהופקה מחוץ לישראל;

 

               (3)       דיבידנד שקיבל אזרח ישראלי מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי סעיף קטן זה - פטור

                           ממס.

 

(ד)           בוטל.

 

(ה)          אזרח ישראלי ששילם על הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ב1) מס לשלטונות

               האזור, יזוכה מהמס הישראלי בסכום המס ששילם באזור; לגבי הכנסה, כאמור בסעיף קטן (ג)

               יזוכה אזרח ישראלי בחלק מסכום המס ששילם החבר על רווחיו, ביחס חלקו בזכויות לרווחי

               החבר. מס ששולם כאמור בסעיף זה לא ייחשב כמסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199.

 

(ו)            בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על אזרח ישראלי שהוא תושב אזור או פועל באזור, הוראות

               פקודה זו כאילו היה תושב ישראל, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

 

 

 

פרק שני: המקום

 

 

4.            מקום הכנסה במכירה לחוץ לארץ

 

אדם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל מפעל יצרני אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

 

(1)          מכר האדם מוצר של מפעלו בסיטונות בחוץ לארץ, או לשם מסירה בחוץ לארץ, בין שהחוזה

               נערך בישראל ובין בחוץ לארץ, יראו את כל הרווחים שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או

               שהופקה בישראל, אלא שאם יוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הריווח עלה מחמת מעשה

               שנעשה באותו מוצר בחוץ לארץ - למעט טיפול, סיווג, פיטום, מיון, אריזה או הסבה - לא יראו

               עליית ריווח זו כהכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל;

 

(2)          אם בדרך אחרת הסב האדם בחוץ לארץ מוצר של מפעלו, או השתמש בו או עסק בו, יראו כריווח

               שמקורו בפעולה האמורה וכהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, את הריווח שהיה יכול

               להשיג אילו מכר את המוצר בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים.

 

 

4א.          מקום הפקת ההכנסה

 

(א)          המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן

               יהיה –

 

               (1)       לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;

 

               (2)       לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעים

                           העסקה או העסק;

 

               (3)       לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;

 

               (4)       לגבי הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה;

 

               (5)       לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;

 

               (6)       לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;

 

               (7)       לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של

                           המשלם;

 

               (8)       לגבי קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;

 

               (9)       לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;

 

               (10)     לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד.

 

               (11)     לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף

                           2א - מקום מושבו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור;

 

(ב)          (1)       על אף האמור בפסקאות (4) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה,

                           לפי הפסקאות האמורות, בישראל, אם המעביד הוא אחד הגופים המפורטים בפסקה

                           (א)(4) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"" בסעיף 1, ובתנאי שיחסי העבודה עם

                           מעביד כאמור החלו כאשר העובד היה תושב ישראל.

 

               (2)       על אף האמור בפסקאות (7) ,(5) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת

                           ההכנסה לפי אלה:

 

                           (א)       בישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של

                                       מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל;

 

                           (ב)       מחוץ לישראל, גם באשר המשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה

                                       הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל מחוץ לישראל.

 

                           (ג)        שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –

 

                                       (1)       לגבי הכנסה שהופקה ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה

                                                   אחרת - כללים לייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;

 

                                       (2)       את מקום הפקת ההכנסה במקרים מסוימים שלגביהם לא נקבעו

                                                   הוראות אחרות.

 

 

5.            הוראות מיוחדות לענין מקום ההכנסה

 

על אף האמור בכל דין בדבר מקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל:

(1)          בוטל.

 

(2)          בוטל.

 

(3)          בוטל.

 

(4)          (א)       בוטל.

 

               (ב)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו

                           ובתנאים שיקבע, דמי שכירות ששולמו לחכירת כלי טיס או כלי שיט הפועלים בקווים בין-

                           לאומיים וכן ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות לרכישתם; פטור זה יכול שיהא כללי או

                           לסוגים של חכירות או של הלוואות.

 

(5)          (א)       הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה, הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד - בגובה

                           ההכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל.

 

               (ב)       לענין הכנסה לפי פסקה זו ודיבידנד המחולק ממנה לבעלי מניות כאמור בפסקת משנה

                           (א), יראו את חברת משלח היד הזרה כאילו השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים

                           בישראל.

 

               (ג)        הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חברת משלח יד זרה כאמור בפסקת משנה (א),

                           יחושבו בהתאם לדיני המס החלים; לענין זה, "דיני המס החלים" - אחד מאלה, לפי

                           הענין:

 

                           (1)       לגבי חברת משלח יד זרה שהיא תושבת מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף 196

                                       (בסעיף זה - מדינה גומלת) ושמגישה דוח על הכנסותיה או שנישומה, במדינה

                                       כאמור - דיני המס באותה מדינה;

 

                           (2)       לגבי חברת משלח יד זרה שלא מתקיים בה האמור בפסקת משנה (1) –

                                       עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל, למעט עקרונות חשבונאיים לענין רווחי

                                       אקוויטי או הפסדי אקוויטי, ולענין שינויים בערכם של ניירות ערך;

 

               (ד)        על אף הוראות חלק י', פרק שלישי, סימן ב', לענין הזיכוי ממסי חוץ, יראו את המסים

                           ששילמה חברת משלח היד הזרה לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסתה

                           כאמור בפסקת משנה (א) בשל הכנסות שעל פי סעיף 4א הופקו מחוץ לישראל, כאילו

                           הם מסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199, ואת ההכנסה כאמור באילו היא הכנסת חוץ

                           כהגדרתה באותו סעיף.

 

               (ה)       לענין פסקה זו –

 

                           "חברת משלח יד זרה" - חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים בו כל אלה:

 

                           (1)       אם הוא חברה - הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א);

 

                           (2)       75% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או

                                       בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל או בידי אזרחי ישראל תושבי האזור

                                       כהגדרתו בסעיף 3א; לענין זה יחושב שיעור ההחזקה בעקיפין באמצעי

                                       השליטה, בהתאם לאמור בסעיף 75ב(א)(1)(ד)(2) ולא יובא בחשבון שיעור

                                       זכותו, במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב

                                       חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב

                                       ישראל כאמור;

 

                           (3)       בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-

                                       %50 או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים בעבור החברה במשלח

                                       יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין,

                                       באמצעי שליטה בשיעור של %50 לפחות;

 

                           (4)       מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי

                                       ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד;

 

                           "משלח יד מיוחד" - עיסוק או מקצוע שנקבע על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים

                           של הכנסת;

 

                           "הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל" - הכנסתה החייבת של חברת משלח יד זרה

                           הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, כשהיא מוכפלת בשיעור זכותם, במישרין או

                           בעקיפין, של בעלי מניות תושבי ישראל או אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף

                           3א, ברווחי החברה; לעניין זה, לא יובא בחשבון שיעור זכותו, במישרין או בעקיפין, של

                           יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם

                           חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור.

 

                           "אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב" - כהגדרתם בסעיף 75ב.

 

 

 

פרק שלישי: תקופת השומה

 

 

6.            שנת-מס

 

המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

 

 

7.            תקופת שומה מיוחדת

 

(א)          על אף האמור בסעיף 6, רשאי המנהל לקבוע, לבקשתם של הנישומים המפורטים להלן, שהמס

               לגבי כל שנת מס יוטל על הכנסתם בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שתחילתה במועד

               אחר מ-1 בינואר (להלן - תקופת שומה מיוחדת):

 

               (1)       קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות,

                           התשכ"א-1961;

 

               (2)       חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

 

               (3)       חברה שמניות שלה רשומות למסחר בבורסה שהוכרה לענין חוק להשקעות משותפות

                           בנאמנות, התשכ"א-1961;

 

               (4)       חברה ש-%51 לפחות מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים בידי חברה תושבת

                           חוץ שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, או חברה שהזכות לקבל %51 לפחות

                           מרווחיה היא בידי חברה תושבת חוץ כאמור.

 

               (5)       מוסד להשכלה גבוהה אשר דוחותיו הכספיים המוגשים למועצה להשכלה גבוהה,

                           מתייחסים לתקופת דיווח בת שנים-עשר חודשים המתחילה ב-1 באוקטובר; לעניין זה,

                           "מוסד להשכלה גבוהה" - כהגדרתו בסעיף 9(29).

 

(ב)          בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לקבוע תקופת שומה מיוחדת גם לנישום שיש לו

               יחסים מיוחדים, בין במישרין ובין בעקיפין, עם חברה שנקבעה לה תקופת שומה מיוחדת לפי

               סעיף קטן (א)(2) עד (4), ובלבד שיקבע כאמור רק אם הסכים לכך הנישום.

 

(ג)           קבע המנהל לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יוטל המס לכל תקופה

               כאמור בכפוף לכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר.

 

(ד)           המנהל רשאי להתנות קביעת תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף זה בתנאים, ורשאי הוא שלא

               לקבוע תקופת שומה מיוחדת לחברה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4) אם לנישום שיש לו

               יחסים מיוחדים עמה, בין במישרין ובין בעקיפין, לא נקבעה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן

               (ב).

 

(ה)          קבע המנהל תקופת שומה מיוחדת, רשאי הוא לבטל קביעתו, בין לבקשתו של הנישום ובין שלא

               לבקשתו, והכל אם ראה טעמים סבירים לעשות כן, ורשאי הוא לקבוע לענין הביטול כל תיאום

               שייראה לו צודק וסביר; ביטול כאמור שנעשה שלא לבקשת הנישום, ייכנס לתקפו בתום תקופת

               השומה המיוחדת שבה נעשה הביטול.

 

 

8.            חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת

 

(א)          המנהל רשאי להתיר שדמי מפתח או פרמיה לפי סעיף 6)2) שהיא דמי השתתפות בהוצאות

               בנין, או תשלום בדומה לכך, יחולקו בתור הכנסה לכל תקופת חוזה השכירות או לכל תקופה

               אחרת שיקבענה המנהל.

 

(ב)          הכנסה ממכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא או ממכירת זכות-יוצרים על ידי היוצרים, רשאי

               המנהל להתיר חלוקתה לתקופה שיקבע המנהל; הוראה זו לא תחול על הכנסה לפי סעיף 9)2).

  

(ג)           לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהם,

               כאילו נתקבלו כאמור לצידן:

 

               (1)       הפרשי שכר - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות

                           בשנה שבה נתקבלו;

 

               (2)       דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש

                           שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;

 

               (3)       הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 - בחלקים

                           שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרת הזכות

                           לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו

                           המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה

                           אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.

              

(ד)           התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל

               בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע המנהל, תיווסף להכנסת הנישום

               בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה

               לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי

               הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה

               לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום,

               תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס

               כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו

               ערובה להנחת דעתו של המנהל לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה; ובלבד שאם שילם

               כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 - יראו

               את סכום המקדמה ששולם או את סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר

               הפטירה, כסכום המס המגיע.

 

 

8א.          חלוקת הכנסה מעבודות שמשך ביצוען עולה על שנה

 

(א)          בסעיף זה –

 

               "עבודה ממושכת" - עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה, לרבות עבודות בניה בבנין בידי מי

               שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר ולמעט בניית בנין בידי בעלו;

 

               "הכנסות מעבודה ממושכת" - הכנסות מעבודה ממושכת שהן הכנסות לפי סעיף 1)2), בין

               מביצוע ובין ממכירה.

 

(ב)          נישום העוסק בעבודה ממושכת ידווח על הכנסותיו ממנה כך:

 

               (1)       בשנת המס שבה גמר לבצע %25 לפחות מההיקף הכספי של העבודה, כפי שהוא

                           מחושב לאותה שנה, או מההיקף הכמותי של העבודה, לפי בחירתו, ידווח על ההכנסה

                           שנצמחה לו, על פי אומדן, מחלק העבודה שביצע, ובכל שנת שלאחר מכן ידווח על

                           ההכנסות שנצמחו לו, על פי אומדן, בהתאם לחלק העבודה שביצע באותה שנה כשהוא

                           מחושב לפי הבסיס שבו לראשונה בחר לחישוב היקף הביצוע; בשנת המס שבה סיים

                           את העבודה ידווח על התוצאה העסקית בשלמותה בניכוי ההכנסות שעליהן דיווח בשנים

                           הקודמות;

 

               (2)       הפסד מעבודה ממושכת יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני

                           שנת המס שבה נסתיימה העבודה רק לאחר שהנישום גמר לבצע %50 לפחות מההיקף

                           הכספי של העבודה כפי שהוא מחושב לשנה שבה תבע את קיזוז ההפסד, או %50

                           לפחות מההיקף הכמותי של העבודה;

 

               (3)       נישום שחלה עליו פסקת משנה (1) או (2) יצרף לדו"ח שעל פי סעיף 131, דו"ח מאושר

                           בידי רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, שבו יפרט את דרך

                           קביעת ההכנסה או ההפסד, לפי הענין, ואת דרך חישוב היקף הביצוע.

 

(ג)           (1)       בסעיף קטן זה –

 

                           "בנין" - בנין שבנה בעלו ואשר משך בנייתו עולה על שנה;

 

                           "בנין ראוי לשימוש" - בנין או חלק ממנו שחובר לרשת החשמל או בנין שנתמלאו לגביו

                           התנאים לקבלת תעודת גמר בניה על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן –

                           חוק התכנון);

 

                           "הכנסות מבנין" - הכנסות ממכירת הבנין שהן הכנסות לפי סעיף 2 (1).

 

               (2)       נישום שיש לו הכנסות מבנין יחולו לגביו הוראות אלה:

 

                           (א)       בשנת המס הראשונה שבה היה הבנין ראוי לשימוש ידווח הנישום על כל

                                       ההכנסות שהיו לו מהבנין עד לאותה שנת מס ובאותה שנת מס, ובכל שנת מס

                                       שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שהיו לו מהבנין באותה שנת מס;

  

                           (ב)       לענין קביעת הכנסתו החייבת של נישום ממכירת חלק מבנין ראוי לשימוש, יובא

                                       בחשבון חלק מעלות הבנין כולו כיחס חלקו של השטח שנמכר באותה שנת מס

                                       לשטח הבנין כולו, כפי שהוא מפורט בהיתר הבניה שניתן לגביו על פי חוק

                                       התכנון, ובלבד ששטחי חניה שנמכרו לא ייכללו לענין זה בשטח שנמכר;

 

                           (ג)        הפסד מבנין לא יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני

                                       שנת המס שבה היה הבנין ראוי לשימוש.

 

 

8ב.          דינן של הכנסות לפי סעיף 2 (6) או (7)

 

הכנסה לפי סעיף 6)2) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה קיבל אותה בפועל

גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות

האמורות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת

המס שבה הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה האמורה יראו

כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א.

 

 

8ג.          מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער

 

הכנסתו של אדם מהפרשי שער תיחשב כהכנסה בשנת המס שבה נצברה גם כשהדיווח הוא על בסיס

מזומנים.

 

 

 

חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס

 

 

פרק ראשון: פטור

 

 

סימן א': פטור על פי דין

 

 

9.            הכנסות פטורות

 

פטורים ממס:

 

(1)          הנשיא

 

               תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא

               לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקיצבה;

 

(2)          רשות מקומית קופת גמל או מוסד ציבורי

 

               (א)       הכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס ומוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק שהם

                           עוסקים בו או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר בני-אדם

                           שבשליטתם העוסק בעסק וכן הכנסתה של קופת גמל אם לא הושגה מעסק שקופת

                           הגמל עוסקת בו או מכל הכנסה ששולמה על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שהוא

                           בשליטת קופת הגמל או שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית; אך שר האוצר רשאי,

                           בצו, לפטור הכנסה שהושגה על ידי רשות מקומית, על ידי מפעל הפיס או על ידי מוסד

                           ציבורי שהוא קופה לגמילות חסדים מהמקורות האמורים למשך תקופה ובתנאים שיקבע

                           אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור;

 

               (ב)       בפסקה זו –

 

                           "קופת גמל" - למעט קופת ביטוח;

 

                           "הכנסה" - לענין קופת גמל לגיל פרישה - לרבות שבח ממכירת זכות במקרקעין או זכות

                           באיגוד מקרקעין;

 

                           "מס" - לענין קופת גמל לגיל פרישה - לרבות מס לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי

                           מקרקעין;

 

                           "קופת גמל לגיל פרישה" - קופת גמל לקיצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת גמל

                           לפיצויים;;

 

                           "מוסד ציבורי" - חבר בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינן קרובים זה לזה, או

                           הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם

                           והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי

                           לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות

                           שהתקין שר האוצר; לענין זה - "קרוב" - כמשמעותו בסעיף 76(ד);

 

                           "מטרה ציבורית" - מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן

                           מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;

 

                           "אמצעי שליטה", בחבר בני אדם - כל אחד מאלה:

 

                           (1)   זכות למנות מנהל;

                           (2)   זכות להצבעה;

                           (3)   זכות לרווחים;

                           (4)   זכות ליתרת נכסים בעת פירוקו של החבר לאחר סילוק חובותיו;

 

                           "שליטה" - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של חבר בני אדם,

                           במישרין או בעקיפין; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו יכולת למנוע קבלת החלטות

                           עסקיות בחבר בני אדם, כשליטה בו, למעט יכולת למנוע החלטות עסקיות מהותיות;

                           לענין זה, "החלטות עסקיות מהותיות" - החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה

                           בחבר בני אדם או מכירה או חיסול של רוב עסקי אותו חבר בני אדם או שינוי מהותי

                           בהם; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור ברשות מקומית,

                           במפעל הפיס, בקופת גמל או במוסד ציבורי, בהתקיים אחד מאלה:

 

                           (1)       בידי רשות מקומית, מפעל הפיס או מוסד ציבורי - הכוח למנות, במישרין או

                                       בעקיפין, מנהל באותו חבר, או הזכות, במישרין או בעקיפין, ל-%25 לפחות

                                       מכוח ההצבעה בו או מיתרת נכסיו בעת פירוקו לאחר סילוק חובותיו או למרבית

                                       רווחיו;

 

                           (2)       נמחק

 

                           (3)       בידי כמה גופים מגופים אלה: רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי או קופת

                                       גמל - החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, בשיעור

                                       העולה על %50 מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

 

                           "החזקה מהותית",

 

                           (1)       בידי קופת גמל אחת - החזקה או זכות להחזקה, במישרין או בעקיפין, בשיעור

                                       העולה על 20% אחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

 

                           (2)       בידי כמה קופות גמל, המנוהלות או המוחזקות, במישרין או בעקיפין, בידי אדם

                                       אחד - החזקה או זכות להחזקה, במישרין או בעקיפין, יחד או לחוד בשיעור

                                       העולה על %20 באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם, ואם היו

                                       מנוהלות או מוחזקות כאמור בידי בנק - בשיעור העולה על ויראו כמה קופות

                                       גמל, כמוחזקות בידי אדם אחד אם בידיו היכולת לכוון את פעילותן של קופות

                                       הגמל; בלי לגרוע מהוראות פסקה זו יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור גם אם

                                       לאותו אדם, במישרין או בעקיפין, % 50 לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה

                                       בכל אחת מקופות הגמל;

 

                           "בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ויראו כמה בנקים כבנק

                           אחד אם לאחד היכולת לכוון את פעילותו של האחר, במישרין או בעקיפין, או אם לאדם

                           אחד היכולת לכוון את פעילותם כאמור, הכל אם לא התקיימו בהם מערכות נפרדות

                           לניהול קופות גמל, כפי שנקבע בכללים לפי סעיף 47.

  

               (ג)        (1)       שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לחישוב

                                       שיעור השליטה בעקיפין וההחזקה המהותית בעקיפין של קופות גמל בחבר בני

                                       אדם;

 

                           (2)       שר האוצר רשאי לקבוע, כי החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני

                                       אדם, בידי כמה גופים כאמור, בשיעור המביא אותם לשליטה בחבר בני האדם

                                       או להחזקה מהותית בו, לא תהווה שליטה או החזקה מהותית, לפי הענין, אם

                                       נעשתה לתקופה שאינה עולה במצטבר על שלושה חודשים בשנת המס או על

                                       תקופה קצרה יותר שקבע השר, שבסופה ירד שיעור ההחזקה לשיעור שאינו

                                       מביא אותם לשליטה או להחזקה מהותית, לפי הענין, הכל בהתאם לכללים

                                       שקבע.

 

(2א)        ארגון מקצועי

 

               (א)       הכנסתו של ארגון מקצועי לרבות הכנסה מדמי חבר, ובלבד שלא הושגה מעסק שהוא

                           עוסק בו, או מכל הכנסה מחבר בני אדם שבשליטתו העוסק בעסק. לרבות מדיבידנד,

                           מריבית או מהפרשי הצמדה;

 

               (ב)       (1)       על אף האמור בפסקת משנה (א), יתרת ההכנסה של הארגון המקצועי העולה

                                       על שיעור של %50 מהוצאותיו, לא תהיה פטורה ממס;

 

                           (2)       סכום הוצאות העולה על סכום הכנסות בשנת מס מסוימת יראו כאילו היה סכום

                                       הוצאות שהוצא בשנת המס הבאה אחריה, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית

                                       המדד בשנת המס הבאה כאמור;

 

                           (3)       לענין זה –

 

                           "יתרת ההכנסה" - ההכנסות הפטורות לפי פסקת משנה (א) לאחר שהופחתו מהן

                           ההוצאות שהוצאו בייצור אותן הכנסות;

 

                           "הוצאות" - הוצאות המותרות לניכוי, למעט פחת, וכן הוצאות לרכישת נכס בר-פחת

                           המשמש למטרות הארגון או ליצירת נכס כאמור;

 

                           "נכס בר-פחת" - כהגדרתו בסעיף 88 לרבות זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מס

                           שבח מקרקעין;

 

               (ג)        בפסקה זו,

 

                           "ארגון מקצועי" - חבר בני אדם שאישר המנהל ושהתקיימו בו כל אלה:

 

                           (1)       חברים בו שבעים חברים לפחות או שחברה בו המדינה ועשרה חברים לפחות;

                                       במנין מספר החברים בחבר בני אדם שבין חבריו כלול חבר שהוא ארגון מקצועי,

                                       יובאו בחשבון מספר החברים בארגון המקצועי;

 

                           (2)       כל מטרתו קידום ענינים מקצועיים משותפים, השתלמות מקצועית או ייצוג

                                       ציבורי של ציבור בעלי משלח יד מסוים או של עוסקים בענף או במגזר כלכלי

                                       מסוים, וכל נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרות אלה;

 

                           (3)       פעילותו אינה לשם הגדלת רווחיהם של חברים מסוימים בו;

 

                           (4)       הוא מגיש דו"ח שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד

                                       השומה, על פי תקנות שהתקין שר האוצר;.

 

(3)          אגודה שיתופית

 

               הכנסתה של אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר הם

               בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי עסקיה

               של האגודה הם בהספקת טובין, ציוד או שירותים לשימוש ביתי או פרטי, ולא לצורך עסקו או

               משלח-ידו של אותו חבר או אדם;

 

(4)          דיפלומטים וקונסולים

 

               סכומים המשתלמים לנציגים דיפלומטיים ולפקידים קונסולריים בשירות סדיר של מדינה זרה

               בעד משרותיהם או בעד שירותיהם בתפקידם הרשמי, במידה שאותה מדינה זרה גומלת פטורים

               כאלה למדינת ישראל;

 

(5)          עיוור ונכה %100

 

               (א)       הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של %100, או נכות של

                           %90 לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד

                           של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של %100 לפחות, כמפורט

                           להלן:

 

                           (1)       נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר -הכנסה עד לסכום של

                                       496,800 שקלים חדשים;

 

                           (2)       נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים - הכנסה עד לסכום

                                       של 59,520 שקלים חדשים;

 

                           לענין זה –

 

                           (א)       נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה:

 

                                       (1)       חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

                                       (2)       חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;

                                       (3)       חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

                                       (4)       חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

                                       (5)       בוטלה;

                                       (6)       פרק ג' פרק ו' 2 ופרק ט' 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],

                                                   תשכ"ח-1968;

                                       (7)   חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994.

                          

                                       שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים

                                       האמורים;

 

                           (ב)       לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על פי תקנות שיתקין שר האוצר

                                       באישור ועדת הכספים של הכנסת;

 

               (ב)       היתה ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה מ- 59,520 ש"ח או שלא

                           היתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום

                           כולל של 59,520 ש"ח. ואולם אם היתה לו הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו

                           בפיקדון, בתכנית חיסכון או בקופת גמל, אשר מקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל

                           היחיד בשל פגיעת גוף - עד לסכום כולל של 221,040 שקלים חדשים או סכום גבוה

                           יותר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

 

               (ג)        (1)       לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(1) לגבי חלק

                                       משנת המס, יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס, שיחסו לכלל

                                       הכנסתו בשנת המס הוא כיחס שבין מספר הימים בשנת המס שלגביהם נקבעה

                                       הנכות לבין 365 (בפסקה זו - יחס תקופת הנכות), ויקראו את הסכומים הנקובים

                                       בפסקאות משנה (א)(1) ו-(ב) כסכומים שיחסם לסכומים הנקובים כאמור הוא

                                       כיחס תקופת הנכות.

 

                           (2)       לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(2), יחולו הוראות

                                       פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא

                                       כיחס תקופת הנכות, ואולם אם תקופת הנכות שנקבעה לו חלה בשתי שנות מס,

                                       סך הסכום הפטור בשתי שנות המס לא יעלה על הסכום הנקוב בפסקת משנה

                                       (א)(2).

 

(6)          קצבאות לנכי מלחמה

 

               קצבאות המשתלמות בשל פצעי מלחמה, פגיעת ספר או פגיעת איבה וקצבאות המשתלמות

               מאת אוצר המדינה למי שהיה תלוי בפרנסתו בחייל שמת עקב פעולת מלחמה; לענין זה –

              

               "פצעי מלחמה" - מחלה, החמרת מחלה או חבלה שאירעו ליחיד בתקופת שירותו עקב שירות

               צבאי כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או עקב שירות

               מלחמתי כמשמעותו בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, או בנסיבות המזכות אותו

               לגימלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

 

               "פגיעת איבה" - כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

 

(6א)        סכומים להחזקת רכב לנכי רגליים

 

               סכומים שנכה ברגליו מקבל על פי דין להחזקת רכבו;

 

(6ב)        קיצבאות לעובד ממשלת א"י

 

               קיצבאות המשתלמות מאת המדינה בשל עבודה בממשלת ארץ ישראל;

 

(6ג)         קיצבאות נכות וזיקנה מהביטוח הלאומי

 

               קיצבת נכות המשתלמת על פי סימן ה' לפרק ג' פרק ו' 2 או פרק ט' 2 לחוק הביטוח הלאומי,

               וקצבת זקנה וקצבת שארים המשתלמות על פי פרק ב' וקצבת תלויים המשתלמת על פי פרק ג'

               לחוק האמור;

 

(6ד)        הטבות לאסירי ציון

 

               הטבה סוציאלית או תגמול לאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות, מכוח

               חוק;

 

(6ה)        קיצבאות נכות ממדינות חוץ

 

               קיצבת נכות המשתלמת מאת מדינת חוץ מכוח דיניה;

 

(6ו)         קיצבאות שאירים

 

               קיצבת שאירים המשתלמת על פי חוק או הסכם קיבוצי ופסקאות (6) ו-(6ג) אינן חלות לגביה

               בסכום שאינו עולה על קיצבה מזכה כמשמעותה בסעיף 9א, ובלבד שאם מגיע פטור גם לפי

               סעיפים 9א או 9ב יינתן הפטור הגבוה מבין השניים;

 

(6ז)         תגמול המשולם לפי חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995

 

(6ח)        תגמול ליתום, המשתלם על פי חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות

               במשפחה), התשנ"ה-1995.

 

(7)          פיצויים כוללים

 

               כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה;

 

(7א)        מענק עקב פרישה או מוות

 

(א)          (1)       מענק הון שנתקבל עקב פרישה - עד סכום השווה למשכורת של חודש לכל שנת עבודה,

                           לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור

                           את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה

                           ובנסיבות הפרישה;

 

               (2)       בשום מקרה לא יעלה הסכום לפי פסקת משנה זו על 9,980 ש"ח לכל שנת עבודה וחלק

                           יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

 

               (3)       לענין פסקת משנה זו, "פרישה" - לרבות שינוי מעמדו של עובד באגודה שיתופית משכיר

                           לחבר בה;

 

               (4)       (א)       עובד שעם פרישתו ממעבידו עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב

                                       הפיצויים בקופת גמל לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק

                                       פרישה, ובעת פרישתו הודיע למנהל כי הוא בוחר בהחלת הוראות פרט זה, לא

                                       יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו

                                       במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, כאילו נתקבלו בידו, אם תוך שנה

                                       מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים

                                       למרכיב הפיצויים בקופת גמל כאמור, והכל עד לסכום התקרה; לעניין זה –

 

                                       ״מרכיב הפיצויים״ - כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל;

 

                                       ״סכום התקרה״ - סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו

                                       בסעיף 3(ה3), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד שממנו פרש

                                       העובד, בצירוף   הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד

                                       לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963 ;

 

                           (ב)       נתקיים האמור בפרט-משנה (א), והעובד פרש לאחר מכן מעבודתו אצל מעביד

                                       אחר בלי שנתקיימו בו הוראות פרט-משנה (א) (להלן - המעביד האחרון), יחולו

                                       לגביו פרטים (1) עד (3) בכפוף להוראות אלה:

 

                                       (1)       תקופות עבודתו אצל המעבידים השונים שכללו פרישות רצופות כאמור

                                                   בפרט-משנה (א) יצורפו, ויראוהו כאילו עבד במשך כל שנות עבודתו

                                                   האמורות אצל המעביד האחרון;

 

                                       (2)       הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לפיצויים, בעת פרישתו

                                                   מהמעביד האחרון, שמקורם במענקים בשל פרישות כאמור בפרט-משנה

                                                   (א) לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליהם (להלן בפרט

                                                   זה - רווחים על מענק) ייחשבו כחלק ממענק הפרישה של המעביד

                                                   האחרון;

                           (בא)     נתקיים האמור בפרט-משנה (א) והעובד נפטר, יחולו לגביו הוראות פסקת משנה

                                       (ב) בכפוף להוראות (1) ו-(2) של פרט-משנה (ב) ובשינויים המחוייבים לפי

                                       הענין;

 

                           (ג)        עובד אשר בעת פרישתו כאמור בפרט-משנה (א) קיבל חלק ממענק הפרישה

                                       שנצטבר לזכותו יהיה חייב במס על הסכום שקיבל;

 

                           (ד)        עובד שבחר בהחלת הוראות פרט זה רשאי לחזור בו מבחירתו תוך שנתיים,

                                       ואם חזר בו כאמור יראו את הרווחים על המענק כחלק מהמענק; ולענין הפטור –

                                       תהיה משכורתו האחרונה משכורתו כפי שהיתה בעת פרישתו כשהיא מוגדלת

                                       בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה מפרישתו ועד חזרתו מבחירתו,

                                       ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו, אולם תקופת עבודתו

                                       לאחר פרישתו מהמעביד האחרון לא תובא בחשבון; בכפוף לאמור, כל סכום

                                       שמשך מקופת גמל לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה לפני

                                       פרישתו מהמעביד האחרון, ושמקורו במענקי פרישה כאמור בפרט-משנה (א)

                                       והרווחים עליהם - חייבים במס;

 

               (5)       על אף האמור בסעיף 164, יהא מי שמשלם מענק פרישה הפטור על פי פרט (4) פטור

                           מחובת ניכוי המס, ובלבד שקיבל על כך אישור מהמנהל או ממי שהמנהל הסמיך לכך;

 

(ב)          (1)       מענק הון שנתקבל עקב מוות - עד סכום השווה למשכורת של שני חדשי עבודה לכל

                           שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על שיעור האמור, רשאי

                           המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר,

                           בתנאי העבודה ובנסיבות הפטירה;

 

               (2)       בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 19,970 ש"ח לכל שנת

                           עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

 

               (ג)        היה המנהל סבור כי המשכורת הוגדלה סמוך למועד הפרישה באופן בלתי סביר כדי

                           להגדיל את סכום המענק הפטור, רשאי הוא לקבוע את סכום המענק הפטור בלי

                           להתחשב בהגדלה.

 

               (ד)        היתה המשכורת האחרונה בשל עבודה חלקית, תבוא בחשבון, לגבי השנים שבהן עבד

                           העובד עבודה מלאה, המשכורת האחרונה שהיתה משתלמת בעד עבודה מלאה;

 

               (ה)       על החלטת המנהל לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) ניתן לערער בהתאם לסעיפים 153

                           עד 158;

 

               (ו)         מעביד ששילם מענק עקב פרישה או מוות, יצרף אל הדו"ח שהוא מגיש על פי סעיף 166

                           לחודש שבו שולם המענק, פרטים בדבר המענק כפי שנקבעו;

 

               (ז)        בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב

                           מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים

                           העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל

                           על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה; הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו

                           על ידי הודעה למנהל; חזר בו, יראו את כל הסכום - בכפוף לפסקה (17) - כולל ריבית,

                           הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו לגביו ההוראות הבאות:

 

                           (1)       לא קיבל מענק בעת פרישתו - יהיה זכאי לפטור על פי פסקה משנה (א), ותקרת

                                       הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו;

 

                           (2)       קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק

                                       לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהיתה בעת הפרישה;

 

(8)          ספן חוץ

 

               רווחיו של בעל אניות שאינו תושב ישראל בכפוף לאמור בסעיף 70;

 

(9)          בעל זכיון

 

               הכנסה שהפיק אדם מזכיון שניתן לו מאת המדינה, במידה שפטרוה ממס לפי תנאי הזכיון; אך

               שום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כבא לפטור ממס כל דיבידנד, ריבית, הפרשי הצמדה,

               הטבה, משכורת או שכר שקיבל אדם, כולו או מקצתו, מתוך הכנסה שפטרוה כאמור;

 

(10)        ריבית למדינת חוץ

 

               ריבית המשתלמת למדינת חוץ, או למי ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכיר בו

               כפועל בשם מדינת חוץ ובשבילה;

 

(11)        בוטל.

 

(12)        בוטל.

 

(13)        הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל נכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

 

               (1)       הפרשי ההצמדה אינם הפרשי הצמדה חלקיים; לענין זה, "הפרשי הצמדה חלקיים" - כפי

                           שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

 

               (2)       היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל הנכס;

 

               (3)       הפרשי ההצמדה אינם הכנסה לפי סעיף 1)2) ואינם רשומים בפנקסי חשבונותיו או

                           חייבים ברישום כאמור;

 

               הוראות פסקה זו לא יחולו על נכס שהוא חשבון בקופת גמל;.

 

(13א)      הפרשי הצמדה בשל הפקעה

 

               הפרשי הצמדה ששולמו בשל הפקעת נכס שאיננו מלאי עסקי כמשמעותו בסעיף 85.

 

(13ב)      דמי נכיון על איגרת חוב

 

               בוטל;

 

(14)        הפרשי שער על פקדון

 

               בוטל.

 

(14א)      בטל.

 

(14ב)      הפרשי שער בידי חברה בשליטת תושבי חוץ

 

הפרשי שער על פקדון של חברה במטבע חוץ הנובע מתשלומי תושבי חוץ על חשבון רכישת מניות בה,

במידה שטרם נעשה שימוש בכספי הפקדון, ובלבד שרוב הון המניות של החברה, רוב זכויות ההצבעה בה

ורוב הזכויות לרווחים בה הם בידי תושבי חוץ;

 

(15)        הפרשי שער על הלוואה

 

הפרשי שער על הלואה שנתן תושב חוץ, למעט הלוואה שנתן על ידי מפעל הקבע שלו בישראל.

 

(15א)      ביטוח מפני שינוי שער

 

סכום שקיבל תושב חוץ על פי פוליסה לביטוח הלוואה מפני שינוי שער החליפין של השקל והמתייחס לקרן

הלוואה שנתן במטבע חוץ שהחזיק כדין או בשקלים שנבעו מהמרה כדין של מטבע חוץ ואשר לפי תנאיה

יש להחזירה בשקלים ללא הפרשי הצמדה, ובלבד שהסכום הפטור לא יעלה על שינוי סכום השווה להפרש

הנובע משינוי שער החליפין;

 

(15ב)      בוטל

 

(15ג)      ריבית על איגרת חוב שרכש תושב חוץ

 

               ריבית על איגרת חוב שהוצאה מכח חוק הפוטר את בעלה ממס על הריבית, אם הוא תושב חוץ

               והיא משתלמת למי שהיה תושב חוץ כאשר רכש את האיגרת;

 

(15ד)      ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בידי תושב חוץ

 

               ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה המשולמים לתושב חוץ על איגרת חוב הנסחרת בבורסה

               בישראל, שהנפיק חבר בני אדם תושב ישראל (בפסקה זו - חבר בני האדם המנפיק), ובלבד

               שההכנסה אינה במפעל קבע של תושב החוץ בישראל; בפסקה זו, "תושב חוץ" - מי שהוא תושב

               חוץ ביום קבלת הריבית, דמי הניכיון או הפרשי ההצמדה, לפי העניין, למעט אחד מאלה:

 

               (1)       בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88, בחבר בני האדם המנפיק;

 

               (2)       קרוב כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "קרוב" שבסעיף 88, של חבר בני האדם המנפיק;

 

               (3)       מי שעובד בחבר בני האדם המנפיק, נותן לו שירותים, מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים

                           מיוחדים אחרים עמו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה ששיעור הריבית

                           או דמי הניכיון, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים כאמור בין

                           תושב החוץ לבין חבר בני האדם המנפיק;.

 

(16)        בוטל.

 

(16א)      משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות

 

               (א)       סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית

                           ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת, אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון

                           לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל פרישה - אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום

                           הראשון לאותו חשבון;ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו - אם חלפו 3

                           שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר העובד, יהיו הזכאים לקבלת

                           הסכומים כאמור רשאים למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס;

 

               (ב)       הפטור לפי פסקה זו מותנה בכך שאם משך עובד סכום כלשהו מחשבונו, ייסגר החשבון

                           לתשלומים נוספים; נסגר החשבון כך, יחולו הוראות פסקת משנה (א) לגבי משיכת יתרת

                           הסכום שבחשבון; ובלבד שאם נמשך לשם השתלמות בישראל סכום שאינו עולה על

                           שליש הסכום שעמד לרשות בעל החשבון בעת המשיכה, ולא קדמה למשיכה זו, משיכה

                           אחרת של סכום כאמור ב-12 החדשים שקדמו למשיכה האמורה, לא יראוה כמשיכה

                           לענין זה;

 

               (ג)        לענין פסקה זו,

 

                           "מועד התשלום הראשון" - המוקדם מבין אלה:

 

                           (1)       סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון;

 

                           (2)       סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון, אך לא לפני תחילת שנת המס שבה

                                       שולם;

 

                           "הפקדה מוטבת" - כל אחד מאלה:

 

                           (1)       סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף

                                       3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;

 

                           (2)       סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:

 

                                       (א)       סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע

                                                   בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף

                                                   האמור;

 

                                       (ב)       סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;

  

                                       (ג)        סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי

                                                   חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לפני יום ב' בתמוז התשס"ב

                                                   (12 ביוני 2002);

 

                           (3)       סכום ששולם לקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כהגדרתה בסעיף 58א, עד לסכום

                                       השווה ל-14,880 שקלים חדשים לשנה;

 

               (ד)        שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין סגירת חשבון לתשלומים נוספים ולענין

                           תנאים שבהם חשבונות שונים של עובד בקרן השתלמות אחת או יותר ייחשבו לחשבון

                           אחד לצורך פסקה זו;

 

               (ה)       בוטל.

 

(16ב)      משיכה מקרן השתלמות לעצמאים

 

(א)          סכומים שמשך יחיד מחשבונו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 5)17א), לרבות

               הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת- אם חלפו 6 שנים ממועד

               התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי יחיד שהגיע לגיל פרישה, אם חלפו 3 שנים ממועד

               התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו - אם חלפו

               3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון;נפטר היחיד, יהיו הזכאים לקבלת סכומים

               כאמור למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס;המנהל רשאי לקבוע כללים לענין הזכאות למשוך

               סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס; לענין זה, "ההפקדה המוטבת" - 14,880 שקלים חדשים

               לשנה.

 

(ב)          הוראות פסקה (16א)(ב) עד (ד) יחולו על משיכת סכומים לפי פסקה זו, בשינויים המחוייבים;

 

(17)        כספי עובד מקופת גמל

 

               כספים שקיבל עובד, למעט כספים שקיבל על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה כהגדרתו בסעיף

               3(א), עד גובה תשלומי המעביד לקופת גמל לתגמולים וכספים אלה אינם חייבים במס על פי

               סעיף 87, ובלבד שלגבי תשלומים שנעשו משנת המס 1964 ואילך יהיו פטורים רק אותם כספים

               עד גובה תשלומי המעביד בגבולות הסכומים על פי השיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק

               הפיקוח על קופות גמל, וכן כספים שחוייבו במס על פי סעיף 3(ה3).

 

(18)        רווחים מקופת גמל לתגמולים

 

               ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או סעיף 87, שקיבל

               יחיד מקופת גמל לתגמולים, אשר מקורם בסכומים שהפקידו היחיד או מעבידו לקופת הגמל.

 

(18א)      ריבית ורווחים בגיל הזכאות

 

               נמחק.

 

(19)        ביטוח חיים

 

               סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים, למעט –

 

               (1)       סכום שקיבל אדם בשל ביטוח חייו של אחר למעט קרובו כמשמעותו בסעיף 88

                           שהפרמיה לביטוחו לא הותרה למבטח כהוצאה;

 

               (2)       סכום שאינו פטור לפי פסקאות (7א) או (17), או שחייבים עליו במס על פי סעיפים 3 (ד)

                           או 87;

 

(20)        הנחות ומתנות ממעביד לעובדו ושוויה של הסעה מאורגנת

 

               שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה ובחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת

               בידי המעביד, אם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך קבע שהסעה מרוכזת של העובדים למקום

               העבודה היא הכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה, וההסעה היא בהתאם

               לתנאים שקבע;

 

(21)        פיצויי הלנת שכר

 

               (א)       סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, בגבולות

                           סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן;

 

               (ב)       על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי שהכנסתו החייבת בחודש כלשהו מ-24

                           החדשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על סכום התקרה לאותו חודש, מרכיב המס

                           שבפיצוי הפטור ישולם כמס;

 

               (ג)        בפסקה זו –

 

                           "מרכיב המס" - הפיצוי הניתן בשל חלק השכר שהיה משתלם כמס אילו שולם השכר

                           במועדו;

 

                           "סכום התקרה" - סכום של 6,600 ש"ח, כשהוא מתואם כאילו היה תקרת הכנסה

                           כהגדרתה בסעיף 120א;

 

(22)        דמי מזונות

 

דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות שמקבל

יחיד בעד ילדיו מההורה האחר, או תשלום שמקבל יחיד בשבילו או בשביל ילדיו מהמוסד לביטוח לאומי על

פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972;

 

(23)        סכומים על-פי הסכם עזבון בחיים

 

(א)          שיעור מקיצבה שמקבל אדם על פי הסכם למתן עזבון בחיים לקרן קיימת לישראל, לקרן היסוד –

               המגבית המאוחדת לישראל או לכל מוסד אחר שקבע שר האוצר, כמפורט להלן:

 

               (1)   אם לנותן העזבון בחיים לא מלאו 50 שנה בעת נתינתו - %50;

               (2)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 50 שנה אך לא מלאו לו 60 שנה - %60;

               (3)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 60 שנה אך לא מלאו לו 70 שנה - %75;

               (4)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 70 שנה אך לא מלאו לו 80 שנה - %80;

               (5)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 80 שנה - %90;

 

(ב)          הפטור שלפי פסקת משנה (א) הוא במקום הפטור שלפי סעיף 9ב, ונותן העזבון לא יהא זכאי

               לזיכוי או לניכוי לפי כל דין בשל מתן אותו עזבון בחיים.

 

(24)        הפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתר

 

               ריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מס ששילם ביתר, ריבית והפרשי הצמדה שקיבל

               עוסק לפי סעיף 105 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום

               מכוח סעיף 103א לחוק מס שבח; הוראה זו לא תחול לגבי נישום שריבית והפרשי הצמדה הן

               בידיו הכנסה לפי סעיף 1)2).

  

(25)        דמי שכירות שקיבל קשיש

 

               הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שקיבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה

               שבה גר לפני כניסתו לבית האבות - עד לסכום מחצית התשלום השנתי ששילם בעד החזקתו

               בשנת המס בבית האבות; לענין זה, "בית אבות" - מקום מגורים קבוע לשלושים יחידים לפחות

               שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965.

 

(26)        תרומה למועמד בבחירות מוקדמות

 

               תרומה למועמד בבחירות מוקדמות המותרת לפי פרק ב' לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992.

 

(27)        תיקון מס' 98

 

               כספים שקיבלה הקרן או שקיבל חייל משוחרר לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-

               1994.

 

(28)        הימורים הגרלות או פרסים

 

               השתכרות או רווח, כאמור בסעיף 2א, שערכם פחת מסכום שקבע שר האוצר, באישור ועדת

               הכספים של הכנסת, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע.;

 

(29)        מלגה לסטודנט או לחוקר

 

               מלגה שניתנת לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר, ולגבי חוקר - עד לסכום

               התקרה; בפסקה זו –

 

               "חוקר" - כל אחד מאלה:

 

               (1)       מי שמלאו לו 18 שנים והוא משמש חמש שנים לפחות חוקר במכון מחקר תורני ולומד

                           במכון בתחומי פעילותו;

 

               (2)       מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בישראל, או ממוסד

                           אקדמי בחוץ לארץ המוכר על ידי משרד החינוך, המשמש חוקר במוסד מחקרי ולומד

                           במוסד המחקרי בתחומי פעילותו;

 

               "מוסד לימוד ומחקר" - כל אחד מאלה:

 

               (1)   מוסד להשכלה גבוהה, לעניין סטודנט;

               (2)   מוסד מחקרי, לעניין חוקר;

               (3)   מכון מחקר תורני, לעניין חוקר;

 

               "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד שהוא אחד מאלה:

 

               (1)       מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן –

                           חוק המועצה להשכלה גבוהה);

 

               (2)       מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

 

               (3)       מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

  

               "מוסד מחקרי" - מוסד ציבורי שמקדם, עורך או מקיים מחקרים בתחומי הפעילות והלימודים

               המתקיימים בו, ומפרסם מחקרים בפרסומים היוצאים לאור על ידו או בסיוע או בשיתוף עם

               מוסדות להשכלה גבוהה, ושאינו מוסד להשכלה גבוהה;

 

               "מכון מחקר תורני" - מוסד ציבורי, שמקדם עורך או מקיים מחקרים בתחומי לימודים תורניים,

               והוא זכאי לתמיכה ממשרד התרבות לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 [3];

 

               "מוסד ציבורי" - כהגדרתו בפסקה (2) של סעיף זה;

 

               "מלגה" - מענק, פרס או פטור מתשלום שניתן לסטודנט או לחוקר, במישרין או בעקיפין, באופן

               חד פעמי או עתי, בתקופת לימודיו, למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו, והכל

               בלבד שלא ניתנת בעדם כל תמורה מצד הסטודנט או החוקר והם ניתנו בתקופת הלימודים;

               לעניין זה  תמלוגים בשל שימוש במחקר לא ייחשבו מענק, פרס או פטור מתשלום כאמור; 

 

               "סטודנט" - מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה בתחומי הלימודים המתקיימים בו;

 

               "סכום התקרה" - 90,000 שקלים חדשים; יראו את הסכום האמור כסכום כמשמעותו בסעיף

               120ב;

 

               "שימוש במחקר" - שימוש של מוסד הלימוד והמחקר במחקרו או בממצאיו של הסטודנט או

               החוקר, לרבות בדרך של פרסום ספר או פרסום שמו של המוסד כאמור במחקר;

 

               "תמורה" - לרבות כל התחייבות של הסטודנט או החוקר למתן שירות כלשהו לנותן המלגה או

               למילוי תפקיד בו; ולעניין זה, כל אלה לא ייחשבו תמורה:

 

               (1)       התחייבות של הסטודנט או החוקר להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים או למחקר

                           והכל במוסד הלימוד והמחקר;

 

               (2)       שימוש במחקר;

 

               (3)       פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם מוסד הלימוד והמחקר, או

                           בזיקה אליו;

 

               "תקופת הלימודים" –

 

               (1)       לגבי סטודנט - תקופת הלימודים של סטודנט שהוגדרה בתקנון המוסד להשכלה גבוהה

                           לגבי סוג הלימודים האמור, ולגבי המנויים להלן, תקופת הלימודים לא תעלה על –

  

                           (א)       לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שני - תקופה של ארבע שנות מס מהיום שהחל

                                       את לימודיו לתואר האמור;

 

                           (ב)       לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שלישי - תקופה של שמונה שנות מס מהיום

                                       שהחל את לימודיו לתואר האמור;

 

               (2)       לגבי חוקר - תקופת המחקר כפי שהוגדרה על ידי המוסד המחקרי או המכון למחקר

                           תורני, ובלבד שלא תעלה על 12 שנים.

 

(30)        פיצוי לתורמת ביציות

 

               פיצוי ששולם לתורמת לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 .

 

 9א.         פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני

               אבדן כושר עבודה

 

(א)          לענין סעיף זה –

 

               "קיצבה" - קיצבה המשתלמת מאת מעביד, או המשתלמת מאת קופת גמל וכן קצבה המשתלמת

               על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית"

               שבסעיף 1;

 

               "קיצבה מוכרת" - חלק מקיצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקיצבה המנוהלת בידי חברת

               ביטוח, או המשולמת בידי קופת גמל לקיצבה אחרת שהוקמה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1

               בינואר 1995), הנובע מתשלומים פטורים; לענין זה, "תשלומים פטורים" –

 

               (1)       סכומים שחויבו בתשלום מס כאמור בסעיף 3(ה3);

 

               (2)       סכומים שהפקיד מקבל הקיצבה, ואשר לא היה זכאי בעבורם לניכוי באמור בסעיף 47;

  

               "קיצבה מזכה" - אותו חלק מהקיצבה או מסך כל הקיצבאות שמקבל אדם ושאינו עולה על

               6,840 ש"ח לחודש; קיצבה שחלק ממנה הוון - תבוא בחשבון לענין זה הקיצבה שהיתה

               משתלמת אילולא ההיוון;

 

               "גיל פרישה" - כהגדרתו בסעיף 1, אולם לענין סעיף זה יראו אדם כאילו הגיע לגיל פרישה אף

               אם:

 

               (1)       בוטל.

               (2)       הוא פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של %75 או יותר שנקבעה על פי

                           אחד החוקים המפורטים בסעיף 5)9)(א) או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 5)9)(ב);

  

               "מענק פטור" - אותו חלק ממענק פרישה או מחצית אותו חלק ממענק עקב מוות שניתן עליו

               פטור ממס על פי סעיף 7)9א) ושנתקבל לאחר כ"ז באדר התשל"ג (31 במרס 1973), למעט

               מענק נוסף לקיצבה ששולם –

 

               (1)       על פי סעיף 18 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות),תשי"ד-1954;

               (2)       לשוטר או סוהר על פי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-

                           1970 בכפוף לסעיף 77 לחוק האמור;

               (3)       לעובד שירותי הבטחון כפי שיקבע ראש הממשלה.

 

(ב)          הקיצבה המוכרת או %35 מקיצבה מזכה, לפי הגבוה מביניהם, שמקבל אחד מאלה, פטורים

               ממס:

 

               (1)   מי שהגיע לגיל פרישה;

               (2)   בוטל;

               (3)   שאירים;

 

               ובלבד שאם הקיצבה המשתלמת מאת המעביד שלא על פי חוק או הסכם קיבוצי, לא יעלה

               הסכום הפטור על 96 ש"ח לחודש לכל שנת עבודה.

 

(ב1)        הקצבה המוכרת שמקבל יחיד שמלאו לו 60 שנה, והוא אינו זכאי להטבה לפי סעיף קטן (ב),

               פטורה ממס;

 

(ג)           (1)       מי שלאחר תשלום הקיצבה או תוך 15 שנה לפני תחילת התשלום קיבל גם מענקים

                           בשל השנים שבעדן משתלמת הקיצבה, וסך כל המענקים הפטורים מחולק במספר שנות

                           העבודה שבשלהן הם נתקבלו, בצירוף סכום הקיצבה המזכה החדשית, עולה על 6,780

                           ש"ח (להלן - הסכום הכולל), יופחת הסכום הפטור החדשי של הקיצבה בסכום השווה

                           למכפלת הקיצבה המזכה בהפרש שבין הסכום הכולל ל-6,780 ש"ח (להלן - ההפרש),

                           מחולק בסכום הכולל; הוראה זו לא תחול אם מקבל הקיצבה בחר לשלם מס על אותו

                           חלק מהמענקים הפטורים השווה להפרש כפול במספר שנות העבודה שבשלהן

                           משתלמים המענקים;

 

               (2)       לענין חישוב הסכום הכולל, יובא בחשבון –

 

                           (א)       אם המענק נתקבל לאחר תחילת קבלת הקיצבה, או בתוך חמש שנים שלפני

                                       תחילת קבלתה - מלוא הסכום;

 

                           (ב)       אם המענק נתקבל בין השנה השישית לבין השנה החמש-עשרה שלפני תחילת

                                       הקיצבה - הסכום האמור בפסקה משנה (א) פחות %10 לכל שנה מהשנה

                                       השישית לקבלת המענק ועד השנה החמש עשרה.

 

(ד)           נישום שבחר לשלם מס על חלק המענק כאמור בסעיף קטן (ג), יחולק חלק זה, בחלקים שווים,

               לתקופה של עד שש שנות מס המסתיימת בשנה שבה נתקבל המענק, ואולם רשאי המנהל, לפי

               בקשת הנישום, להתיר חלוקה לתקופה אחרת בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.

 

(ה)          (1)       סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה - פטור ממס ובלבד שסכום זה לא יעלה על

                           הסכום שהיה מתקבל מהיוון 35% מהקיצבה המזכה.

 

               (2)       ניתן פטור ממס לפי פסקה (1) לחלק מקצבה שהוון, יופחת מסכום הקצבה החודשית

                           הפטורה לפי סעיף קטן (ב), בשנות המס שבשלהן הוון אותו חלק מהקצבה, סכום השווה

                           לקצבה החודשית הפטורה שהוונה, כשהוא מוכפל ביחס שבין הסכום הנקוב בהגדרה

                           "קצבה מזכה" בשנת המס שבה משולמת הקצבה, לבין הסכום שהיה נקוב באותה

                           הגדרה בשנת המס שבה נעשה ההיוון.;

 

9ב.          פטור לקיצבה אחרת

 

%35 מהכנסה לפי סעיף 5)2) שמקבל אדם בהגיעו לגיל פרישה כמשמעותו בסעיף 9א(א) או שמקבלים שאירים
ואיננה קיצבה כמשמעותה בסעיף 9א(א) - פטורים ממס; סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה לפי סעיף זה - פטור ממס.

 

 

9ג.          הנחה לקצבה של תושב ישראל לראשונה ושל תושב חוזר ותיק

 

על אף האמור בסעיפים 9א, 9ב ו-121, לפי הענין ובכפוף לאמור בסעיף 14(א), סכום המס על קצבה שמקורה מחוץ
לישראל שמקבל יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), בשל עבודתו
במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה קצבה במדינה שבה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר
תושב אותה מדינה.

 

9ד.          פטור להכנסה מדמי שכירות מסוימים

 

(א)          %35 מהכנסת שכירות מוטבת שמקבל יחיד זכאי, פטורים ממס, אם התקיימו כל אלה:

 

               (1)       ליחיד או לבן זוגו לא היו הכנסות מקצבה, שחלות עליה הוראות סעיפים 9א או 9ב, או

                           הכנסות מריבית, שחלות עליה הוראות סעיפים 125ד או 125ה;

 

               (2)       דמי השכירות אינם משולמים על ידי קרוב, כהגדרתו בסעיף 105יא, או על ידי חבר בני

                           אדם שהיחיד הוא בעל שליטה בו.

 

(ב)          פטור לפי סעיף קטן (א) יינתן לאחד מבני הזוג בלבד.

 

(ג)           בסעיף זה –

 

               "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 9(32);

 

               "הכנסת שכירות מוטבת" - הכנסה חייבת מדמי שכירות לפי סעיף (6)(2) או (7) שמקבל יחיד

               מהשכרת נכס שהיה בבעלותו, ששימש בידיו במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או

               ממשלח יד בישראל, עד לתקרת ההכנסה, כשהיא מוכפלת בשיעור הזכאות;

 

               "יחיד זכאי" - כל אחד מאלה:

 

               (1)       יחיד שהגיע לגיל פרישה;

 

               (2)       יחיד, אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה; והכל אם הוא תושב ישראל ומלאו לו במועד

                           הקובע, כהגדרתו בסעיף 88, 55 שנים;

 

               "שיעור הזכאות" - שיעור של 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס, במישרין, בידי היחיד להפקת

               הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, אך לא יותר מ-70%;

 

               "תקרת ההכנסה" - הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" שבסעיף 9א, כשהוא מוכפל ב-12.

 

 

 

סימן ב': סמכות לפטור

 

 

10.          הנחה ממס על הענקה בעד פריון עבודה ושכר עבודה בעד עבודה במשמרות  

 

(א)          בסעיף זה –

 

               "הטבה במס" - זיכוי ממס או ניכוי מהכנסה או שיעורי מס נמוכים מהשיעורים הקבועים בסעיף

               121;

 

               "הענקה בעד פריון עבודה" - הענקה, הטבה או פרמיה, שהיא הכנסת עבודה המשתלמת על פי

               חוזה עבודה שאושר לענין סעיף זה כפי שנקבע בתקנות, בנוסף על המשכורת או השכר

               המקובלים הקבועים בחוזה העבודה, בעד פריון עבודה העולה על הפריון הרגיל ואשר נקבע על

               פי נורמות מדודות שאישר המכון לפריון העבודה והייצור, או גוף אחר שקבע לענין זה שר האוצר

               על פי המלצת המכון;

 

               "משמרת שניה ושלישית" - כפי שהגדיר שר האוצר בתקנות, לאחר התייעצות עם שר העבודה

               והרווחה.

 

(ב)          שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הטבה במס, לגבי הכנסה

               מעבודה במשמרת שניה או שלישית או מהענקה המשתלמת בעד פריון עבודה, במפעלי תעשיה

               שעיקר פעילותם בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים),

               התשכ"ט- 1969, שקבע שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשיה והמסחר, ויכול שיקבע

               לענין זה מפעלים מסויימים או לפי ענפי תעשיה.

 

(ג)           מי שסך כל ההכנסה שהוא זכאי לה מאת מעביד המשלם לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) עולה

               על 98,400 שקלים חדשים (להלן - סכום התקרה), לא יהא זכאי להטבה לפי סעיף זה בשל חלק

               ההכנסה העולה על סכום התקרה, ולענין זה יראו את הכנסתו שחל עליה סעיף קטן (ב)

               כהכנסתו הגבוהה ביותר בסולם הכנסותיו; סכום התקרה יתואם כאילו הוא תקרת הכנסה

               כהגדרתה בסעיף 120א.

 

(ד)           בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתן לקבוע –

 

               (1)       שהטבה במס תחול לגבי כל ההכנסה כאמור בו או לגבי חלק ממנה;

 

               (2)       הטבה במס בשיעורים שונים או בסכומים שונים, לענפי תעשיה שונים, למקצועות שונים

                           ולסוגי נישומים שונים;

 

               (3)       כללים ותנאים להחלת ההטבה במס;

 

               (4)       סוגי עובדים שעל הכנסתם לא תחול ההטבה במס.

 

11.          הטבות מס בישובים

 

(א)          בסעיף זה –

 

               "חייל" - חייל המשרת על פי התחייבות לשירות קבע בצבא הגנה לישראל, שוטר, לרבות שוטר

               במשמר הגבול שבמשטרת ישראל, סוהר וכן עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין

               ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שהם משרתים במערך הלוחם;

  

               "משכורת מיוחדת" - משכורת הכוללת תוספת פעילות רמה א' אשר שולמה במשך תקופה של

               שלושה חודשים רצופים לפחות;

 

               "תוספת פעילות רמה א'" - תוספת שכר המשולמת לחייל בשל פעילות במערך הלוחם בשטח

               פיתוח, המוגדרת על פי הדין החל לגבי החייל כתוספת רמה א' ושאישר המנהל לענין זה;

 

               "שטח פיתוח" - כל אחד מאלה:

 

               (1)   אזור יהודה, שומרון וחבל עזה;

               (2)   כל מקום צפונה מקו הרוחב 270;

               (3)   כל מקום דרומה מקו הרוחב 070, לרבות אזור ים המלח;

 

               "תושב", ביישוב מסוים - יחיד שמרכז חייו באותו יישוב;

 

(ב)          (1)       מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב המפורט בתוספת הראשונה בחלק א',-זכאי

                           באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של11% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום

                           של 194,880 שקלים חדשים.

 

               (2)       מי שהיה במשך כל שנת המס תושב קרית שמונה, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור

                           של 21% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של 194,880 שקלים חדשים.

 

               (3)       מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב המפורט להלן, זכאי באותה שנה לזיכוי

                           ממס, בשיעורים המפורטים להלן, מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של

                           129,840 שקלים חדשים:

 

                           (א)       מצפה רמון - %21;

                           (ב)       דימונה וירוחם - %17;

                           (ג)        אופקים, ערוער, תל שבע, מועצה אזורית רמת הנגב - %14;

                           (ד)        בן עמי, גונה יחיעם, יסוד המעלה, כפר ורדים, להנות הבשן, נתיב השיירה,

                                       נתיבות, עברון, עכו, שבי ציון, שדרות ושייח' דנון - %11;

 

               (4)       על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), מי שבמהלך שנת המס היה לתושב ביישוב

                           המפורט באותן פסקאות או חדל להיות תושב ביישוב כאמור, זכאי לזיכוי ממס באמור

                           באותן פסקאות באופן יחסי לתקופת תושבותו ביישוב, ובלבד שהיה תושב היישוב 12

                           חודשים רצופים לפחות.

 

               (5)       סכום הזיכוי לפי סעיף זה לא יעלה על סכום המס שהנישום חייב בו, בשל ההכנסה

                           שלגביה ניתן הזיכוי.

 

               (6)       הסכום הנקוב בפסקאות (1) עד (3), יתואם לפי הוראות סעיף 120ב, ויחולו עליו לענין

                           זה ההוראות החלות על תקרת ההכנסה ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי

                           לפי הוראות סעיף קטן (ב), הברירה בידו לבחור באחר מהם.

 

(ג)           חייל שמשולמת לו משכורת מיוחדת זכאי לזיכוי ממס בשיעור של 5% ממשכורתו המיוחדת עד

               לסכום ההכנסה הנקוב בסעיף קטן (ב)(3) רישה;

 

(ד)           שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי , לקבוע ניכוי נוסף בשל נכסים של מפעל

               הנמצא בשטח התיישבות חדשה או באזור פיתוח כפי שקבע, ובתנאים שקבע.;

 

(ה)          יישוב המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה - %.13

 

 

11א.       הנחה ממס לתושב עכו

 

               בוטל.

 

 

11ב.       זיכוי ממס לתושבי באר שבע והנגב בשנות המס 2001 עד 2003

 

               בוטל.

 

11ג.        הגבלה על הנחה או הטבה

 

               הנחה או הטבת מס לפי סעיפים 11 ,11א או 11ב לא יינתנו לגבי הכנסה כאמור בחלק ה3 או

               לגבי הכנסה כאמור בסעיף 125ג, אם שיעור המס החל עליה אינו עולה על %15.

 

12.          בטל.

 

13.          דיבידנד על מניות מסויימות

 

               בוטל.

 

13א.       דיבידנד מהכנסה מועדפת

 

(א)          שר האוצר רשאי, באישור וועדת הכספים של הכנסת, להורות בצו, כי דין דיבידנד המשתלם על

               ידי סוגים מסויימים של חברות, מתוך הכנסה מועדפת שתפורט בצו יהא כדין הכנסה מועדפת.

               בסעיף זה, "הכנסה מועדפת" - הכנסה מריבית או מדיבידנד שעליה ניתנת הקלה או פטור ממס

               לפי כל חיקוק.

 

(ב)          דיבידנד, המשתלם על ידי חברה כאמור בסעיף קטן (א), בשנת מס מסויימת, יראוהו ככולל

               הכנסה מועדפת בשיעור שהוא כיחס שבין ההכנסה המועדפת לבין כלל הכנסתה של החברה

               בשנה שבה נוצרה ההכנסה שממנה מחולק הדיבידנד.

 

14.          תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר

 

(א)          יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים

               מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3

               שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אלא אם כן ביקשו אחרת

               לעניין ההכנסות, כולן או חלקן; בסעיף זה –

 

               "נכס" - למעט נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97(א)(5) החל ביום י"א בטבת

               התשס"ז ( 1 בינואר 2007);

 

               "תושב חוזר ותיק" - יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים

               רצופות לפחות.

 

(ב)          (1)       על אף האמור בפסקה (א) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", לא יראו יחיד שהיה

                           לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כתושב ישראל, במשך שנה אחת

                           מהמועד שבו עלה או שב לישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה - שנת ההסתגלות),

                           ובלבד שהיחיד הודיע, בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל כאמור, בטופס שקבע

                           המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות סעיף קטן זה.

 

               (2)       על אף הוראות פסקה (1), הודיע יחיד על בחירתו בשנת ההסתגלות, כאמור באותה

                           פסקה, תבוא שנת ההסתגלות במניין לעניין התקופות המפורטות להלן:

 

                           (א)       תקופת הפטור האמורה בסעיף קטן (א);

 

                           (ב)       התקופה האמורה בפסקה (ב)(2) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"";

 

                           (ג)        התקופה האמורה בפסקה (2) להגדרה "חברת משלח יד זרה", ובהגדרה

 

                                       "הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל", שבסעיף

 

                           (ד)        התקופה האמורה בהגדרה "תושב ישראל" שבסעיף 75ב(א)(15);

 

                           (ה)       התקופה האמורה בסעיף 75טז1(א1) ו-(ג)(2)(א);

 

                           (ו)         התקופה האמורה בסעיף 97(ב)(1);

 

                           (ז)        התקופה האמורה בסעיף 134ב;

 

                           (ח)       התקופה האמורה בסעיף 1(135)(ב).

 

 (ג)          תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל, על הכנסות

               שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק,

               כמפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת, לעניין ההכנסות, כולן או חלקן:

 

               (1)       הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית  ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ

                           לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב

                           ישראל;

 

               (2)       הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים;

              

                           בסעיף קטן זה –

 

                           "ניירות ערך מוטבים" - ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שרכש התושב החוזר בתקופת

                           שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, המנוהלים מחשבון במוסד

                           בנקאי, וכן ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא

                           ריבית או דיבידנד שמקורם בניירות ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת

                           ניירות ערך מוטבים, שהופקדה באותו חשבון;

 

                           "בורסה" - בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על

                           פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר מחוץ לישראל;

 

                           "חשבון במוסד בנקאי" - חשבון במוסד בנקאי שלא בוצעו בו הפקדות לאחר שהתושב

                           החוזר היה לתושב ישראל, פרט להפקדה של הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד שמקורם

                           בניירות ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות ערך מוטבים;

              

                           "תושב חוזר" - יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים

                           רצופות לפחות.

 

(ג1)         פקע.

 

(ד)           (1)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופות המפורטות

                           בפסקאות משנה (א) עד (ח), כולן או חלקן, לגבי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או

                           לגבי תושב חוזר ותיק, לתקופה שלא תעלה על עשר שנות מס, ובלבד שביצע השקעה

                           משמעותית בישראל שיש בה כדי לקדם יעדים לאומיים הנוגעים למשק המדינה, בתוך

                           שנתיים מהמועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי העניין, או

                           בתוך שנתיים מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי פסקה זו, לפי המאוחר מביניהם,

                           ורשאי שר האוצר לקבוע תקופות הארכה שונות, בהתחשב בין השאר, בסוג ההשקעה,

                           בהיקפה ובמיקומה הגאוגרפי, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע:

 

                           (א)       תקופת הפטור האמורה בסעיף קטן (א);

                           (ב)       התקופה האמורה בפסקה (ב)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב";

                           (ג)        התקופה האמורה בפסקה (2) להגדרה "חברת משלח יד זרה", ובהגדרה

                                       "הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל", שבסעיף 5(5)(ה);

                           (ד)        התקופה האמורה בהגדרה "תושב ישראל" שבסעיף 75ב(א)(15);

                           (ה)       התקופה האמורה בסעיף 75טז1(א1) ו-(ג)(2)(א);

                           (ו)         התקופה האמורה בסעיף 97(ב)(1);

                           (ז)        התקופה האמורה בסעיף 134ב;

                           (ח)       התקופה האמורה בסעיף 135 (1)(ב).

 

               (2)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי תקנות שנקבעו לפי

                           פסקה (1), יחולו גם על יחיד כאמור באותה פסקה שביצע את ההשקעות בישראל לפני

                           המועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק או לפני כניסתן לתוקף של

                           תקנות שנקבעו לפי הפסקה האמורה, בתנאים ובתיאומים שיקבע.

 

14א.       הכנסות חברה שהשליטה על עסקיה היא מחוץ לישראל

 

חברה שהשליטה על עסקיה ועל הנהלתה היא מחוץ לישראל, שקיבלה בישראל הכנסה שהושגה או

שנבעה מחוץ לישראל, רשאי שר האוצר, לפי בקשתה, להורות שהיא תשלם מס בשיעור שלא יעלה על

%15 מאותה הכנסה, ובמקרים מיוחדים - אף לפטרה ממס.

 

14ב.       סמכות לפטור

 

שר האוצר, באישור ועדת בכספים של הכנסת, רשאי לתת הקלה במס לגבי הכנסה בעלת אופי סוציאלי או

לגבי פיצוי, שקיבל יחיד תושב ישראל, אם שולמו לו על ידי מדינה זרה או רשות רווחה שלה, וכן רשאי הוא

לפטור ממס הכנסה כאמור, הכל כפי שיקבע.

 

15.          מילווה המדינה

 

שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להורות כי הריבית והפרשי ההצמדה המשתלמים על

מילווה שהכנסות המדינה משועבדות לו יהיו פטורים ממס, בין בכלל ובין לגבי הריבית והפרשי ההצמדה

המשתלמים לתושבי חוץ וכן רשאי הוא, באישור כאמור, להורות כי הריבית המשתלמת על מילווה שערבים

להחזרתו מדינת חוץ או מי ששר האוצר הכיר בו כפועל בשמה של מדינת חוץ ובשבילה, או ריבית על

הלוואה שקיבלה הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תהיה פטורה ממס.

 

15א.       סמכות לפטור הפרשי הצמדה וריבית על פיקדון, תכנית חיסכון ואיגרות חוב

 

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס כולו את מקצתו, הפרשי הצמדה או

ריבית בגובה הפרשי הצמדה המשתלמים על סוגי פיקדונות, סוגי תכניות חיסכון וסוגי איגרות חוב של סוגי

נישומים בהתאם לתנאים שקבע באישור כאמור.

 

15ב.       חישוב הריבית הריאלית

 

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע שיטה לחישוב חלק הריבית העולה על שיעור

עליית המדד בתנאים ובתיאומים שקבע, ורשאי הוא לקבוע כאמור לענין סוגי נכסים או לענין סוגי נישומים,

והכל על פי תקופת ההחזקה בנכס או על פי כל מבחן אחר.

 

 16. פטור על ריבית מסויימת

 

שר האוצר רשאי להורות, בצו שיפורסם ברשומות –

 

(1)          כי הכנסה מריבית המשתלמת על איגרות חוב שהוצאו לתושב-חוץ שאינו מנהל עסק או משלח-

               יד בארץ, תהא פטורה מסכום המס העודף על %25 מן הריבית המנוכים לפי סעיף 161(א)

               לפקודה וכי הפרשי הצמדה המשתלמים על איגרות חוב כאמור יהיו פטורים ממס, כולו או

               מקצתו.

 

(2)          יינתנו פטור או הנחה ממס על הכנסה מריבית המשתלמת, על ידי המדינה או המשתלמת,

               באישור המפקח על מטבע-חוץ, על-ידי מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954,

               על פקדונות במטבע-חוץ המוחזקים אצלם.

 

(3)          כי הכנסה מריבית המשתלמת על איגרות חוב שהוצאו על-ידי לווה ישראלי לבנק הבין-לאומי

               לשיקום ופיתוח, תהא פטורה ממס וגם כשהיא בידי תושב חוץ שאיגרות החוב הועברו אליו.

 

(4)          כי ריבית שמשלם חבר-בני-אדם תושב ישראל בשל הלוואה שקיבל במטבע חוץ מתושב חוץ

               שאינו מנהל עסק או משלח יד בארץ, כאשר ההלוואה משמשת למטרה מהמטרות המפורטות

               בסעיף 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, תהא פטורה מהמס כולו או חלקו.

 

16א.       סמכות להחזיר מס לתושב חוץ

 

שר האוצר רשאי להורות על החזרת מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל אם סכום המס שאותו

אדם שילם בישראל עולה על הסכום שהותר לו, בגלל תשלום זה, בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מן המס שחל

באותה ארץ על הכנסתו שהושגה או שנבעה בישראל גם אם הסכום לא הותר לו או לא ניתן לו כזיכוי בארץ

מושבו, בשל הוראות קיזוז הפסדים באותה הארץ.

 

 16ב. הפרשי הצמדה מסויימים

 

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס הפרשי הצמדה כולם או חלקם שנוספו

לסכום חוב או תביעה מסוגי חובות או תביעות שנקבעו. לענין זה, "הפרשי הצמדה" - לרבות ריבית, בסכום

כולל שאינו עולה על הסכום שהיה צריך להוסיפו לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן כאמור בסעיף

159א(א), אילו היו החוב או התביעה צמודים למדד בתקופה המתאימה.

 

16ג.        הכנסה ממכירת מים

 

שר האוצר רשאי בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור ממס בתנאים שנקבעו בצו הכנסה

ממכירת מים של מי שכל עיסוקו בהספקת מים.

 

16ד.       הפרשי הצמדה

 

בוטל.

 

16ה.       הכנסות מעסקאות מסויימות בשוק ההון

 

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס או לקבוע שיעור מס מופחת לגבי

הכנסות הנובעות מסוגים של עסקאות בשערים עתידיים או מריבית או מדמי נכיון על ניירות ערך מסחריים,

לגבי הכנסה שמקורה בניירות ערך שנרכשו בעסקת מכירה בחסר, ולגבי הכנסה מריבית או מדיבידנד על

ניירות ערך זרים; לענין זה –

 

"ניירות ערך זרים" - סוגי ניירות ערך וסיווגם לפי דרכי סחירותם, הכל כפי שקבע שר האוצר בצו;

 

"עסקה בשערים עתידיים" - עסקה לגבי פיצוי בשל שינוי עתידי בשער מטבע, בשיעור שינוי מדד או

בשיעור ריבית, וכן זכות לעשיית עסקה כאמור;

 

"מדד" - אחד המדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

"בורסה" - בורסה לניירות ערך שניתן לה רשיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

 

"ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, שהנפיקה חברה לתקופה שקבע שר

האוצר בצו, שהם התחייבות של החברה לשלם למחזיק בתום התקופה האמורה סכום מסויים, ובלבד

שסכום זה אינו כולל הפרשי הצמדה;

 

"עסקת מכירה בחסר" - מכירה בבורסה של נייר ערך שאינו נכס של המוכר, או מכירה בבורסה של נייר

ערך חסום אף שהוא נכס של המוכר; לענין זה, "נייר ערך חסום" - נייר ערך שקיימת לגביו מניעה לביצוע

עסקה או פעולה בידי המחזיק או בידי סוג מחזיקים, לתקופה שנקבעה ואשר טרם חלפה.

 

 

 

פרק שני: ניכויים וקיזוזים

 

 

סימן א': ניכויי הוצאות

 

 

17.          הניכויים המותרים

 

               לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31 –

               יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, לרבות –

 

               (1)       ריבית והפרשי הצמדה

 

                           (א)       סכומים המשתלמים בתור ריבית או הפרשי הצמדה על כסף שלווה, אם נוכח

                                       פקיד השומה שהם משתלמים על הון ששימש בהשגת ההכנסה;

 

                           (ב)       נישום התובע ניכוי ריבית או הפרשי הצמדה על פי פסקת משנה (א) בשנה שבה

                                       קיבל ריבית או הפרשי הצמדה פטורים ממס על פי סעיף 24)9), לא יותר לו

                                       לניכוי סכום השווה לסכום הריבית והפרשי ההצמדה הפטורים כאמור, למעט

                                       הגבוה משני אלה:

 

                                       (1)       סכום שקיבל בשל מס יתר ששילם משום שפקיד השומה דרש ממנו

                                                   לשלמו או שנוכה ממנו במקור;

 

                                       (2)       סכום שקיבל בשל אותו חלק ממס היתר שאינו עולה על %15 מהמס

                                                   המגיע ממנו על פי שומתו העצמית.

 

               (2)       דמי שכירות

 

                           דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה;

 

               (3)       תיקונים

 

                           סכומים שהוצאו לתיקונים של חצרים, מוצבה או מכונות ששימשו בהשגת ההכנסה, וכן

                           לחידושם, לתיקונם או לשינויים של כלי מלאכה, כלי שרת או חפצים ששימשו כאמור;

 

               (4)       חובות רעים

 

                           חובות רעים שנתהוו בעסק או במשלח-יד והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה,

                           שהחובות נעשו רעים בשנת המס, וכן חובות מסופקים במידה שנאמדו, להנחת דעתו של

                           הפקיד, כחובות שנעשו רעים בשנת המס, אף אם זמן פרעונם של החובות הרעים או

                           המסופקים חל לפני תחילתה של שנת המס; אלא שכספים שנגבו בשנת המס לחשבון

                           סכומים שנמחקו או שנוכו לפני כן בשל חובות רעים או מסופקים, ינהגו בהם לענין פקודה

                           זו כמו בתקבוליו של העסק או משלח-היד לאותה שנה;

 

(5)          תשלומי מעביד לקופת גמל

 

               סכומים ששילם מעביד - בתנאים ובשיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל

-בתור השתתפות שנתית סדירה לקופת גמל, וכן סכומים בשעורים ובתנאים כאמור אך בשינויים

המחוייבים על פי הענין ששילם מעביד למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר

לענין זה, לשם שמירת זכות הפנסיה של עובדו, וכן כל סכום או חלק ממנו ששילם מעביד –

באישור המנהל - לקופת גמל כאמור או למוסד או לגוף כאמור שלא בתור השתתפות שנתית

סדירה;

 

(5א)        תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים

 

               סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל - %2.5

               מהכנסתו הקובעת;סכומים כאמור לא יעלו על %4.5 מהכנסתו הקובעת;לענין זה –

  

               "הכנסה קובעת" - הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו,

               ועד לסכום של 213,000 שקלים חדשים בשנה;

 

               "קרן השתלמות לעצמאים" - קרן השתלמות המיועדת ליחיד שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח

               יד;

 

(6)          נזקי טבע

               הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו;

 

(7)          התקפות מהאויר

               הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האויר;

 

(8)          פחת

               ניכוי בעד פחת כאמור בסימן ב';

 

(9)          הטבות באגודה שיתופית

               סכומים שאגודה שיתופית החזירה לחבריה בתור הטבה שנתית, לפי יחס עסקאותיה עם כל

               חבר, ובלבד –

 

               (א)       שלא יותר ניכוי בסכום העולה על אותו חלק מהכנסתה החייבת לפני החזרת ההטבה,

                           שיחסו לכלל הכנסתה החייבת הוא כיחס סכום עסקאותיה עם חבריה לסך-כל

                           עסקאותיה;

 

               (ב)       שההטבה ניתנה לחברים תוך תשעה חדשים מתום שנת החשבון שאליה היא מתייחסת

                           או במועד מאוחר יותר שקבעו המנהל;

  

               (ג)        שההטבות ייחשבו כאילו נתקבלו על ידי החברים ביום תום שנת החשבון שאליה הן

                           מתייחסות;

 

(10)        ריבית והפרשים על מס

               בטלה.

 

(11)        הוצאות הכרוכות בתשלום המס

 

               (א)       הוצאות בקשר להכנת הדו"חות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור, אולם אם

                           קבעו בית המשפט או ועדה לקבילות פנקסים שהיה בערעור או בערר משום הטרדה ולא

                           היה צידוק סביר להגשתם לא יותרו הוצאות משפטיות הכרוכות בהם; נפסקו הוצאות

                           משפטיות לטובת הנישום, יופחת סכום ההוצאות שנפסק מסכום ההוצאות שתבע;

 

               (ב)       הוצאות כאמור בפסקה זו לא יותרו בקשר להכנסות מעסק או משלח יד שלגביהם לא

                           נוהלו פנקסי חשבונות או אם הדו"ח לא בוסס על פנקסי חשבונות;

 

(12)        דמי שכירות שמשלם יחיד שעבר זמנית

 

               דמי שכירות ששילם יחיד בעד דירה ששכר בישראל ושאליה עבר לגור לרגל עבודתו או עיסוקו,

               במשך חמש שנים מיום שעבר לגור בדירה האמורה; דמי שכירות אלה יותרו לניכוי מדמי

               השכירות שהוא מקבל בשל השכרת דירת הקבע שלו באותה תקופה;

 

(13)        דמי לינה או שכירות באזור פיתוח

 

               (א)       סכומים ששילם נישום בעד לינה או שכירת דירה באזור שנקבע כשטח פיתוח על פי

                           סעיף 11, אשר בו עובד הנישום דרך קבע אך אינו גר בו עם משפחתו שעמה היה גר

                           לולא עבד שם;

 

               (ב)       שר האוצר רשאי לקבוע את תקרת הסכום שיותר לניכוי על פי פסקת משנה (א) ואת

                           תקופת הניכוי;

 

(14)        ניכויים אחרים

               ניכויים אחרים שייקבעו בתקנות לפי פקודה זו.

 

(15)     היטל ששולם לפי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, על ידי מי שחב בו לפי אותו חוק.

 

 

18. סייגים לניכוי הוצאות מסויימות

 

(א)          מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה והוצאות אחרות כיוצא באלה –

               ניכויים לפי סעיף 17 יותר רק בשנת המס שבה שולמו לזכאי להם או לקופת גמל ובלבד

               שתשלומים כאמור ששולמו לקופת גמל לגבי החודש האחרון של שנת המס, יראו כאילו שולמו

               בתוך שנת המס אם שולמו לה תוך חודש מתום שנת המס.

 

(ב)          הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית, או תשלומים אחרים, שמשלמת חברה

               שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם כמשמעותה בסעיף 76 לאחד מחבריה שהוא

               בעל שליטה כמשמעותו בסעיף 9)32) - ניכויים לפי סעיף 17 בשנת מס מסויימת יותר אם שולמו

               לו באותה שנת מס או שהוא כלל אותם בדו"ח על הכנסותיו לאותה שנת מס והמס עליהם נוכה

               לפי תקנות הניכויים ממשכורת לא יאוחר משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת

               השומה המיוחדת, לפי הענין, והועבר לפקיד השומה בתוף 7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי

               הצמדה וריבית מתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד מועד הניכוי.

 

(ב1)        שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שהוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו

               על סוגי תשלומים המהווים הכנסה פטורה בידי בעל שליטה, ורשאי הוא באישור כאמור להתנות

               את קביעתו בתנאים.

 

(ג)           כללה הכנסתו של אדם הכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או שהיא פטורה ממס (להלן –

               הכנסה מועדפת), ההוצאות שבהן עמד אותו אדם לשם השגת ההכנסה המועדפת יותרו לניכוי

               לפי סעיף 17 רק כנגד הכנסה זו; לא ניתן לקבוע את ההוצאות כאמור, ינוכה כנגד ההכנסה

               המועדפת חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנסתו, כיחס ההכנסה המועדפת לכלל

               הכנסתו; אך רשאי שר האוצר להורות על אופן חלוקה אחר של ההוצאות אם ראה לעשות כן לפי

               הנסיבות.

 

(ד)           (1)       בסעיף זה –

 

                           "יחידת עבודה" –

 

                           (1)       מבנה שמשך בנייתו עולה על שנה כולל מרכיביו שמשך ביצועם כאמור ולרבות

                                       עבודות כאמור בפסקה (2) המהוות חלק ממנו, ואם הוא נכס הון - כשטרם החל

                                       לשמש בייצור הכנסה במחצית הראשונה של שנת המס או תקופת השומה

                                       המיוחדת, והכל בין שההכנסה ממכירתו היא הכנסה לפי סעיף 1)2) ובין שהיא

                                       ריווח הון או שבח;

 

                           (2)       עבודות חפירה, ביוב, סלילת כבישים או דרכים, ועבודות עפר - שמשך ביצועם

                                       עולה על שנה;

 

                                       "הוצאות ריבית" - ריבית והפרשי הצמדה המותרים בניכוי על פי סעיף 17 וכן

                                       ריבית והפרשי הצמדה בשל הון ששימש לבנייה או לרכישה של נכס הון, בניכוי

                                       הכנסה מריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שניתנו למוסד כספי, למדינה,

                                       לרשות מקומית, לחברה ממשלתית, לחברת בת ממשלתית, או לאדם אחר

                                       שקבע שר האוצר;

 

                                       "הכנסות אחרות" - הכנסות שלא מאחד מאלה:

 

                                       (1)       מכירת יחידת עבודה;

 

                                       (2)       מכירת קרקע;

 

                                       (3)       ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שניתנו למוסד כספי, למדינה, לרשות

                                                   מקומית, לחברה ממשלתית, לחברת בת ממשלתית, או לאדם אחר

                                                   שקבע שר האוצר;

 

                                       (4)       (א)       בתקופת תחולתו של חוק מיסוי בתנאי אינפלציה - מכירת נכס

                                                               הון שאיננו ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים כמשמעותו בחוק

                                                               האמור;

 

                                                   (ב)       בתקופת תחולתו של חוק תיאומים בשל אינפלציה - מכירת נכס

                                                               קבוע כמשמעותו בחוק האמור; ובלבד שלגבי הכנסה מניירות

                                                               ערך כאמור בפסקה זו, יובא בחשבון ההכנסות האחרות רק

                                                               סכום שינוי הערך שלהם או הריווח מהם, לפי הענין;

 

                                                   (ג)        בתקופה שלאחר תחולתו של חוק תיאומים בשל אינפלציה –

                                                               מכירת נכס כהגדרתו בסעיף 104;

 

                                       "מוסד כספי" –

 

                                       (1)       חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות

                                                   עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;

 

                                       (2)       חברה המשתמשת כדין במלה "בנק" כחלק משמה, למעט חברה ששמה

                                                   מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה;

 

                                       "הוצאות הנהלה וכלליות" - כל הוצאה שאיננה בגדר הוצאות ריבית והנישום

                                       איננו נוהג ליחסה במישרין ליחידת עבודה, לקרקע או להכנסות אחרות.

 

                                       (2)       נישום שעיסוקו הוא בנייה של יחידות עבודה, שבשנת מס פלונית היו לו

                                                   או שהיו בביצועו יחידות עבודה או קרקע שהיא מלאי עסקי, ייזקפו

                                                   הוצאות ההנהלה וכלליות והוצאות ריבית שהיו לו באותה שנת מס לכל

                                                   יחידת עבודה או קרקע כאמור, כלהלן:

 

                                                   (א)       לכל יחידת עבודה ייזקף חלק יחסי מהוצאות הנהלה וכלליות,

                                                               שהוא כיחס שבין סכום ההוצאות שהוציא הנישום בשנת המס

                                                               לביצוע אותה יחידת עבודה, לבין סך כל ההוצאות שהוציא

                                                               באותה שנת מס לביצוע כל יחידות העבודה בתוספת סכום

                                                               ההכנסות האחרות שהיו לו בשנת המס;

 

                                                   (ב)       (1)       לכל יחידת עבודה או קרקע ייזקף חלק יחסי מהוצאות

                                                                           הריבית, שהוא כיחס שבין סך כל ההוצאות המצטברות

                                                                           שהוציא הנישום עד תום שנת המס לביצוע יחידת עבודה

                                                                           או לרכישת אותה קרקע, לבין סך כל ההוצאות

                                                                           המצטברות שהוציא עד תום שנת המס לביצוע כל

                                                                           יחידות העבודה ולרכישת כל הקרקעות בתוספת סכום

                                                                           ההכנסות האחרות שהיו לו בשנת המס;                                                                                         לענין זה, "הוצאות לביצוע יחידות עבודה ולרכישת

                                                                           קרקע" - לרבות הוצאות שיש לזקפן ליחידת עבודה

                                                                           ולקרקע על פי סעיף זה, עד תום שנת המס הקודמת;

 

                                                               (2)       יתרת הוצאות ריבית שלא נזקפה כאמור בפסקה (1)

                                                                           תותר בניכוי כך שחלק ממנה, שהוא כיחס שבין הכנסה

                                                                           מועדפת כמשמעותה בסעיף 18(ג) לסך כל ההכנסות

                                                                           האחרות ייוחס להכנסה המועדפת כאמור.

 

(ה)          הכנסה של תושב חוץ שיש לנכות ממנה מס על פי סעיפים 164 או 170 - ניכויה לפי סעיף 17

               בשנת המס שאליה היא מתייחסת יותר רק אם שולמה בה או שהמס עליה נוכה לא יאוחר

               משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, והועבר לפקיד השומה תוך

               7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או תקופת השומה

               המיוחדת ועד מועד הניכוי.

 

 

19.          אי התרת ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות לרכישת מילוות מועדפים

 

               בוטל.

 

 

20.          סמכות לקבוע כללים בדבר ניכויים מסויימים

 

(א)          שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים בדבר ניכוי של סכומים

               כמפורט להלן, כולם או מקצתם, משך תקופתו ושיעורו השנתי:

 

               (1)       סכומים ששילם בעלו של בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת בשל פינוי דייר

                           מוגן, או כהשתתפות בבניית המדרכה או הכביש שליד הבנין או הניקוז הקשור לבנין

                           וכיוצא באלה;

 

               (2)       סכומים ששילם חוכר מקרקעין בשל החכירה או בשל השקעה במקרקעין החכורים או

                           בקשר אליהם;

 

               (3)       סכומים שהוציא נישום לצורך שינטוע;

 

               (4)       הוצאות הוניות אחרות.

 

(ב)          שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים –

 

               (1)       בדבר מתן תוספת פחת בשל בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת שיעורה ומשך

                           תקופת נתינתה;

 

               (2)       בדבר הפחתת היתרה הבלתי מופחתת של מטע שנעקר, כולו או חלקו, אם בעלו נטע

                           מטע אחר לפני או אחרי העקירה, ובדבר דינה של ההפחתה לקביעת המחיר המקורי

                           לענין פחת ולענין ריווח הון של המטע החדש.

 

 

20א.       ניכויים לחקירות מדעיות

 

(א)          (1)       בקביעת הכנסתו החייבת של אדם, שהוציא הוצאות, כולל הוצאות הון, למחקר מדעי

                           בתחומי התעשיה, החקלאות, התחבורה או האנרגיה שאושר לענין זה בידי מי שהסמיך

                           השר הממונה על המשרד שבתחום פעולתו נוגע המחקר, יותר לו ניכוין מכלל הכנסתו

                           בשנת המס שבה שולמו ובלבד שנתקיימה אחת מאלה:

 

                           (א)       המחקר מבוצע בידי בעל מפעל שהוא בתחום הענפים האמורים או בהזמנתו

                                       לשם פיתוחו או קידומו של מפעלו;

 

                           (ב)       ההוצאות הן של מבצע המחקר שאיננו בעל מפעל בתחומים האמורים, או שהן

                                       מהוות השתתפות במימון מחקר שמבצע אדם אחר תמורת זכות בפרי תוצאותיו

                                       של המחקר שהיא סבירה ביחס להשתתפותו בהוצאות המחקר, והכל כאשר

                                       המדינה משתתפת במימון המחקר על ידי מענק; "מענק", לענין זה - לרבות

                                       הלוואה מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; ובלבד

                                       שהוצאות המהוות השתתפות כאמור יותרו בניכוי כך: בשנת המס שבה שולמו

                                       ההוצאות - חלק יחסי מהן כיחס מספר החדשים שנותרו מהחודש שלאחר

                                       החודש שבו שולמו ועד לתום שנת המס, מחולק ב-12, והיתרה - בשנת המס

                                       שלאחריה; ולענין חישוב החלק היחסי כאמור, יראו התחייבות מראש לשלם

                                       הוצאות בשנים עשר תשלומים חדשיים שווים כהוצאות ששולמו כולן עם

                                       התשלום הראשון;

 

               (1א)     משתתף במימון מחקר שמבצע אדם אחר כאמור בפסקה (1)(ב) רשאי לקזז את המס

                           שנחסך כנגד המס המנוכה במקור מהכנסת עבודה או כנגד מקדמות שהוא חייב בהן על

                           פי סעיף 175 החל מהחודש שלאחר החודש שבו שילם את ההוצאות; נותרה לגבי שנת

                           מס פלונית יתרה לקיזוז, יותר הקיזוז עם הגשת הדו"ח לאותה שנה; לענין זה, "המס

                           שנחסך" - סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי על פי פסקה (1), ואולם

                           לענין קיזוז כנגד מקדמות בלבד, יחושב המס שנחסך לפי שיעור מס של %55 - לגבי

                           נישום שהוא יחיד, ולפי שיעור המס הממוצע לשנת המס הקודמת - לגבי נישום שהוא

                           חבר-בני-אדם;

 

               (1ב)     לענין סעיף 190א, דין קיזוז כנגד הניכוי במקור או המקדמות על פי פסקה (1א) כדין

                           קיזוז סכום שנוכה במקור כאמור בסעיף 177;

 

               (1ג)      אם מבצע מחקר שאישר מי שהוסמך כאמור בפסקה (1) לאשרו גייס ממשקיעים במחקר

                           ופיתוח סכומים שביחד עם הסכום שהוא עצמו משקיע במחקר האמור עולים על הסכום

                           שהוציא לביצוע אותו מחקר, יראו את הסכום העודף על הסכום שהוציא, כהכנסה חייבת

                           בידו, ששיעור המס החל עליה הוא %100, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם,

                           ומועד תשלומו, לענין קביעת ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א, הוא היום שבו

                           נוצר הסכום העודף; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע כללים לחישוב

                           הסכום העודף והיום שבו נוצר.

 

               (2)       הוצאות הון למחקרים מדעיים שהוציא אדם לקידום או לפיתוח של מפעלו, שפסקה (1)

                           איננה חלה עליהן, יותר ניכוין בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל בשנת המס שבה

                           שולמו;

 

               (3)       סכום מענק כאמור בפסקה (1)(ב) שנתנה המדינה לצורך מימון מחקר מדעי יופחת

                           מסכום ההוצאות שניכוין הותר על פי סעיף קטן זה.

 

(ב)          לא יותר לניכוי לפי סעיף (א) כל סכום של הוצאה שהושקעה בנכס שיש עליו ניכוי פחת לפי סעיף

               21.

 

 

20א1.     תקרה כוללת לניכוי בשל מחקר ופיתוח

 

(א)          הסכום שיותר בניכוי בשל השתתפות במימון מחקר ופיתוח שמבצע אדם אחר, לפי סעיף

               20א(א) ולפי כל דין אחר, לא יעלה על %40 מהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה

               שולמו ההוצאות.

 

(ב)          הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי סכומי השתתפות של חברת אחזקה תעשייתית בחברה

               שבשליטתה; לענין זה –

 

               "חברת אחזקה תעשייתית" - חברה שלפחות %80 מנכסיה במשך כל שנת המס - למעט נכסים

               שמקורם מכספים שנתקבלו מהנפקה בבורסה בחוץ לארץ עד תום שנה ממועד ההנפקה –

               מושקע בהון מניות של חברה תעשייתית, או בהלוואות לשלוש שנים לפחות שנתנה לחברה

               תעשייתית;

 

               "חברה תעשייתית" - כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;

 

               "שליטה" - כמשמעותה בסעיף 25.

 

 

20א2.     ניכוי בשל מחקר ופיתוח - תוספת לבסיס המקדמות

 

               סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי עקב השתתפות במימון מחקר ופיתוח

               שמבצע אדם אחר, לפי סעיף 20א(א) ולפי כל דין אחר, ייווסף לסכום המס המהווה בסיס

               לקביעת מקדמות על פי סעיף 175.

 

 

20א3.     ניכוי בשל מחקר ופיתוח לענין הקטנת מקדמות

 

               בטל.

 

 

20ב.       ניכוי בשל מזונות לתושב חוץ

 

בקביעת הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל ששילם מזונות לתושב חוץ על פי פסק דין של רשות

שיפוטית מוסמכת בחוץ לארץ שניתן בעת היות המשלם גם הוא תושב חוץ, יותר לו ניכוי של חלק מסכום

המזונות ששילם, העולה על סכום שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ואינו עולה על סכום

עליון שנקבע כאמור.

 

 

 

סימן ב': ניכוי פחת

 

 

21.          פחת נכסים

 

(א)          יותר ניכוי בעד פחת של בנין, מכונות, מוצבה, רהיטים או נכסים אחרים שבבעלותו של הנישום

               והמשמשים לצרכי יצור הכנסתו, לרבות אינווטר חי ודומם בחקלאות ולרבות נטיעות; סכום

               הפחת יחושב לפי אחוזים - שייקבעו באישור ועדת הכספים של הכנסת לכל מקרה או לכל סוג

               של מקרים - מן המחיר המקורי שעלה לנישום, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבנין או ניטעו

               הנטיעות, הכל לפי הענין, ובלבד שהפרטים שנקבעו הומצאו כהלכה. לענין סעיף זה דין חכירת

               מקרקעין לתקופה של 49 שנים או יותר, כדין בעלות בהם. וכן יראו כבעל נכס מי שעל אף שהסב

               אותו הוא חייב עליו במס על פי סעיפים 83 או 84, ומי שהעביר את הנכס אך השאיר לעצמו את

               הזכות ליהנות מפירותיו, ובלבד שהפחת שיותר לו יהיה הפחת שהיה מותר לו אילולא ההסבה או

               ההעברה כאמור.

 

(ב)          נתקבל מענק בשל רכישת נכס, שבעדו זכאים לניכוי פחת על פי סעיף קטן (א), או שנמחל או

               שומט חוב שמקורו בהלוואה לרכישת נכס כאמור תוך חמש שנים משנת קבלתה, או שולם מס

               ערך מוסף בשל רכישת נכס והנישום ניכה את המס כמס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף,

               תשל"ו-1975, יהיה המחיר המקורי של הנכס הן לענין זה והן לענין סעיף 88 מחירו כאמור פחות

               סכום המענק, החוב, או מס התשומות, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על סכום שחוייב במס על

               פי סעיף 3(ב)(2).

 

(ג)           מי שהוציא הוצאות לצורך מילוי הוראות שניתנו לו להתקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי

               לפי סעיף 158ג לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, יותר לו ניכוי ההוצאות האמורות בעד

               פחת בשיעור של %16.5 לשנה; הוראה זו לא תחול על מי שהוציא הוצאות כאמור בבנין שבנייתו

               נסתיימה אחרי כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981).

  

(ד)           שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי לגבי דירה שהיתה מושכרת

               למגורים בשנת מס פלונית ושבעליה אינו זכאי בשלה להטבות לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד

               השקעות הון, תשי"ט-1959, יותר ניכוי פחת המחושב בשיעור משווי הדירה, ורשאי הוא, באישור

               כאמור, לקבוע כללים לחישוב שווי הדירה.

 

 

22.          זקיפת פחת משנה לשנה

 

אם בשנת מס פלונית אי אפשר היה לנכות את הפחת, כולו או מקצתו, משום שלא היתה אותה שנה מן

המקור שעליו נדרש הפחת כל הכנסה או שהיתה הכנסה קטנה מן הסכום שמותר לנכותו כאמור, יראו את

הסכום שלא נוכה כהפסד לענין סעיף 28; הוראה זו לא תחול אם המקור שעליו נדרש הפחת אינו עסק או

משלח יד, ובמקרה זה יראו את הסכום שלא נוכה כהפסד הניתן לקיזוז בשנים הבאות בזו אחר זו, כנגד

אותו מקור בלבד.

 

 

23.          סייג לניכוי פחת

 

סך כל ניכויי פחת שהותרו לפי הפקודה, ביחד עם סך כל הבלאי בתקופה שלפני תחילת התאריך שבו

הותר הפחת על פי פקודה זו, כשהוא מחושב לפי השיעורים שנקבעו, לא יעלה על המחיר המקורי שעלו

לנישום הנכסים האמורים בסעיף 21, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבנין או ניטעו הנטיעות, הכל לפי

הענין. ואולם לענין המחיר המקורי של מטע הדרים, לא יובאו בחשבון ניכויי הפחת והבלאי בתקופה

שקדמה לשנת 1950.

 

 

24.          פחת בהעברת נכס שאין עמה העברת שליטה

 

(א)          הועבר נכס בר-פחת מאדם לאדם, ונוכח המנהל והחליט, שהשליטה במועבר נשארה לאותו אדם

               שבידו היתה לפני המועד הקובע, יהיה סכום הפחת שמקבל ההעברה זכאי לנכותו לפי סעיפים

               213 כסכום שהמעביר היה זכאי לנכותו אילולא העביר; ואם היתה העברה לפני אחד באפריל

               1946, ומקבל ההעברה ניכה פחת לפי סעיפים 21-23 בסכום העולה על הסכום שהיה זכאי

               לנכותו לפי הוראות סעיף זה - לא יראו את העודף כאילו נוכה שלא כדין, אבל הוא יבוא בחשבון

               בשעת חישוב סך כל סכומי הפחת המותרים לפי סעיף 23.

 

(א1)        נמכר נכס בר פחת והמוכר רכשו מחדש, יהיה סכום הפחת שהמוכר זכאי לנכותו לפי סעיפים 21

               עד 23 לאחר הרכישה החוזרת בסכום שהיה זכאי לנכותו אילולא מכרו.

 

(ב)          האמור בסעיף קטן (א) יחול על העברת נכסים, מאת שני בני אדם או יותר לאדם אחר, כשם

               שהוא חל על העברה כזו מאדם אחד לאחר, אם נוכח המנהל והחליט, שהשליטה במועבר

               נשארה בכללותה, לאותם בני-אדם שבידי כל אחד מהם לחוד היתה בחלק מן המועד לפני

               המועד הקובע.

 

(ג)           הוראות סעיף זה לא יחולו אם ההעברה נתחייבה במס רווחי הון לפי חלק ה', או כשריווח ההון

               קוזז כנגד הפסד, ובלבד שסכום השווה לסכום אינפלציוני כמשמעותו בסעיף 88 ששולם עליו מס

               בשיעור %10 יופחת מהמחיר המקורי; ההפחתה תובא בחשבון גם לענין הגדרת "מחיר מקורי"

               בסעיף 88.

 

(ד)           על החלטת המנהל לפי סעיף זה ניתן לערער לפי הסעיפים 158 - 153.

 

 

25.          שליטה מהי

 

"שליטה" לענין סעיף 24 - שליטה ישירה או עקיפה או היכולת לשלוט או הזכות לרכוש שליטה כאמור,

ובמיוחד - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור –

 

(1)          כשהשליטה היא מכוח מניות - החזקת מרבית הון המניות, או מרבית הון המניות שהוצא, או

               מרבית כוח ההצבעה, או הזכות להחזיק באלה או לרכשם, וכן הזכות לקבלת מרבית הרווחים, או

               למנות מרבית המנהלים, או הזכות לרכוש זכות כאמור;

 

(2)          כשהשליטה היא בדרך אחרת - הזכות למרבית ההון, למרבית הרווחים, למרבית כוח ההצבעה

               או למנות מרבית המנהלים או הזכות לרכוש זכות כאמור.

 

 

26.          בעל השליטה מיהו

 

(א)          כשבאים לקבוע אם השליטה לענין סעיף 24 היא בידי אדם פלוני או היתה בידיו, יראו את קרובו,

               כמשמעותו בסעיף 76(ד), כאילו הוא אותו אדם עצמו.

 

(ב)          אם ביום מן הימים תוך 3 שנים לאחר ההעברה נמצאת השליטה במועבר שוב בידי המעביר,

               יראו כאילו נשארה בידיו מלכתחילה.

 

 

26א.       המועד הקובע מהו

 

"המועד הקובע", לענין סעיף 24 - מועד ההעברה של עסק או נכס או מועד עשיית העסקה שההעברה

האמורה היא חלק ממנה או מחוברת אליה, או המועד שבו נעשתה הראשונה שבעסקאות שההעברה

האמורה היא חלק מהן או מחוברת אליהן, הכל לפי הענין.

 

 

27.          ניכוי בעד חילוף מכונות וציוד

 

(א)          אדם העוסק בעסק או במשלח-יד כלשהם, שהוציא בשנת מס פלונית סכום פלוני לחילוף מכונות

               וציוד המשמשים או ששימשו באותו עסק או משלח-יד, יותר לו, לצורך בירור הכנסתו החייבת,

               ניכוי בסכום השווה להוצאות שהוציא לרכישת המכונות והציוד הישנים פחות סך כל הפחת

               שניכה בעד אותם המכונות והציוד והסכום שקיבל במכירתם, או השווה לסכום שהוציא על

               המכונות והציוד החדשים, הכל לפי הסכום הקטן יותר; נוכה סכום לפי סעיף קטן זה, יוקטן

               בסכום זה כל הפסד שניתן לקזזו לפי חלק ה' בשל מכירת המכונות והציוד הישנים.

 

(ב)          סעיף קטן (א) לא יחול על רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה.

 

 

27א.       ניכוי בעד פחת בחילוף מקרקעין ובפינוי ובינוי

 

(א)          בסעיף זה תהא לכל מונח המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נאמר

               במפורש אחרת.

 

(ב)          בחילוף זכות במקרקעין, לפי פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין, יחולו לענין ניכוי בעד פחת וכן

               לענין ניכוי נוסף בשל פחת או הפחתה כמשמעותם בסעיף 3 לחוק תיאומים בשל אינפלציה,

               הוראות אלה:

 

               (1)       המחיר המקורי של הזכות החלופית יהיה אחד מאלה, לפי הענין:

 

                           (א)       היה שווי הזכות החלופית המתואם בגובה שווי המכירה של הזכות הנמכרת –

                                       יתרת המחיר המקורי של הזכות הנמכרת;

 

                           (ב)       פחת שווי הזכות החלופית המתואם משווי המכירה של הזכות הנמכרת - יתרת

                                       המחיר המקורי של הזכות הנמכרת הפטורה;

 

                           (ג)        הוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין מכירה ליזם של

                                       יחידה אחרת במתחם, שתמורתה התקבלה יחידה אחרת כאמור בפרק חמישי 4

                                       לחוק מיסוי מקרקעין, עד גובה תקרת השווי;

 

               (2)       המחיר המקורי של חלק הזכות החלופית יהיה יתרת המחיר המקורי של הזכות

                           הנמכרת;

 

               (3)       המחיר המקורי של הזכות החלופית הנוספת יהיה - שוויה ביום רכישתה;

 

               (4)       שיעור הפחת יהיה השיעור שנקבע לניכוי בעד פחת בשל הזכות החלופית או הזכות

                           החלופית הנוספת, לפי הענין;

 

               (5)       פחת כאמור, בסעיף זה, יינתן רק אם הזכות החלופית, חלק הזכות החלופית או הזכות

                           החלופית הנוספת, לפי הענין, הם נכסים בני פחת.;

 

 

 

סימן ג': קיזוז הפסדים

 

 

28.          קיזוז הפסד

 

(א)          הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד בשנת המס ושאילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו,

               ניתן לקזזו כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה שנת מס.

 

(ב)          מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת מס כאמור, יועבר סכום ההפסד שלא קוזז לשנים

               הבאות בזו אחר זו ויקוזזו כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם באותן השנים מעסק או

               משלח יד, לרבות ריווח הון בעסק או משלח יד, או שיקוזז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו

               אדם, באותן השנים, לפי סעיף 2)2) בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, והכל ובלבד שאם

               ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנה שלאחריה:

 

               (1)       לאותו אדם לא היתה הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז;

 

               (2)       אוחו אדם חדל לעסוק בעסק או במשלח היד שאח ההפסד שהיה לו בו הוא מבקש לקזז;

 

               (3)       מקורו של ההפסד שהיה לאותו אדם אינו מחברת בית כמשמעותה בסעיף 64, מחברה

                           משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או מחברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1(א);

 

(ג)           על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם ביקש זאת הנישום לא יקוזז הפסד לפי סעיף זה

               כנגד ריווח הון שהוא סכום אינפלציוני ולגבי יחיד, גם כנגד כנגד רווח הון ריבית או דיבידנד אם

               שיעור המס החל עליהם אינו עולה על 25%.

 

(ד)           הפסד שהיה לאדם במטע הדרים שניטע מורכב, בשנים החמישית והשישית מתחילת שנת המס

               שבה ניטע תקוזז כנגד הכנסתו מאותו מטע בלבד בשנה השישית והשביעית.

 

(ה)          הפסד שהיה לאדם במטע הדרים שניטע לא מורכב, בשנים השישית והשביעית מתחילת שנת

               המס שבה ניטע, יקוזז כנגד הכנסתו מאותו מטע בלבד בשנה השביעית והשמינית.

 

(ו)            הפסד שלא ניתן לקזזו כאמור בסעיפים (ד) ו-(ה) יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב).

 

(ז)           לענין הסעיפים הקטנים (ד) ו-(ה) יראו מטע הדרים שניטע לאחר 30 בנובמבר של כל שנה כאילו

               ניטע בחודש הראשון של שנת המס שלאחריה.

 

(ח)          הפסד שהיה לאדם מהשכרת בנין ניתן לקזזו כנגד הכנסתו מאותו בנין בשנים הבאות.

 

(ט)          בטל.

 

(י)            בסעיף זה, "הכנסה חייבת" ו"ריווח הון" - לרבות שבח כמשמעותו לפי סעיף 6 לחוק מס שבח

               מקרקעין, תשכ"ג-1963 (להלן - שבח מקרקעין).

 

 

29           הפסד שהיה מחוץ לישראל

 

על אף האמור בסעיף 28, על הפסד שמקורו מחוץ לישראל, יחולו הוראות אלה:

 

(1)          (א)       הפסד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל בשנת המס ושאילו היה רווח היה חייב במס

                           כהכנסה פסיבית, יקוזז כנגד הכנסה פסיבית חייבת מחוץ לישראל, ואולם הפסד מדמי

                           שכירות מהשכרת בנין שמקורו בפחת, יותר בקיזוז גם כנגד רווח הון במכירת אותו בנין;

                           לענין סעיף זה, "הכנסה פסיבית" - הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה, מדיבידנד, מדמי

                           שכירות או מתמלוגים, שאינה הכנסה מעסק או ממשלח יד;

 

               (ב)       מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת המס, כאמור בפסקת משנה (א) יועבר סכום

                           ההפסד שלא קוזז לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד ההכנסה הפסיבית החייבת

                           שהופקה מחוץ לישראל באותן שנים, ובלבד שאם ניתן היה לקזז את ההפסד באחת

                           השנים, לא יותר לקזזו בשנה שלאחריה; ואולם הפסד מדמי שכירות מהשכרת בנין

                           שמקורו בפחת, המועבר משנים קודמות, יותר בקיזוז גם כנגד רווח הון במכירת אותו

                           בנין.

 

(2)          הפסד שהיה לתושב ישראל בעסק או במשלח יד, מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח היה מתחייב

               עליו במס בישראל, יחולו לגביו הוראות אלה:

 

               (א)       הפסד שהיה בשנת המס יקוזז תחילה כנגד הכנסתו החייבת לרבות רווח הון באותה

                           שנת מס מעסק או ממשלח יד מחוץ לישראל;

 

               (ב)       נותרה יתרת הפסד לאחר קיזוז כאמור בפסקת משנה (א), תקוזז היתרה כאמור כנגד

                           הכנסה פסיבית חייבת מחוץ לישראל שנותרה באותה שנת מס לאחר קיזוז כאמור

                           בפסקה 1(א);

 

               (ג)        נותרה יתרת הפסד לאחר קיזוז הפסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), ויתרת הפסד

                           כאמור היא בעסק מחוץ לישראל שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל (בסעיף זה –

                           העסק הנשלט), תקוזז, אם ביקש זאת הנישום, כנגד הכנסה חייבת שהופקה או

                           שנצמחה בישראל באותה שנת מס;

 

               (ד)        מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד באותה שנה, כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב),

                           ואם בחר שהוראות פסקת משנה (ג) יחולו עליו, הפסד כאמור שלא ניתן לקזזו לפי

                           פסקאות משנה (א) עד (ג), יועבר סכום ההפסד שלא קוזז כאמור לשנים הבאות, בזו

                           אחר זו, ויקוזז כנגר הכנסתו החייבת של הנישום, לרבות רווח הון, באותן שנות מס,

                           מעסק או ממשלח יד מחוץ לישראל;

 

               (ה)       על אף האמור בפסקת משנה (ד), נותרה יתרת הפסד לאחר קיזוז כאמור באותה פסקת

                           משנה ויתרת ההפסד היא מעסק נשלט, תקוזז יתרת ההפסד, אם ביקש זאת הנישום,

                           כנגד הכנסתו החייבת, לרבות רווח הון או שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, מעסק

                           או ממשלח יד בישראל; סכום שקוזז כאמור, לא יועבר לקיזוז לשנות המס הבאות לפי

                           הוראות פסקת משנה (ד);

 

(3)          לא יותר בקיזוז הפסד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל, שאילו היה רווח לא היה משולם

               בשלו מס בישראל;

 

(4)          סעיף 28(ג) יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין סעיף זה;

 

(5)          הפסד כאמור בסעיף זה, יותר בקיזוז רק אם הוגש לפקיד השומה דוח לשנת המס שבה נוצר

               ההפסד, כאמור בסעיפים 131 ו-132;

 

(6)          שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות

               לענין הדרכים להוכחת ההפסד.

 

 

 

סימן ד': הוראות כלליות

 

 

30.          סייג לניכויים

 

לא יותר כל ניכוי בשל הוצאות לפי סעיפים 27-17, בסכום העולה על הדרוש לפי צרכי ייצור ההכנסה של

הנישום; ובכל שאלה לענין סעיף זה יכריע המנהל; ובלבד ששום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כמונע

כל אדם הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת המנהל מלערער עליה בהתאם לאמור בסעיפים 158-153.

 

 

31.          תקנות בדבר ניכוי הוצאות

 

שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות - בין דרך כלל ובין לסוגים של

נישומים - בדבר הגבלתו או אי התרתו של ניכוי הוצאות מסויימות לפי סעיפים 17 עד 27, ובמיוחד בדבר –

 

(1)   שיטת החישוב או האומד של ההוצאות;

(2)   סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי או שיעוריהן;

(3)   התנאים להתרת ההוצאות;

(4)   דרכי הוכחת ההוצאות.

 

 

32.          ניכויים שאין להתירם  

 

בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל –

 

(1)          הוצאות שאינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות הבית, הוצאות

               פרטיות, הוצאות אש"ל הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו,

               והוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או השגחה עליו או לשם טיפול באדם אחר או השגחה עליו;

               בפסקה זו, "הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה" - הוצאות המשתלבות בתהליך

               הטבעי של הפקת ההכנסה ובמבנהו הטבעי של מקור ההכנסה, והמהוות חלק בלתי נפרד

               מהם."הוצאות אש"ל" - הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחותיו, שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין

               מחוצה לו, ולמעט הוצאות בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי

 

(2)          תשלומים או הוצאות, שאינם כסף שהוצא כולו לייצור ההכנסה ולשם כך בלבד;

 

(3)          הון שניטל או סכום כסף המשמש, או נועד לשמש, הון;

 

(4)          עלות ההשבחה;

 

(5)          כל הפסד או הוצאה הניתן להיפרע על פי ביטוח או חוזה שיפויים;

 

(6)          דמי שכירות ועלות תיקונים, של חצרים או של חלק מהם, ששולמו או שנגרמו שלא לשם ייצור

               ההכנסה;

 

(7)          סכומים ששולמו, או שיש לשלמם, כמס הכנסה;

 

(8)          בטל;

 

(9)          (א)       (1)       תשלום סכומי מענק עקב פרישה או עקב מוות הפטורים ממס לפי סעיף 7)9א)

                                       ששילמה חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם, כמשמעותה

                                       בסעיף 76, לבעל שליטה שהוא חבר בה או לאחר במקומו, בשל שנות עבודה

                                       עד שנת 1975;

 

                           (2)       תשלומים לקופת גמל ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) בשל חבר,

                                       למעט תשלומים לקופת גמל לפיצויים או לקיצבה בשיעורים ובתנאים שנקבעו

                                       בתקנות לענין סעיף 47, אך לא יותר מ-9,980 ש"ח ולמעט תשלומי לקרן

                                       השתלמות, ובלבד שלא יותר בניכוי סכום העולה על 4.5% ממשכורתו הקובעת

                                       של החבר לשנה;

 

                                       "משכורת קובעת" - כהגדרתה בסעיף 3(ה);

 

                                       הוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו גם לגבי מי שטרם חלפו שנתיים מיום

                                       שחדל להיות חבר. על אף האמור בפסקה זו רשאי המנהל להורות אחרת אם

                                       ראה לעשות כן לפי הנסיבות; לענין זה –

 

                                       "בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו

                                       באחת מאלה:

 

                                       (א)       ב - %10 לפחות מהון המניות שהוצאו או ב - %10 לפחות מכוח-

                                                   ההצבעה;

 

                                       (ב)       בזכות להחזיק ב - %10 לפחות מהון המניות שהוצא או ב - %10

                                                   לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם;

 

                                       (ג)        בזכות לקבל %10 לפחות מהרווחים;

 

                                       (ד)        בזכות למנות מנהל;

 

                                       "קרוב" - כמשמעותו בסעיף 76(ד);

                                       "חבר" - בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן-זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין

                                       או בעקיפין, לפחות %5 מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות

                                       להחזיר או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו

                                       בחשבון לענין זה זכויותיו של בן-זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה;

 

               (ב)       האמור בפסקת משנה (א) לא יחול על סכום מענק עקב מוות הפטור ממס לפי סעיף

                           7)9א) או על סכום מענק עקב מוות שאינו עולה על 9,980 ש"ח לכל שנת עבודה, הכל

                           לפי הסכום הקטן;

 

(10)        (א)       פרמיות ששילמה חברה לטובת עצמה לביטוח חייו של בעל שליטה בה כמשמעותו

                           בפסקה (9), למעט פרמיות כאמור ששולמו לקופת גמל;

 

               (ב)       פרמיות ששילמה שותפות לטובת עצמה לביטוח חייו של שותף בה או ששילם שותף

                           לטובת עצמו לביטוח חייו של שותפו, כשיש למבוטח %10 לפחות מהונה או מהזכות

                           לרווחיה.

 

(11)        הוצאות למתן טובת הנאה שנתן מעביד לעובדיו ואשר לא ניתן לייחסה לעובד פלוני, למעט

               הוצאות שהוכח כי לפי טיבן אינן מיועדות להעניק טובת הנאה אישית לעובד; הוצאות, בגבולות

               סכומים שנקבעו בתקנות על פי סעיף 31, להחזקת רכב שבהחזקתו של מעביד והמשמש את

               עובדיו, ולא ניתן לייחס את טובת ההנאה מהשימוש בו לעובד פלוני; הוצאות שאינן ניתנות לניכוי

               כאמור לא ייראו כהכנסת עבודה בידי העובדים.

 

(12)        סכומים ששולמו בעד פעולה האסורה לפי סעיפים 5א ו-5ב לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח

               חדש], התשל"ב-1972;

 

(13)        תשלומים ששולמו כתוספת לפי סעיף 179 לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968.

 

(14)        (א)       הוצאה לרכישת ביטוח מפני אבדן כושר עבודה;

  

               (ב)       על אף הוראות פסקת משנה (א), היתה ההכנסה שבשלה נרכש ביטוח מפני אבדן כושר

                           עבודה, הכנסה לפי סעיף 1)2) או (2), והביטוח הוא ביטוח מועדף, יותרו ניכויים בשל

                           הוצאה לרכישת הביטוח המועדף שהיא בסכום של עד 5.3% מההכנסה לפי סעיף 1)2)

                           או ממשכורתו של העובד, לפי הענין, שהיא הכנסה חייבת; ובלבד שניכויים לפי פסקת

                           משנה זו, לא יותרו בשל הכנסה כאמור, העולה על סכום השווה לסך כל השכר הממוצע

                           במשק בשנת המס כשהוא מחולק ב – 3, ואולם אם שילם המעביד בעבור עובדו לקופת

                           גמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, סכום בשיעור העולה על % 4 ממשכורתו של

                           העובד, יופחת מהשיעור הנקוב ברישה, לגבי הכנסה לפי סעיף 2)2), ההפרש שבין

                           השיעור ששילם המעביד כאמור, לבין % 4;

 

                           לענין פסקה זו –

 

                           "ביטוח מועדף" - ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, ואם נרכש הביטוח בטרם מלאו

                           למבוטח 60 שנים, התקיימו לגבי הביטוח גם שני אלה.

 

                           (1)       תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי, נמשכת עד שימלאו למבוטח 60 שנים

                                       לפחות;

 

                           (2)       אם יקרה מקרה הביטוח בטרם ימלאו למבוטח 60 שנים, ישתלמו הכספים על פי

                                       הביטוח ממועד קרות מקרה הביטוח ועד תום תקופת אבדן כושר עבודתו או ער

                                       שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות, לפי המוקדם;

 

                           "ביטוח מפני אבדן כושר עבודה" - כהגדרתו בסעיף 3(א);

 

                           "השכר הממוצע במשק" ו"מרכיב תגמולי המעביד" - כהגדרתם בסעיף 3(ה3)(2);

 

                           "משכורת" - הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד;

 

                           "קופת גמל" - כהגדרתה בסעיף 47.

 

(15)        הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות

               השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים.;

 

 

32א.       סייג להתרת ניכויים והקטנת מקדמות בשל דיווח לקוי

 

על אף האמור בכל דין, לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות לפי סעיף 175(ד) בשל

תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור, אלא אם כן הוגש לפקיד השומה דו"ח שהנישום חייב בהגשתו

על פי סעיפים 166, 161 או 171, לפי הענין, שבו צויינו שמו, מענו ומספר תעודת הזהות של האדם אשר

לו או בשבילו שולמו התשלומים, ובחבר-בני-אדם - מספר מזהה אחר, והכל בצורה מדוייקת המאפשרת

לפקיד השומה לזהות את מקבל התשלום.

 

 

33.          הגבלת ניכויים זיכויים וקיזוזים בשל פנקסים בלתי קבילים

 

(א)          פקיד השומה רשאי לסרב להתיר ניכוי הוצאות על פי חשבונות שהגיש נישום שלא ניהל פנקסים

               קבילים, ולשום את ההוצאות לפי מיטב שפיטתו.

 

(ב)          נישום שבשנת מס פלונית לא ניהל פנקסים קבילים לא יותרו לו קיזוז הפסדים משנים קודמות

               כנגד הכנסתו באותה שנת מס, ואם הוא חייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ופנקסיו

               נמצאו בלתי קבילים בנסיבות מחמירות, לא יותרו לו באותה שנה ניכויים וקיזוזים בשל חובות

               אבודים והפסדים ולא יוכר לו הפסד לאותה שנה.

 

(ג)           נישום החייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ולא ניהלם או שניהלם אך לא ביסס את

               הדו"ח שלו עליהם, לא יותרו לו באותה שנה ניכויים וקיזוזים של פחת, ריבית, חובות אבודים

               והפסדים, ולא יוכר לו הפסד לאותה שנה.

 

(ד)           נישום החייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ולא ניהל פנקסים קבילים, לא יותר לו

               באותה שנת מס זיכוי ממס לפי סעיף 121א.

 

 

 

פרק שלישי: ניכויים, זיכויים וקיצבאות ילדים

 

 

33א.       הגדרות

 

               בפרק זה –

 

               "נקודת זיכוי" - סכום של 2,136 ש"ח לשנת מס, צמוד למדד כאמור בסעיף 120א', המקוזז כנגד

               המס לאותה שנה;

 

               "נקודת קיצבה" - סכום השווה לסכום נקודת זיכוי כערכה ביום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר

               1996), כשהוא מתואם לפי הוראות סעיף 120ב לענין נקודת קיצבה ומחולק בשנים עשר.

 

 

 34.         זיכוי לתושב ישראל

 

בחישוב המס של יחיד שהיה תושב ישראל בשנת המס יובאו בחשבון שתי נקודות זיכוי.

 

 

35.          זיכוי לעולה

 

(א)          בחישוב המס של עולה יבואו בחשבון –

 

               (1)       1/4 נקודת זיכוי לכל חודש משמונה עשר החדשים הראשונים לעלייתו לישראל;

 

               (2)       1/6 נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החדשים שלאחריהם;

 

               (3)       1/12 נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החדשים שלאחריהם.

 

(ב)          בחישוב מס של בן זוג רשום שהכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו שהוא עולה, והמס על

               הכנסתם מחושב במאוחד, יובאו בחשבון נקודות הזיכוי כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שאם

               הכנסתו של בן הזוג שאינו בן זוג רשום איננה עולה על סכום שהוא פי חמישה מסכום נקודות

               הזיכוי האמורות בסעיף קטן (א) ובסעיף 38, לא תיכלל הכנסת בן הזוג שאינו בן זוג רשום

               בחישוב הכנסתו החייבת של בן הזוג הרשום, ובחישוב המס של בן הזוג הרשום לא יובאו

               בחשבון נקודות הזיכוי האמורות.

 

(ג)           הזיכוי האמור יינתן לשנת מס שכולה או מקצתה נמצאת בתקופת ארבעים ושנים החדשים

               האמורים, לפי מספר החדשים שהעולה ישב בישראל באותה שנה, ולא יינתן אלא בפעם

               הראשונה שנעשה לעולה; לפי בקשתו לא תובא במנין 42 החדשים תקופת היעדרות רצופה

               מהארץ שאיננה פחותה מששה חדשים ואיננה עולה על שלוש שנים.

 

(ד)           בסעיף זה

 

               "עולה" - מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, או מי שזכאי

               לאשרה או לתעודה כאמור ובידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל,

               תשי"ב-1952, תושב חוזר או מי שנמנה עם סוג בני אדם ששר האוצר קבע שדינם כדין עולה

               לענין זה, אך למעט מי שאזרחותו הישראלית התבטלה על פי סעיף 10(ד) לחוק האזרחות,

               תשי"ב-1952.

 

               "תושב חוזר" - יחיד ששב והיה לתושב ישראל בתקופה שמיום ג' בסיוון התש"ע (16 במאי

               2010) עד יום י"ד בתשרי התשע"ג (30 בספטמבר 2012), לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש

               שנים רצופות; לעניין זה יראו מי שבידו תעודת תושב חוזר מאת המשרד לקליטת העלייה ולפיה

               שהה מחוץ לישראל שש שנים לפחות, כמי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות.

 

(ה)          על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע:

 

               (1)       כללים למתן הזיכויים על פי סעיף קטן (א) למי שהיה בעבר בגדר "עולה";

 

               (2)       דרך כלל או במקרים מסויימים, הוראות אחרות לגבי תחילת תקופת 42 החדשים

                           והפסקה ברציפות התקופה.

 

 

36.          זיכוי בעד נסיעה למקום ההשתכרות

 

בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא בחשבון 1/4 נקודת זיכוי כזיכוי נסיעה.

 

 

36א.       זיכוי לאשה

 

בחישוב המס של אשה תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי.;

 

 

37.          זיכוי בעד בן זוג

 

בחישוב המס של יחיד מוטב תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס

שכלכלת בן זוגו היתה עליו, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת, לענין סעיף זה, "יחיד מוטב" - יחיד שהוא או

שבן זוגו הגיע לגיל פרישה, או שהוא או שבן זוגו, עיוור או נכה כמשמעותם בסעיף 5)9)(א).

 

 

38.          זיכוי בעד בן זוג עובד

 

(א)          בחישוב הכנסתו של יחיד תושב ישראל שהוא בן זוג רשום והכנסתו החייבת כוללת את הכנסת

               בן זוגו, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי הכנסת בן זוגו הושגה מיגיעתו האישית מעסק

               או משלח יד או מעבודה לרבות הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (1) עד (6) להגדרתה

               שבסעיף 1, יובאו בחשבון0.25, נקודת זיכוי לפי סעיף 1.5 ,36* נקודות זיכוי אם הם אינם זכאים

               לנקודת קיצבה לפי סעיף 40(א), ו-1.75* נקודות זיכוי אם הם זכאים לנקודות קיצבה כאמור

               ולענין יחיד מוטב כהגדרתו בסעיף 37 תובא בחשבון גם נקודת זיכוי כאמור באותו סעיף

 

(ב)          על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הכנסתו של בן הזוג שאינו בן זוג רשום איננה עולה על סכום

               שהוא פי חמישה מסכום חלקי נקודות הזיכוי האמורות, לפי הענין, לא תיכלל הכנסתו של בן הזוג

               הרשום, ובחישוב המס של בן הזוג הרשום לא יובאו בחשבון חלקי נקודות הזיכוי האמורות.

 

 

39.          זיכוי בעד בן זוג עוזר

 

בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שבן זוגו היה עוזר לו, לפחות 24 שעות בכל שבוע בתוך 9 חדשים של

שנת המס, בהשגת הכנסתו מעסק או ממשלח יד, יובאו בחשבון 1.5 ,* נקודות זיכוי אם הוא איננו זכאי

לנקודת קיצבה לפי סעיף 40(א), ו-1.75* נקודת זיכוי אם הוא זכאי לנקודת קיצבה כאמור, ולענין יחיד

מוטב כהגדרתו בסעיף 37 תובא בחשבון גם נקודת זיכוי כאמור באותו סעיף ובלבד שאם הוא זכאי בשל בן

זוגו, גם לזיכויים שעל פי סעיף 38, ינתנו לו הזיכויים לפי אחד משני הסעיפים, לפי בחירתו.

 

 

39א.       זיכוי לחייל משוחרר

 

בחישוב המס על הכנסתו מיגיעה אישית של חייל משוחרר תובא בחשבון חלק מנקודת זיכוי לכל חודש

משלושים ושישה החודשים הראשונים שלאחר החודש שבו סיים את שירותו הסדיר, כמפורט להלן:

 

(1)          1/6 נקודת זיכוי - אם שירת שירות סדיר של –

 

               (א)       לגבי גבר - 23 חודשים מלאים לפחות;

 

               (ב)       לגבי אישה - 22 חודשים מלאים לפחות;

 

(2)          1/12 נקודת זיכוי - אם שירת שירות סדיר של פחות מ –

 

               (א)       לגבי גבר - 23 חודשים מלאים;

 

               (ב)       לגבי אישה - 22 חודשים מלאים;

 

 

40.          נקודת קיצבה וזיכוי בעד ילדים

 

(א)          יחיד תושב ישראל זכאי לנקודות קיצבה בשל כל אחד מילדיו כקבוע בסעיף 109 לחוק הביטוח

               הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968; תשלום נקודות הקיצבה ייעשה בידי המוסד לביטוח

               לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי.

 

(ב)          (1)       בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד-הורית שהיו לו ילדים

                           שבשנת המס טרם מלאו להם תשע עשרה שנה ושכלכלתם היתה עליו, אך אינו זכאי

                           לנקודת זיכוי לפי סעיף 37, יובאו בחשבון, בנוסף לנקודות הקיצבה לפי סעיף קטן (א),

                           בשל ילדיו כאמור הנמצאים אצלו, 1/2 נקודת זיכוי בשל כל ילד, בשנת לידתו ובשנת

                           בגרותו, שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת

                           המס שבה מלאו לו חמש שנים, ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה

                           מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו;

 

               (1א)     בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא אב לפעוט במשפחה חד-הורית ואינו זכאי

                           לנקודות זיכוי לפי פסקה (1), יובאו בחשבון, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית,

                           בשל כל פעוט כאמור, נקודות זיכוי כמפורט להלן, ואולם אם אמו של הפעוט במשפחה

                           חד-הורית היא תושבת ישראל ואינה זכאית, בשל אותו פעוט, לנקודות זיכוי לפי פסקה

                           (1), יובאו בחשבון נקודות הזיכוי לפי פסקת משנה זו, כנגד הכנסתה מיגיעה אישית, ולא

                           כנגד הכנסתו של האב:

 

                           (א)       נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שבה מלאו לו שלוש

                                       שנים;

 

                           (ב)       שתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס

                                       שלאחריה.

 

               (1ב)     במשפחה חד-הורית שבה ילד להורה אחד ואותו הורה זכאי לנקודות זיכוי לפי פסקה

                           (1), תובא בחשבון כנגד הכנסתו מיגיעה אישית של אותו הורה, נקודת זיכוי אחת

                           נוספת; היה ילדו של אותו הורה פעוט, יובאו בחשבון כנגד הכנסתו של ההורה כאמור,

                           על אף הוראות פסקה (1א), גם נקודות הזיכוי לפי אותה פסקה.

 

               (2)       הורים החיים בנפרד יקבל ההורה הזכאי לנקודת זיכוי לפי פסקה (1), נקודת זיכוי אחת

                           נוספת ואם כלכלת ילדיהם מחולקת ביניהם, יקבל ההורה שאינו זכאי לנקודת זיכוי על פי

                           פסקה (1), נקודת זיכוי אחת או חלק ממנה לפי חלקו בהוצאות הכלכלה.

              

               (3)       לענין סעיף קטן זה –

 

                           "ילד להורה אחד" - ילד שבשנת המס טרם מלאו לו תשע עשרה שנים ואחד מהוריו

                           נפטר בשנת המס או קודם לכן או שהוא רשום במרשם האוכלוסין בלא פרטי אחד

                           ההורים;

 

                           "פעוט" - ילד שטרם מלאו לו ארבע שנים בשנת המס;"

 

                           "שנת לידה" - שנת המס שבה נולד הילד;

 

                           "שנת בגרות" - שנת המס שבה מלאו לילד שמונה עשרה שנים;

 

 

40א.       נקודת זיכוי לגרוש שנשא אשה אחרת

 

בחישוב המס של גרוש שהוא או בן זוגו משלם מזונות לבן זוגו לשעבר, והוא נשוי לבן זוג אחר, תובא

בחשבון נקודת זיכוי אחת.

 

 

40ב.       נקודת זיכוי נער

 

בחישוב המס של יחיד שמלאו לו או לבן זוגו 16 שנים אך לא 18 שנים תובא בחשבון נקודת זיכוי.

 

 

40ג. מחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודים לתואר אקדמי ראשון או שני

 

(א)          בחישוב המס של יחיד תושב ישראל (בסעיף זה - יחיד) תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת אם הוא

               זכאי לקבל תואר אקדמי ראשון ומחצית נקודת זיכוי אם הוא זכאי לקבל תואר אקדמי שני,

               ממוסד להשכלה גבוהה.;

 

(ב)          נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי כאמור בסעיף זה, לפי הענין, תובא בחשבון במספר

               שנות מס שהן כמספר שנות לימודיו האקדמיות, ובלבד שתובא בחשבון בלא יותר משלוש שנות

               מס בעבור לימודי תואר אקדמי ראשון ובלא יותר משתי שנות מס בעבור לימודי תואר אקדמי

               שני.

 

(ג)           נקודת זיכוי אחת כאמור בסעיף זה בעבור לימודי תואר אקדמי ראשון תובא בחשבון החל בשנת

               המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר אקדמי ראשון, ומחצית נקודת זיכוי כאמור

               בסעיף זה בעבור לימודי תואר אקדמי שני - החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו

               לימודיו לתואר אקדמי שני.

 

(ד)           על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) –

 

               (1)       היה היחיד זכאי לקבל תואר אקדמי שלישי ברפואה או ברפואת שיניים תובא בחשבון

                           נקודת זיכוי אחת, בשלוש שנות מס, ומחצית נקודת זיכוי, בשתי שנות מס, החל בשנת

                           המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר האקדמי השלישי;

 

               (2)       למד היחיד במסלול לימודים ישיר לתואר אקדמי שלישי תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת

                           בעבור לימודי תואר ראשון, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו

                           לתואר הראשון, ובמספר שנות מס כאמור בסעיף קטן (ב) לענין לימודי תואר אקדמי

                           ראשון; כמו כן, תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי, למשך שתי שנות מס, החל בשנת

                           המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר אקדמי שלישי.

                          

(ה)          נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי כאמור בסעיף זה, לפי הענין, תובא בחשבון בעבור

               לימודים לתואר אקדמי ראשון אחד או לתואר אקדמי שני אחד, בלבד, ולאחר שהיחיד המציא

               לפקיד השומה אישור על סיום לימודיו וזכאותו לתואר כאמור.

 

(ו)            בסעיף זה-

 

               "חוק המועצה" - חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

 

               "מוסד להשכלה גבוהה" - כמשמעותו בחוק המועצה;

 

               "תואר אקדמי" - תואר מוכר כמשמעותו לפי חוק המועצה.

 

 

40ד.       מחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע

 

(א)          בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי אם סיים לימודי מקצוע

               והיה זכאי לתעודת מקצוע, ובלבד שהמציא לפקיד השומה אישור על סיום לימודיו וזכאותו

               לתעודת מקצוע כאמור.

 

(ב)          מחצית נקודת זיכוי כאמור בסעיף זה תובא בחשבון במספר שנות מס כמספר שנות לימודי

               המקצוע, ובלבד שתובא בחשבון בלא יותר משלוש שנות מס.

 

(ג)           מחצית נקודת זיכוי כאמור בסעיף זה תובא בחשבון החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה

               הסתיימו לימודיו.

 

(ד)           בסעיף זה –

 

               "לימודי מקצוע" - לימודים לרכישת מקצוע מסוים, בהיקף שעות לימוד הזהה ל-1,700 שעות

               לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה, כהגדרתו בסעיף 40ג, לפחות;

 

               "תעודת מקצוע" - תעודה הניתנת בסיום לימודי מקצוע, המוכרת על ידי משרד ממשלתי.;

 

 

40ה.       מניעת כפל

 

יחיד שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 40ג ובסעיף 40ד, יהיה זכאי לבחור אם יובאו בחשבון

בחישוב המס שלו נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי, לפי הענין, לפי סעיף 40ג או מחצית נקודת זיכוי

לפי סעיף 40ד.

 

 

40ו.         נקודת זיכוי לאדם שחזר לעבודה

 

פקע.

 

 

41.          בן זוג שהיה נשוי חלק מהשנה

 

בן זוג שאיננו בן זוג רשום שהיה נשוי בחלק משנת המס יהא זכאי, לענין חישוב המס שהוא חייב בו –

 

(1)          בעד התקופה שבה לא היה נשוי - ל-1/12 מנקודות הזיכוי לפי סעיפים 40 36 ,34(ב) ו-40ב

               כפול במספר החדשים בשנת המס שבהם לא היה נשוי;

 

(2)          בעד התקופה שבה היה נשוי ל-1/12 מנקודות הזיכוי לפי סעיף 66 כפול במספר החדשים בשנת

               המס שבהם היה נשוי.

 

 

42.          פטור למעוטי הכנסה

 

בטל.

 

 

43.          בטל.

 

 

44.          זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד

 

בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו שילם בשנת המס בעד החזקתם במוסד

מיוחד של ילד, בן זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים

בדעתם, וכן בשל החזקת ילד מפגר במוסד מיוחד, יותר לו זיכוי ממס של %35 מאותו חלק מהסכומים

ששילם העולה על %12.5 מהכנסתו החייבת. שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים לזכאות לזיכוי ממס

על פי סעיף זה.

 

 

45.          זיכוי בעד נטולי יכולת

 

(א)          יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר או שהיה לבן זוגו ילד

               כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור;

 

(ב)          בוטל.

 

(ג)           יחיד יהיה זכאי לנקודות הזיכוי על פי סעיף קטן (א) רק אם לא קיבל זיכוי ממס עבור אותו ילד על

               פי סעיף 44.

 

(ד)           שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לזכאות לנקודות זיכוי על פי סעיף זה.

 

 

45א.       זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים

 

(א)          יחיד יזוכה ממס ב - %25 מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס

 

               (1)       לביטוח חייו או חיי בן זוגו בחברת ביטוח אם הוא תושב ישראל;

 

               (2)       בוטל

 

(ב)          יחיד יזוכה ממס ב - %35 מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס לקופת גמל לקיצבה,

               או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות

               הפנסיה שלו או של בן זוגו, או שישולמו כאמור לביטוח קצבת שאירים

 

(ב1)        עמית מוטב יזוכה ממס כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם בשל סכומים ששילם לביטוח חיי

               ילדו בחברת ביטוח, לקופת גמל לטובת ילדו או לשם שמירת זכויות הפנסיה של ילדו, בכפוף

               לתנאים האמורים באותם סעיפים קטנים, לפי הענין, ובלבד שגילו של אותו ילד, בשנת המס,

               היה 18 שנים ומעלה.

 

(ג)           בסעיף זה –

 

               "ביטוח חיים" - ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא מרכיב החיסכון, שאינו כולל

               תשלומי פנסיה לשאירים.

 

               "ביטוח קצבת שאירים" - ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא מרכיב החיסכון,

               הכולל תשלומי פנסיה לשאירים;

 

               "הכנסה מבוטחת", "הכנסה מזכה" ו"עמית מוטב" - כהגדרתם בסעיף 47;

 

(ד)           על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי ליחיד שאינו עמית

               מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים

               המפורטים להלן:

 

               (1)       סכום של 1,644 שקלים חדשים;

               (2)       הסכום הנמוך מבין אלה:

 

                           (א)       כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);

 

                           (ב)       (1)       לעניין יחיד שלא היתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - %5 מהכנסתו

                                                   המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו

                                                   לביטוח קצבת שאירים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.%5

                                                   מהכנסתו המזכה של היחיד.

 

                                       (2)       לעניין יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - %7 מהכנסתו

                                                   המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו

                                                   לביטוח קצבת שאירים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 5.1%

                                                   מהכנסתו המזכה של  היחיד,  ושהסכום  הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד

                                                   סך הסכומים ששולמו לביטוח חיים כאמור בסעיף קטן (א)(1), לביטוח

                                                   קצבת שאירים כאמור בסעיף קטן (ב) ובשל הכנסה שאינה מעבודה, לא

                                                   יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של היחיד.

 

(ה)          על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב בעד

               סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים

               להלן:

 

               (1)       הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(1);

               (2)       הסכום הנמוך מבין אלה:

 

                           (א)       כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1);

 

                           (ב)       (1)       לענין עמית מוטב שלא היתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת - %5

                                                   מהכנסתו החייבת עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1)

                                                   להגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1)לשנה ובלבד שהסכום הכולל

                                                   שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח קצבת שאירים כאמור

                                                   בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 5.1% מהכנסתו המזכה של העמית

                                                   המוטב;

 

                                       (2)       לענין עמית מוטב שהיתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת - הסכום

                                                   המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים להלן:

 

                                                   (א)       7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה מבוטחת, ובלבד שהסכום

                                                               הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח קצבת

                                                               שאירים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.%5 מהכנסתו

                                                               כאמור, ושהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סך הסכומים

                                                               ששולמו לביטוח חיים לפי סעיפים קטנים (א)(1) ו-(ב1), ולביטוח

                                                               קצבת שאירים לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על %5 מהכנסתו

                                                               כאמור;

 

                                                   (ב)       %5 מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום

                                                               השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה

                                                               מזכה" שבסעיף 47(א)(1) לשנה, בניכוי סכום כאמור בפסקה

                                                               (1) לאותה הגדרה או סכום הכנסתו המבוטחת, לפי הנמוך

                                                               מביניהם ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים

                                                               ששולמו לביטוח קצבת שאירים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה

                                                               על 1.5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת.

 

 

45ב.       זיכוי לתלמיד

 

בוטל.

 

 

46.          תמורה למוסד ציבורי  

 

(א)          אדם שתרם בשנת מס פלונית סכום העולה על 310 שקלים חדשים לקרן לאומית או למוסד

               ציבורי כמשמעותו בסעיף 2)9) שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת,

               יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה - אם הוא יחיד,

               ובשיעור הקבוע בסעיף 126(א) מסכום התרומה - אם הוא חבר-בני-אדם, ובלבד שלא יינתן זיכוי

               בשנת מס פלונית בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום

               באותה שנה או על 7,636,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם (להלן - התקרה לזיכוי);

               סכום העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, יזוכה מהמס בהתאם להוראות סעיף

               זה בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס

               כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי.

 

(א1)        מוסד ציבורי כאמור בסעיף קטן (א) שלא הגיש שני דוחו"ת שנתיים ברציפות, או שמן הדוחו"ת

               שהגיש עולה כי אינו מנהל פנקסים כדין או שחלק מהותי מפעילותו אינו להשגת המטרה

               הציבורית, רשאי שר האוצר לבטל את קביעתו לענין סעיף קטן (א).

 

(א2)        חידושה של קביעה שבוטלה לפי סעיף קטן (א1) טעון אישורה של ועדת הכספים של הכנסת.

 

(ב)          הסכומים שבסעיף קטן (א) יתואמו בכל שנת מס, בהתאם לשיעור עליית המדד מן המדד

               שפורסם בחודש אוגוסט שלפני שנת המס ועד המדד שפורסם בחודש אוגוסט של שנת המס;

               הסכום המזערי שהוגדל כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 ש"ח, והסכום המירבי

               שהוגדל כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1000 ש"ח; המנהל יפרסם הודעה

               ברשומות בדבר הסכומים שהוגדלו ועוגלו כאמור.

 

(ג)           בסעיף זה, "קרן לאומית" - הסוכנות היהודית לא"י, ההסתדרות הציונית העולמית, המגבית

               המאוחדת לישראל והקרן הקיימת לישראל.

 

(ד)           (1)       נקבעו פנקסיו של מוסד ציבורי כבלתי קבילים קביעה שאינה ניתנת לערר או לעירעור,

                           רשאי המנהל לבטל את הקביעה שלפי סעיף קטן (א) מאותו יום ואילך.

 

               (2)       המוסד יודיע לציבור על ביטול כאמור, בדרך ובמועד שקבע המנהל.

 

 

46א.       תקרה כוללת להטבות מס לתרומות ולמו"פ

 

על אף האמור בכל דין, הסכום הכולל שבשלו יותר בשנת מס פלונית זיכוי בשל תרומות על פי סעיף 46

וניכוי בשל השתתפות במימון מחקר ופיתוח שמבצע אדם אחר על פי סעיף 20א ועל פי חוק מס הכנסה

(הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ"ד-1983, לא יעלה על %50

מהכנסתו החייבת של נישום באותה שנה; לענין זה, "הכנסה חייבת" - לפני הניכוי בשל השתתפות במחקר

ופיתוח.

 

 

46ב.       זיכוי בשל תרומה - תוספת לבסיס המקדמות

 

סכום המס שאדם הופטר מתשלומו בשל הזיכוי בעד תרומות לפי סעיף 46 ולפי כל דין אחר, יווסף לסכום

המס המהווה בסיס לקביעת מקדמות על פי סעיף 175.

 

 

47.          ניכוי תשלומים או תגמולים או קצבה

 

(א)          בסעיף זה –

 

               (1)       "הכנסה מזכה" - סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי

                           סעיף 47א, כמפורט להלן, לפי הענין:

 

                           (1)       לגבי יחיד שהיתה לו רק הכנסת עבודה - עד לסכום של 84,720 שקלים חדשים

                                       לשנה;

 

                           (2)       לגבי יחיד שלא היתה לו הכנסת עבודה - עד לסכום של 120,000 שקלים

                                       חדשים לשנה;

 

                           (3)       לגבי יחיד שהיו לו הכנסת עבודה והכנסה שאינה הכנסת עבודה, בשל הכנסת

                                       עבודה - עד לסכום האמור בפסקה (1) ובשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה - עד

                                       לסכום האמור בפסקה (2) בניכוי הכנסת העבודה שלו, או בניכוי הסכום האמור

                                       בפסקה (1), לפי הנמוך מביניהם, ובלבד שתובא בחשבון, תחילה, הכנסת

                                       העבודה שלו.

 

               (2)       בוטל

 

               (3)       "הכנסה לעמית עצמאי" - סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה

                           ועל פי סעיף 47א עד לסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי

                           הכנסתו המבוטחת;

 

               (4)       "הכנסה מבוטחת" - הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס,

                           סכומים לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או

                           חוזה;

 

               (5)       "הכנסה נוספת" - הסכום הנמוך מבין אלה:

 

                           (1)       סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א,

                                       שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה"

                                       לשנה;

 

                           (2)       סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א

                                       עד לסכום השווה לארבע פעמים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה

                                       מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת או הסכום האמור בפסקה (1) לאותה

                                       הגדרה, לפי הגבוה מביניהם;

 

               (6)       בוטל

 

               (7)       "עמית מוטב" - יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל

                           לקצבה, בסכום שלא פחת מ-%16 מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס;

 

               (8)       "השכר הממוצע במשק" - כהגדרתו בסעיף 3(ה2)(3);

 

(ב)          יחיד שאינו עמית מוטב, שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה בלבד,

               לטובת אחד מהם, והכל, גם אם ציווה שלאחר מותו תועבר זכותו לטובת מוסד שהוכר כמוסד

               ציבורי לענין סעיף 9(2), או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר

               האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה של אחד מהם, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור ובלבד

               שהניכוי לא יעלה על –

 

               (1)       %7 מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה, ואולם אם שילם סכום העולה על 12%

                           מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק העולה על %12 כאמור, ניכוי נוסף עד ל-%4

                           מאותה הכנסה;

 

               (2)       הסכום הנמוך מבין אלה:

 

                           (א)       %5 מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת;

  

                           (ב)       %5 מהכנסתו החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום השווה לארבע פעמים

                                       הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו

                                       המבוטחת;

 

                           (ב1)     לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה

                                       לטובת העמית המוטב, ולעמית מוטב שבשנת המס שילם סכומים כאמור לטובת

                                       ילדו שגילו, בשנת המס, 18 שנים ומעלה, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור,

                                       ובלבד שהניכוי לא יעלה על אלה, לפי הענין:

 

                                       (1)       בשל סכומים ששולמו כאמור - %11 מההכנסה לעמית עצמאי;

 

                                       (2)       בשל סכומים ששולמו כאמור ושבשלם לא הותר ניכוי לפי פסקה (1), -

                                                   %7 מההכנסה הנוספת; ואולם אם הסכומים ששולמו כאמור עולים על

                                                   %12 מהכנסתו הנוספת, יותר לו בשל החלק העולה על %12 כאמור,

                                                   ניכוי נוסף שלא יעלה על %4 מההכנסה הנוספת, והכל בלבד שלא יינתן

                                                   ניכוי לפי פסקה זו בשל סכומים שהופקדו בעד העמית המוטב שסכומם

                                                   אינו עולה על %16 מהשכר הממוצע במשק.

 

                           (ב2)     סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה ניתן לנכותו לפי סעיף קטן (ב1),

                                       ולהיפך;

 

                           (ג)        סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) לא יובא בחשבון לצורך סעיף 45א.

 

                           (ד)        שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכויים בשיעורים

                                       גבוהים מהאמורים בסעיף קטן (ב) לסוג מסויים של בני-אדם ובתנאים שיקבע.

 

 

47א.       ניכוי בשל תשלומי ביטוח לאומי ומס מקביל

 

(א)          יחיד שבשנת מס שילם דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן

               - חוק הביטוח) ומס מקביל לפי חוק מס מקביל, התשל"ג-1973 (להלן - מס מקביל), בשל

               הכנסה שאינה הכנסת עבודה, יותר לו ניכוי של %52 מהסכום ששילם, למעט תוספת לפי סעיף

               179(א) לחוק הביטוח, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הכנסתו החייבת שלפני הניכוי.

 

(ב)          הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי יחיד שמעבידו אינו חייב בתשלום מס מקביל בעדו או

               בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו והוא חייב בתשלומם לגבי הכנסת העבודה שלו.

 

(ג)           יחיד שמעבידו אינו חייב בתשלום מס מקביל בעדו וגם הוא עצמו אינו חייב בתשלום מס מקביל,

               וכן יחיד אחר הפטור מתשלום מס מקביל, יותר לו ניכוי של %52 מהסכומים ששילם בעד ביטוח

               רפואי שאינו ביטוח רפואת שניים, לגוף שקבע שר האוצר לאחר התייעצות עם שר הבריאות, עד

               לסכום המס המקביל שהיה חל לגביו אילו היה חייב בתשלומו.

 

(ד)           הוראות סעיף זה לענין חוק מס מקביל יחולו רק בעד התקופה המסתיימת ביום כ"א בטבת

               התשנ"ז (31 בדצמבר 1996).

 

 

47ב.       ניכוי בשל ביטוח רפואי

 

בוטל.

 

 

47ג.        שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני כתשלומים לקופת גמל

 

(א)          שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו, לענין סעיפים 3(ה5)17 ,(3א), 45א ו-47,

               שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני, כתשלומים ששולמו לקופת גמל; קבע שר האוצר

               כאמור, יחולו התנאים, התקרות, והמגבלות הקבועים בסעיפים האמורים, בשינויים המחויבים,

               על שכר והחזר הוצאות ששולמו כאמור.

 

(ב)          בסעיף זה, "יועץ פנסיוני" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת

               סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005

 

 

48.          זיכויים לתושבי האזור

 

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיפים 36 ,34 ו-37, כולן או

מקצתן, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי תושבי אזור שאינם אזרחים ישראליים, כולם או חלקם, כאילו

היו תושבי ישראל; לענין זה, "אזור", "תושב אזור" ו"אזרח ישראלי" - כהגדרתם בסעיף 3א.

 

 

48א.       זיכויים לעובד זר

 

שר האוצר רשאי לקבוע כי הוראות פרק זה לענין זיכויים, כולן או מקצתן, לא יחולו על עובד זר או על סוגי

עובדים זרים שיקבע, או שיחולו עליהם באופן חלקי בתנאים שיקבע; לענין זה, "עובד זר" - כהגדרתו בחוק

עובדים זרים (איסור העסקה שלא בדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 11, אף אם רואים אותו

כתושב לענין פקודה זו.

 

 

 

חלק ד': חישוב ההכנסה במקרים מיוחדים

 

 

פרק ראשון: חברות ביטוח

 

 

49.          חברת ביטוח כללי

 

(א)          על אף האמור בפקודה זו, חברה העוסקת בביטוח כללי, בין שהשתכרויותיה או רווחיה נובעים

               כולם מישראל ובין שמקצתם מישראל ומקצתם מחוץ לארץ, יהיו השתכרויותיה או רווחיה

               הטעונים מס נקבעים בדרך זו:

 

               (1)       מסך-כל הפרמיות ברוטו והריבית וכל הכנסה אחרת שקיבלה או שהיא עשויה לקבל

                           בישראל ינוכה סך-כל הפרמיות שהחזירה למבוטחים וששילמה בעד ביטוח משנה;

 

               (2)       היתרה שנתקבלה כאמור תנוכה ממנה עתודה לסיכונים שלא חלפו בסוף שנת המס,

                           מחושבת לפי התאחוז המקובל באותה חברה לסיכונים אלה לגבי כלל עסקיה, ותיווסף

                           עליה העתודה מחושבת כאמור, לסיכונים שלא חלפו בתחילת שנת המס, ובלבד

                           שהתאחוז המקובל לא יעלה על התאחוז שהוא סביר ומתאים בכל מקרה ומקרה;

 

               (3)       מן הסכום נטו שנתקבל לפי פסקה (2) ינוכו –

 

                           (א)       סכום ההפסדים למעשה, פחות הסכום שנגבה בשל הפסדים אלה על פי ביטוח

                                       משנה;

 

                           (ב)       הוצאות הנהלה וסוכנות בישראל;

 

                           (ג)        חלק יחסי הוגן מהוצאות המשרד הראשי הנמצא בחוץ לארץ.

 

(ב)          הפסיקה החברה למעשה, בתקופה מסויימת שבתוך שנת המס או בשנה שלפניה, את עסקיה

               בישראל בסוג פלוני של ביטוח, לא תנוכה עתודה לאותו ביטוח.

 

 

50.          חברת ביטוח חיים

 

על אף האמור בפקודה זו, חברה העוסקת בביטוח חיים בלבד או בנוסף על ביטוח כללי (להלן - חברת

ביטוח חיים) רואים את רווחיה מעסקי ביטוח חיים כשווים לסכום הרווחים כשהם מחושבים לפי סעיף 49,

אגב קביעת העתודות לפי חישוב אקטוארי ובשינויים המחוייבים לפי הענין, ובלבד שלא יותרו עתודות

בסכום העולה על סכום העתודות המחושבות לפי בסיס החישוב האקטוארי שהוא סביר ומתאים בכל

מקרה ומקרה.

 

 

51.          הוצאותיה של חברת ביטוח חיים

 

הוצאות שהוציאה חברת ביטוח חיים ברכישת חוזים לביטוח חיים, ובכלל זה תשלומים לסוכן, ייחשבו

כהוצאות בשנה שבה הוצאו או הועברו לזכותו של הסוכן, בין אם החברה זקפה הוצאות אלה בחשבון ריווח

והפסד שלה לחובת אותה שנה ובין אם לאו.

 

 

52.          חברת ביטוח חיים המקבלת פרמיות מחוץ לארץ

 

חברת ביטוח חיים שקיבלה רוב הפרמיות מחוץ לארץ, רואים כרווחיה חלק יחסי מכלל הכנסותיה

מהשקעות, שהוא כיחס שבין סכום הפרמיות שקיבלה בישראל לבין סך-כל הפרמיות שקיבלה, או את

הכנסתה למעשה מהשקעות בישראל, הכל לפי הסכום הגדול יותר, לאחר שנוכו מסכום הרווחים הוצאות

הסניף או הסוכנות בישראל וחלק יחסי הוגן של הוצאות המשרד הראשי של החברה הנמצא בחוץ לארץ.

 

 

53.          מבטח-חוץ שקיבל פרמיות מביטוח בישראל

 

אדם שאינו תושב ישראל העוסק בעסקי ביטוח ושולמו לו פרמיות בקשר לביטוח נכסים בישראל, או בקשר

לביטוח מפני מקרה העשוי לקרות בישראל בלבד, או ששולמו על ידי מבוטחים שהם תושבי ישראל, שלא

באמצעות סניף או מורשה בישראל שהורשו להוציא פוליסות בשמה - רואים אותו כאילו השיג רווחים

בישראל מאותם עסקי ביטוח, ואת סכום רווחיו כשווה ל- %10 מהסכום הכולל של הפרמיות ששולמו לו

כאמור; אולם אם הגיש האדם לפקיד השומה דו"ח של רווחיו מן העסקים האמורים והדו"ח מניח את דעתו

של המנהל יחושבו רווחים אלה בהתאם להוראות סעיפים 49 או 52-50, הכל לפי הענין.

 

 

 

פרק שני: גופים שיתופיים

 

 

סימן א': קיבוצים

 

 

54.          הגדרות

 

(א)          בסימן זה –

 

               "קיבוץ" - קיבוץ או קבוצה המאוגדים כאגודה שיתופית על פי התקנות לדוגמא שאושרו על ידי

               רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג;

 

               "חבר" - לגבי קיבוץ - יחיד שהיה חבר באותו קיבוץ בגמר שנת המס.

 

(ב)          אין הוראות סימן זה באות לגרוע מהוראות סעיף 2)9).

 

 

55.          שומת קיבוץ

 

שומתם של קיבוץ ושל כל חבריו תיעשה, על אף האמור בפקודה זו, לפי הוראות הסעיפים 60-56.

 

 

56.          ההכנסה החייבת

 

שוויה של אספקת המחיה שנתן קיבוץ מכוח החברות לחבריו ולבני זוגם ולילדיהם שאינם חברים, יראו

כחלק מהכנסתו החייבת של הקיבוץ ולא כהכנסת החברים.

 

 

57.          המס

 

(א)          קיבוץ ישלם מס בסכום השווה לסך כל המס שחבריו היו חייבים לשלם, אילו היתה כל הכנסתו

               החייבת מתחלקת ביניהם בחלקים שווים והיתה הכנסתם היחידה החייבת; ולענין זה יחולו

               סעיפים 34 עד 46א ו-47 והוראות הפרק השלישי לחלק ד', למעט סעיף 66 שבו בהתאם להרכב

               המשפחות של חברי הקיבוץ, ואולם לענין התרת ניכויים על פי סעיף 47 לא תובא בחשבון

               הכנסה של החבר מחוץ לקיבוץ שבעדה הוא זכאי לתגמולים, למענק או לקצבה.

 

(ב)          (1)       לצורך חישוב המס שחייב בו קיבוץ, רשאי הקיבוץ לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על

                           הכנסתו החייבת לאחר שחולקה בין חבריו לפי סעיף קטן (א) עד סכום של 42,000

                           שקלים חדשים לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

 

                           (א)       שני בני הזוג חברי הקיבוץ עובדים בעבודה מזכה;

 

                           (ב)       התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 66(ה) כלהלן –

 

                                       (1)       בפסקה (2) –

 

                                                   (א)       פסקת משנה (א), ולענין זה יקראו אותה כאילו במקום "במקום

                                                               העיסוק הקבוע" נאמר "בעבודה מזכה";

 

                                                   (ב)       פסקת משנה (ג);

 

                                       (2)       בפסקה (3).

 

                           (ג)        הקיבוץ ערך רישום מדויק לגבי עבודתם של כל חברי הקיבוץ, הן במסגרת

                                       הקיבוץ והן מחוצה לו; לענין פסקה זו יראו כהכנסה חייבת שבשלה רשאי הקיבוץ

                                       לתבוע חישוב נפרד, את הכנסתו החייבת של הקיבוץ, כפי שחושבה לענין סעיף

                                       קטן (א), בהפחתת הכנסה חייבת שאינה הכנסה לפי סעיף 1)2) או (2);

 

               (2)       על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 66(ג), יחולו לגבי החישוב הנפרד;

 

               (2א)     על הכנסה שלגביה נתבע חישוב נפרד כאמור בסעיף קטן זה, לא יחולו הוראות סעיפים

                           38 ו-39.

 

               (3)       שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ותיאומים נוספים

                           לרבות לענין ההכנסה החייבת שבשלה רשאי הקיבוץ לתבוע חישוב נפרד, לענין החלת

                           הוראות סעיף 66(ג), ובכלל זה יהא רשאי לקבוע סוגי עובדים אשר יראו בהם כמי

                           שעבדו בעבודה מזכה 36 שעות בשבוע, והכל בתנאים שיקבע;

 

                           בסעיף זה –

 

                           "עבודה מזכה" - עבודה בענף המניב לקיבוץ, במישרין או בעקיפין, הכנסה לפי סעיף

                           1)2) או עבודה שבשלה משולמת הכנסה לפי סעיף 2)2), והכל ובלבד שאינה עבודה

                           במתן אספקת המחיה לחברי הקיבוץ, במישרין או בעקיפין;

 

                           "קיבוץ" - כהגדרתו בסעיף 54.

 

 

58.          נקודת זיכוי בעד ילדים

 

קיבוץ יהא זכאי לנקודות הזיכוי שהיו חבריו זכאים להם לפי סעיף 38 אילו היתה כלכלת ילדיהם עליהם.

 

 

58א.       קרן השתלמות לחבר קיבוץ

 

(א)          בחישוב ההכנסה החייבת של קיבוץ יותרו בניכוי סכומים ששילם הקיבוץ לקרנות השתלמות

               לחברי הקיבוץ המתנהלות על שם חברי הקיבוץ, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל - %2.5

               מהכנסתו הקובעת של הקיבוץ;הסכומים כאמור לא יעלו על %4.5 מהכנסתו הקובעת של

               הקיבוץ;

 

(ב)          יראו סכומים ששולמו לחבר קיבוץ מקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כאמור בסעיף קטן (א),

               כהכנסה לענין סימן זה במועד קבלתם, ויחולו הוראות סעיף 16) 9א), בשינויים המחוייבים, כאילו

               היה חבר הקיבוץ עובד.

 

(ג)           לענין סעיף זה –

 

               "הכנסה קובעת" - ההכנסה החייבת של הקיבוץ לפני הניכוי לפי סעיף קטן (א) ועד לסכום השווה

               ל-213,000 ש"ח בשנה, מוכפל במספר חברי הקיבוץ שעבורם משלם הקיבוץ לקרן השתלמות

               לחברי קיבוץ;

 

               "חבר קיבוץ" - חבר כהגדרתו בסעיף 54, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאים אלה:

 

               (1)   מלאו לו 21 שנים, וטרם מלאו לו 70 שנים, בשנת המס;

               (2)   לא מופקדים עבודו סכומים בקרן השתלמות בנוסף לסכומים כאמור בסעיף קטן (א);

               (3)   עובד בקיבוץ או מטעמו באופן סדיר וקבוע;

 

               "קרן השתלמות לחברי קיבוץ" - קרן השתלמות המיועדת לחברי קיבוץ.

 

 

60 - 59.  בטלים.

 

 

 

סימן ב': מושבים ואגודות חקלאיות

 

 

61.          מושבים שיתופים וכדומה

 

המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, להורות, כי הוראות סימן א' יופעלו לגבי שומתם של מושבים שיתופיים או

של אגודות שיתופיות אחרות להתיישבות חקלאית ושל חבריהן, אם הוכח להנחת דעתו שדרכי הנהלת

העסקים באגודות האמורות דומות באפיין לאלה הנהוגות בקיבוץ.

 

 

62.          אגודה שיתופית חקלאית

 

דינה של אגודה שיתופית שסווגה כאגודה שיתופית חקלאית לענין פקודת מס הבולים, יהיה בשנת מס

פלונית כדין שותפות לענין פקודה זו, אם האגודה תבעה כך בדו"ח לפי סעיף 131 לאותה שנת מס,

המפרט את שמותם ומענם של חבריה ואת החלק המגיע לכל אחד מהם בהכנסתה החייבת באותה שנת

מס, ובלבד שהחלטה על תביעה כאמור נתקבלה באסיפה הכללית של האגודה בהתאם לתקנותיה וניתנה

לה הסכמתם בכתב של רוב חברי האגודה.

 

 

 

סימן ג': שותפויות וחברות בית

 

 

63.          שותפויות

 

(א)          הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעסק פלוני או במשלח-יד פלוני עוסקים שני בני-אדם

               או יותר יחד –

 

               (1)       יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות - והיא תתברר

                           בהתאם להוראות פקודה זו - כהכנסתו של אותו שותף, והיא תיכלל בדו"ח על הכנסתו

                           שעליו להגיש לפי הוראות פקודה זו;

 

               (2)       ראש השותפים, היינו אותו שותף מן השותפים תושבי ישראל ששמו נקוב ראשונה

                           בהסכם על השותפות - ואם אותו ראש השותפים אינו פועל ראש השותפים הפועל –

                           יערוך וימסור, לפי דרישת פקיד השומה, דו"ח על הכנסת השותפות בכל שנה, כפי

                           שתתברר בהתאם להוראות פקודה זו, ויפרש בה שמם ומענם של השותפים האחרים

                           שבפירמה ואת החלק שכל שותף זכאי לו בהכנסת ה שנה; אם אין מן השותפים תושב

                           ישראל, יערוך וימסור את הדו"ח מיופה כוח, סוכן, מנהל או עמיל של הפירמה היושב

                           בישראל;

 

               (3)       על דו"ח כאמור יחולו הוראות פקודה זו בדבר אי-מסירת דו"ח או פרטים הנדרשים

                           בהודעת פקיד שומה.

 

(ב)          לא הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שעסק פלוני או משלח-יד פלוני מתנהל על ידי שני בני-

               אדם או יותר יחד, יראו את ההשתכרות או הרווחים של אותו עסק או משלח-יד כאילו הגיעו

               לאחד הזכאים לקבל חלק מהם, אשר פקיד השומה יבחר בו, והשומה תיערך בהתאם לכך;

               נערכה השומה כאמור לא יראו את השותפות כחבר בני-אדם לענין סעיף 162.

 

(ג)           שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג בערעור בהתאם לסעיפים 158-153, על החלטת

               פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף זה.

 

(ד)           שר האוצר רשאי לקבוע בצו סוגי שותפויות שיראו אותן לענין פקודה זו כחברה; קבע כאמור,

               יראו את השותפות לענין פקודה זו כאילו היא חברה, וסכום שחילקה השותפות לשותפים יראוהו

               כדיבידנד; לענין זה, "שותפות" - שותפות שיחידותיה הוצאו לפי תשקיף והן רשומות למסחר

               בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה אחרת שקבע שר האוצר לענין זה.

 

(ה)          (1)       המנהל רשאי להורות לענין שותפויות מוגבלות מסוימות שקבע, שיש להן הכנסה מעסק

                           לפי סעיף 1)2), כי יראו את הכנסתו החייבת של שותף מוגבל, שהתקיימו לגביו התנאים

                           שקבע המנהל, כולה או חלקה, כרווח הון לפי חלק ה', למשך תקופה שאינה עולה על

                           183 ימים, והכל בתנאים ובתיאומים שהורה; לענין זה, "שותפות מוגבלת" ו"שותף

                           מוגבל" -כמשמעותם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975

 

               (2)       שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי, בתקנות, להאריך את תקופת

                           תוקפה של הוראה שנתן המנהל לפי פסקה (1) לתקופה, בתנאים ובתיאומים שקבע.

 

 

64.          חברות בית

 

חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בנינים, הכנסתה תיחשב, לפי

בקשתה, כהכנסתם של חברי החברה, וחלוקתה של אותה הכנסה, לענין השומה, בין חברי החברה, כולם

או מקצתם, תיעשה כפי שיורה המנהל; הרואה עצמו מקופח על ידי הוראת המנהל רשאי לערער עליה לפני

בית המשפט כאמור בסעיפים 158-153.

 

 

 

סימן ד': חברות משפחתיות

 

 

64א.       חברות משפחתיות

 

(א)          הכנסתה החייבת של חברה שחבריה הם בני משפחה שלפי סעיף 76(ד)(1) רואים אותם כאדם

               אחד (להלן - חברה משפחתית) והפסדיה ייחשבו, לפי בקשתה שתומצא לפקיד השומה לא

               יאוחר מחודש לפני תחילתה של שנת מס פלונית, או תוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה,

               הכל לפי הענין כהכנסתו או הפסדו של החבר שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחים

               בחברה או של החבר שהחברה ציינה בבקשתה שהוא אחד מבעלי הזכויות לחלקים השווים

               והגדולים ביותר ברווחים בה ואשר הסכמתו בכתב צורפה לבקשה (בסעיף זה - הנישום), ויחולו

               הוראות אלה:

 

               (1)       רווחים שחולקו מהכנסות החברה בשנים שהמס שהיא חייבת בו חושב על פי סעיף זה

                           (להלן בסעיף זה - תקופת ההטבה) יראו כאילו לא חולקו, וזאת אף אם חולקו לאחר

                           תקופת ההטבה או לאחר שהחברה חדלה להיות חברה משפחתית;

 

               (2)       שילמה החברה משכורות או שכר עבודה לחבריה, לא תחול עליה לגביהם חובת תשלום

                           מס מעסיקים ומילווה חסכון המוטל על מעסיקים;

 

               (3)       מענק פרישה או מענק מוות ששילמה החברה לחבריה בשל השנים שבהן היתה חברה

                           משפחתית לא יותרו לה כהוצאה ולא ייחשבו כהכנסה בידי חבריה; תשלומים לקופת גמל

                           ששילמה חברה בשל שנים כאמור לא יוכרו כהוצאה ולענין סעיף 47 לא תיחשב

                           משכורתם של חבריה כהכנסת עבודה;

 

               (4)       לענין מקדמות, יצורפו הסכומים המהווים בסיס למקדמות של הנישום ושל החברה;

  

               (5)       ניתן לגבות את המס על הכנסת החברה, לרבות מקדמות, הן מהחברה והן מהנישום;

  

               (6)       הפסדים שהיו לנישום לפני תקופת ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסת החברה;

 

               (7)       במכירת מניה של חברה משפחתית יופחת מהתמורה, לענין סעיף 88 הן לגבי המוכר

                           והן לגבי הקונה, סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בתקופת ההטבה

                           והיא לא חילקה אותם, כחלקה של המניה בזכויות רווחי החברה; סכומים שהופחתו

                           כאמור, לא יראו אותם כרווחים הראויים לחלוקה לענין סעיף 94ב.

 

(א1)        אם בתוך שנת המס חדל להתקיים בנישום תנאי כאמור בסעיף קטן (א), יהא הנישום חבר אחר

               שתנאי כאמור מתקיים בו ושעליו הודיעה החברה יחד עם הגשת הדו"ח על פי סעיף 131 לאותה

               שנה; לא הודיעה החברה כאמור, תחדל החברה להיות חברה משפחתית הזכאית להחלת

               הוראות סעיף קטן (א) (להלן - חברה משפחתית זכאית);

 

(ב)          (1)       חברה משפחתית זכאית רשאית להודיע לפקיד השומה, עד למועד להגשת הדו"ח על פי

                           סעיף 131, שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית לשנת המס

                           שאליה מתייחס הדו"ח; משהודיעה חברה משפחתית כאמור תחדל להיות חברה

                           משפחתית זכאית, ותהא חייבת לשלם, במועד להגשת הדו"ח האמור, את מס

                           המעסיקים לאותה שנה, שייראוהו, על אף האמור בסעיף 4 לחוק מס מעסיקים,

                           התשל"ה- 1975, כאילו היה מס הכנסה ולא ניכוי שהמעסיק חייב בו.

 

               (2)       חברה שחדלה להיות חברה משפחתית זכאית, לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברה

                           זכאית לפני תום שלוש שנות מס מהשנה שבה חדלה להיות זכאית.

 

(ג)           אין בהוראות סעיף זה כדי להוציא חברה משפחתית מגדר חברה לענין סעיפים 14)9) ו-19

               ולענין חוק עידוד התעשיה (מיסים), תשכ"ט-1969, למעט פרק ה' שלו.

 

 

 

סימן ה': חברה שקופה

 

 

64א1.     חברה שקופה

 

(א)          בסעיף זה –

 

               "בעל מניות" - חבר בחברה שקופה;

 

               "הכנסה חייבת" - לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין;

 

               "חברה שקופה" - חברה תושבת ישראל שהתקיימו בה כל אלה:

 

               (1)       היא אינה חברה ציבורית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, ולא ניתן לפי תקנונה

                           לשנות את סיווגה לחברה ציבורית;

 

               (2)       מספר בעלי מניותיה אינו עולה על 50, או על מספר גבוה יותר אם אישר זאת המנהל,

                           בתנאים שקבע, ולענין זה יראו בני זוג וילדיהם, יורשים של בעל מניות, או רוכשים מבעל

                           מניות במכירה שלא מרצון, כבעל מניות אחד;

 

               (3)       כל בעלי מניותיה הם יחידים תושבי ישראל;

 

               (4)       מניותיה הן מאותו סוג, למעט מניות המקנות זכויות הצבעה, ואין לבעלי המניות אפשרות

                           לשנות את הזכויות המוקנות מכוח המניות, למעט שינוי בזכויות ההצבעה;

 

               (5)       הזכות לרווחי החברה מוקנית מכוח המניות בלבד;

 

               (6)       זכותו של בעל מניית לרווחים זהה לזכותו לנכסי החברה בעת פירוקה;

 

               (7)       החברה אינה מוסד כספי, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

 

               (8)       החברה ביקשה להיחשב בחברה שקופה, בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה,

                           שנמסרה לפקיד השומה בתוך 60 ימים מיום התאגדותה;

 

                           "שנות ההטבה" - שנות המס שבהן היתה החברה חברה שקופה.

 

(ב)          לצורך חישוב המס, שיעור המס וקיזוז ההפסדים וכן לענין פטורים ממס, תיחשב הכנסתה

               החייבת של חברה שקופה, לרבות הכנסתה מדיבידנד והפסדיה, כהכנסתם או כהפסדיהם של

               בעלי מניותיה, בהתאם לחלקיהם בזכויות לרווחים בחברה, ויחולו הוראות אלה:

 

               (1)       רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של החברה השקופה, לא יראו אותם כהכנסה;

  

               (2)       לענין זה, "רווחים שחולקו" - ההכנסה החייבת, בתוספת ההכנסה הפטורה ממס

                           ובהפחתת המס החל על בעל המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא לא

                           חייבה אותו בהתאם;

 

               (3)       (א)       הפסדיה של החברה השקופה בשנת המס אשר יוחסו לבעל מניות יקוזזו תחילה

                                       כנגד הכנסותיו של בעל המניות מהחברה השקופה, בהתאם להוראות הפקודה;

  

                           (ב)       הפסדים אשר יוחסו לבעל מניותיה בשנות המס הקודמות יותרו בקיזוז רק כנגד

                                       הכנסתו החייבת של אותו בעל המניות, ולא יותרו בקיזוז כנגד הכנסתה של

                                       החברה השקופה;

 

               (4)       סיווגם של ההכנסה החייבת או של ההפסד, לפי הענין, שיוחסו לבעל מניות כאמור

                           בסעיף זה, למקור הכנסה, יהיה בהתאם למקור ההכנסה שממנו הופקה או נצמחה בידי

                           החברה השקופה, ואולם הכנסה זו לא תיחשב כהכנסה מיגיעה אישית, אלא אם כן מילא

                           בעל המניות תפקיד פעיל בחברה;

 

               (5)       לענין הזיכוי בשל מסי חוץ, כהגדרתם בסעיף 199, זכאי בעל המניות לחלקו היחסי במס

                           החוץ ששילמה החברה השקופה;

 

               (6)       לענין מקדמות של בעל מניות, כאמור בסעיף 175, יצורף חלקו היחסי בהכנסתה החייבת

                           של החברה השקופה לרבות בהכנסתה מדיבידנד או בהפסדיה, למחזור המהווה בסיס

                           למקדמות;

 

               (7)       ניתן לגבות את המס על הכנסת החברה השקופה, לרבות המקדמות, הן מהחברה והן

                           מבעלי מניותיה, בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של החברה השקופה;

 

               (8)       במכירת מניה של חברה שקופה, יחולו הוראות אלה:

 

                           (א)       לענין סעיף 88, יופחת מהתמורה לגבי המוכר ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש,

                                       סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בשנות ההטבה ולא

                                       חולקו, שיחסו לכלל הרווחים שלא חולקו הוא כיחס חלקה של המניה, בזכויות

                                       לרווחי החברה השקופה לכלל הזכויות לרווחיה; לענין זה –

  

                                       "רווחים" - הכנסתה החייבת של החברה השקופה בשנות ההטבה, בניכוי

                                       ההפסדים שהיו לה באותן שנים, ובלבד שהתוצאה המתקבלת לא תהיה בסכום

                                       שלילי;

 

                                       "רוכש" - לרבות מי שרכש מניות מהחברה השקופה;

 

                           (ב)       לא יחולו הוראות סעיף 94ב בשל שנות ההטבה;

 

                           (ג)        לענין חישוב רווח ההון, יופחת מהמחיר המקורי המתואם סכום בגובה ההפסדים

                                       שיוחסו למוכר המניה בשנות ההטבה, עד גובה המחיר המקורי המתואם; לענין

                                       זה, "הפסדים" - סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה לבעל המניות, בניכוי

                                       ההפסדים שיוחסו לו, ובלבד שהוא סכום שלילי;

 

               (9)       בעל מניות שמכר מניות בחברה שקופה יודיע לחברה השקופה, על המכירה בתוך 90

                           ימים מיום המכירה;

 

               (10)     הוראות חלק ה2 למעט פרק שלישי שבו, לא יחולו על חברה שקופה;

 

               (11)     (א)       העברת נכסים מחברה שקופה שהוחל בפירוקה לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור

                                       זכויותיהם בה, לא תחויב במס לפי פקודה זו, לפי חוק מיסוי מקרקעין (בפסקה זו

                                       - המסים), ובלבד שהנכס המועבר לא שינה את ייעודו אגב ההעברה, כאמור

                                       בסעיפים 85 ו-100 ובסעיף 5ב לחוק מיסוי מקרקעין; ואולם מקום שבו לא

                                       מתחייבת המכירה במס שבח בשל האמור בפסקה זו, תתחייב המכירה במס

                                       רכישה בשיעור של % 0.5; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת,

                                       רשאי לקבוע מקרים שבהם לא יחול פטור מהמסים לפי פסקת משנה זו בפירוק

                                       החברה, בתנאים שיקבע; לענין זה, "מס שבח" ו"מס רכישה" - כמשמעותם

                                       בחוק מיסוי מקרקעין;

 

                           (ב)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים, הוראות

                                       ומגבלות לענין פסקה זו, לרבות לענין קביעת המחיר המקורי של נכסי החברה

                                       השקופה המתפרקת, יום הרכישה ושווי הרכישה כהגדרתם בחוק מיסוי

                                       מקרקעין, וכן הוראות לענין הפסדים וחלוקת הכנסות וכן מקרים שבהם תחויב

                                       במס עליית ערך של נכסים.

 

                           (ג)        (1)       שר אוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין

                                                   חברה שקופה שהפסיקה למלא אחר התנאים וההוראות הקבועים

                                                   בסעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי החברה תחדל להיות חברה שקופה;

                                                   קבע כאמור, לא תוכל לחזור ולהיחשב כחברה שקופה.

 

                                       (2)       חברה שחדלה להיות שקופה, כתוצאה מהפרת הוראה מהוראות סעיף

                                                   זה, רשאית, באישור המנהל ובתנאים שקבע, לבקש להתפרק, בהתאם

                                                   להוראות סעיף קטן (ב)(11), בתוך שנה מתום שנת המס שבה בוצעה

                                                   הפרה כאמור; לענין זה, יראו את יום ההפרה כיום שבו החלו הליכי

                                                   הפירוק.

 

                           (ד)        על אף הוראות פקודה זו, יחולו לענין שומה, השגה וערעור, הוראות אלה:

  

                                       (1)       נקבעה לחברה השקופה שומה, רשאי פקיד השומה, על אף הוראות

                                                   פקודה זו, לקבוע את שומתו של בעל המניות או לתקנה, בהתאם, בתוך

                                                   שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת החברה או במועד שבו

                                                   רשאי הוא לשום את הכנסתו של בעל המניות, לפי המאוחר;

 

                                       (2)       החברה השקופה רשאית להשיג או לערער על השומה שנקבעה לה

                                                   בהתאם להוראות סעיף 150 או 153, לפי הענין; בעל המניות רשאי

                                                   להשיג או לערער כאמור על ייחוס הכנסתה החייבת או הפסדיה של

                                                   החברה השקופה, ועל השפעת השומה שנקבעה לחברה השקופה על

                                                   הכנסתו, אך לא על השומה שנקבעה לחברה.

 

                           (ה)       שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים, הוראות,

                                       תנאים ומגבלות לענין סעיף זה, ובכלל זה –

 

                                       (1)       קביעת מחיר מקורי;

                                       (2)       תמורה;

                                       (3)       הליכי שומה;

                                       (4)       זכות ערעור והליכי ערעור;

                                       (5)       קביעת מקדמה לחברה, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), לפי בסיס

                                                   המקדמות המחושב של החברה, בשיעור שיקבע, כללים לייחוס מקדמה

                                                   כאמור לבעלי המניות, וכללים לקיזוז מקדמה בשל הוצאות עודפות

                                                   כאמור בסעיף 181ב;

 

               (6)       ייחוסה של ההכנסה וחלוקתה בהתאם לזכות לרווחים, וכללים לעיגול חלקם היחסי של

                           בעלי המניות בזכויות לרווחים;

 

               (7)       חבות ותשלום המס בנסיבות שבהן נמכרות מניות החברה במהלך השנה;

 

               (8)       דוחות שיגישו החברה השקופה ובעלי מניותיה;

 

               (9)       הוראות בדבר הגבלת קיזוז הפסדים;

 

               (10)     הוראות לענין בעל תפקיד פעיל בחברה, באמור בסעיף קטן (ב)(4).]

 

 

 

פרק שני 1: קרן להשקעות במקרקעין

 

 

64א2.     הגדרות

 

(א)          בפרק זה –

 

               "אמצעי שליטה", "בעל מניות מהותי", "מחיר מקורי", "קרוב" ו"רווח הון ריאלי" - כהגדרתם

               בסעיף 88;

 

               "הכנסה בסכום הוצאות הפחת" - הכנסה בסכום הוצאות הפחת שניתן לנכות לפי הוראות פקודה

               זו או לפי הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה, בשל מקרקעין מניבים;

  

               "הכנסה חייבת" - לרבות שבח מקרקעין;

 

               "הכנסות חריגות", של קרן להשקעות במקרקעין - הכנסותיה אלה:

 

               (1)       הכנסה ממכירת מלאי עסקי;

 

               (2)       הכנסות למעט הכנסות כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג), ששיעורן הכולל עולה על

                           %5 מכלל הכנסותיה של הקרן בשנת המס:

 

                           (א)       הכנסות ממקרקעין מניבים והכנסות ממכירת זכויות בניה במקרקעין שהיו

                                       מקרקעין מניבים ביום רכישתם;

 

                           (ב)       הכנסות מניירות ערך הנסחרים בבורסה, ממילוות מדינה ומפיקדון;

 

                           (ג)        הכנסות שלפי סעיף 7 לחוק תיאומים בשל אינפלציה רואים אותן כהכנסות

                                       מעסק;

 

                                       לענין פסקה זו, "הכנסות" - לרבות שבח מקרקעין;

 

                                       "מס" - לרבות מס שבח מקרקעין לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי מקרקעין;

 

                                       "מקרקעין" - לרבות מקרקעין מחוץ לישראל ולמעט זכות באיגוד מקרקעין;

 

                                       "מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה" - מקרקעין שמיום רכישתם על ידי קרן

                                       להשקעות במקרקעין עד יום מכירתם לרבות במכירה פטורה ממס, חלפו פחות

                                       מארבע שנים;

 

                                       "מקרקעין מניבים" - מקרקעין שמהשכרתם ומפעילות נלווית להשכרתם הופקה

                                       או נצמחה לקרן להשקעות במקרקעין הכנסה לפי סעיף 1)2) או (6), ובלבד

                                       שבנויים עליהם מבנים ששטחם הכולל %70 לפחות מהשטח הניתן לבניה לפי

                                       התכנית החלה עליהם, לרבות מיטלטלין המשמשים במישרין לפעילות באותם

                                       מקרקעין, למעט אלה:

 

                                       (1)       מקרקעין לשימוש שקבע שר האוצר, אם שירותי הניהול באותם מקרקעין

                                                   ניתנים על ידי אותה קרן להשקעות במקרקעין או על ידי קרוב שלה;

 

                                       (2)       מקרקעין שהם מלאי עסקי בידי הקרן;

 

                                       לענין הגדרה זו, "תכנית" –

 

                                       (א)   במקרקעין בישראל - כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.