Avni
טלפון: 04-8682020
 
דף הבית > מאמרים והרצאות > דיני עבודה > תיקון 2008 בחוק הגנת השכר
תיקון 24 לחוק הגנת השכר - סקירה תמציתית

תיקון חוק הגנת השכר - 2008: תמצית מנהלים

 

בתאריך 24.6.08 התקבל בכנסת תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן יכונה: "התיקון"). תיקון זה משנה ומוסיף מספר הוראות בחוק הקיים, אשר יש בהן כדי להטיל חובות נוספות על מעביד ואף סנקציות פליליות על מעבידים אשר יפרו את התיקון בשיטתיות.

 

התיקון מאפשר תקופת היערכות ליישומו לפני כניסתו הצפויה לתוקף ב- 1.2.09 (מלבד סנקציה פלילית אחת שנכנסה לתוקפה ביום 6.7.08).

 

במסגרת תמצית זו נסקור את השינויים המהותיים שתוקנו במסגרת תיקון 24 תוך התייחסות להתאמות הנדרשות כעת ממעביד בבואו לנהל פרטי שכר ותלושי משכורת, כמו כן נבהיר את המשמעויות הפליליות הכרוכות באי קיום הוראות חוק הגנת השכר.

 

כללי

מטרתו המוצהרת של תיקון 24 לחוק היא הסדרת נושא ניהול "פנקסי שכר" ו"תלושי המשכורת" כך שמעביד יעניק לעובדיו תלושי שכר פשוטים וברורים שבהם פרוט  כל זכויותיהם ורכיבי שכרם.  כמו-כן, התיקון נועד להרתיע מעבידים אשר יפרו את החוק בשיטתיות. על מנת למנוע מעובד כספים המגיעים לו.

 

פנקס שכר ותלוש שכר

החוק תוקן באופן שהורחבו הפרטים שיש לפרט בפנקס שכר וב תלוש השכר.

בפנקס השכר ינהל המעביד את פרטי שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם.

בתלוש השכר, מלבד פרטי השכר ששולם לעובד, על המעביד לכלול פרטים אלו: 

-פרטים לגבי העובד והמעביד ( שם, מספר זיהוי, מען מקום העבודה/ העסק);

-תאריך תחילת ההעסקה והוותק המצטבר;

-היקף המשרה או הבסיס שלפיו משולם השכר, (חודשי/יומי/לפי שעות) ודירוג העובד ככל שנקבע, ודרגתו ככל שנקבעה;

-תקופת התשלום;

-מספר ימי העבודה בפועל;

-מספר שעות העבודה בפועל , כולל השעות הנוספות ;

-מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;

-מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה;

-סך השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות;

-הניכויים השונים;

-תשלומי המעביד בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם          מנוכים משכרו, לרבות הפרשות המעביד לקופ"ג;

-פרטי הפירעון (סכום ברוטו ונטו ודרך תשלום השכר. אם השכר לא משולם במישרין לעובד אז יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק- מספר החשבון ופרטי הבנק);

-פירוט הסכום העדכני של שכר המינימום לשעה.

 

על המעביד תחול חובה למסור את תלוש השכר לא יאוחר מהיום התשיעי לחודש שלאחר חודש העבודה עבורו משולם השכר .

 

עונשין

התיקון הוסיף סנקציות פליליות שונות, בהן קנסות ואף עונש מאסר.

מעביד שמסר תלוש שכר שאינו לפי החוק - יהיה אחראי בפלילים ויחויב בקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כשנכון ליום 15.7.08 גובהו הוא עד 13,050 ₪.

 

מעביד שניכה מהשכר סכומים בניגוד לסעיף 25 לחוק דינו מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ( עד 33,650 ₪   ).

 

מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים - דינו מאסר עד שנתיים או פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (עד 1,010,000 ₪). הוראה זו נכנסה לתוקפה החל מיום 6.7.08. והיא רלוונטית לגבי "נושא משרה" : 
           

                         "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר

                                     האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

 

על נושאי משרה אלו מטיל החוק את החובה "לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו" ,ונטל ההוכחה הועבר על כתפי נושא המשרה להוכיח כי עשה כל שביכולתו למניעת העבירה.  אי הרמת הנטל יותיר את האחריות  על כתפיו.

 

אם בוצעה העבירה  ב"נסיבות מחמירות", כלומר, ביצוע המעשה נעשה מתוך כוונה להשיג טובת הנאה למעביד או לאחר, או אם המעביד מואשם בעבירות רבות בפרק זמן קצוב שנקבע ( 12 חודשים)  -  מאפשר התיקון הגדלת  הקנסות ו/או עונש המאסר  בהתאם.

 

סמכות בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי כספי לעובד על הפרת הוראות

מלבד הסנקציות הפליליות, התיקון קבע כי לבית הדין לעבודה סמכות פסוק לטובת העובד פיצויי מיוחד נוסף על כל פיצוי או סעד אחר ללא צורך בהוכחת נזק  בגובה של עד 5,000 ₪ ( ומטעמים מיוחדים גם סכום אחר).

 

נטל הוכחה בתביעות כספיות של עובדים

התיקון מוסיף לחוק עיקרון  חדש המעביר את נטל הוכחה, שבאופן רגיל מוטל על התובע ( העובד) – אל  המעביד שעה שזה  לא קיים את הוראות החוק ולא הקפיד על רישומי שעות העבודה בפנקס השכר.  כך למשל, בתביעה  של עובד לתשלום שכר עבודה, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד להראות כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת. לא הרים המעביד את הנטל – חזקה כי טענת העובד הוכחה.

חזקה זו תפעל כעקרון ראייתי להוכחת תביעה לתשלום בגין עד 15 שעות נוספות שבועיות או 60 שעות נוספות לחודש.

עוד קובע התיקון שבתביעה של עובד שעילותיה הן אי-תשלום גמול שעות נוספות, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות  -  ונקבע  על ידי בית הדין לעבודה שהמעביד לא מסר לעובד תלוש שכר שכלל את כל  הרכיבים הנדרשים -  קמה חזקה שהשכר ששולם  אינו כולל את הרכיבים האמורים, אלא אם הוכיח המעביד אחרת. 

 

לסיכום

 

במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר הוטלו חובות פירוט מידע נוספות על המעביד אשר מחייבות עדכון מערכת רישום השכר ותיעודו, ואשר אי קיומן חושף את המעביד לסנקצמיות אזרחיות ופליליות ונותן בידי העובד יתרון ראייתי בתביעות כספיות.

 

תיקון זה הוא המשך מגמת המחוקק לפישוט ולהבהרת זכויותו של עובד כלפי מעבידו, כפי שבאה לביטוי גם בחקיקת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב-2002 והתקנת התקנות לפיו.

 

אנו ממליצים להקדים ולהיערך בהתאם לכניסת תיקון 24 לתוקפו.

 

עו"ד אילן גורביץ

משרד  עו"ד אבני, הרצוג, שועלי, אלגז את גורביץ' ושות'

 

 


  powered by  
[Pixelit - בניית אתרים]
   |  
@ כל הזכויות שמורות אבני-הרצוג-אבידן את גורביץ' ושות'